Livro de I Coríntios

I Coríntios 1

1 PAULO (chamado apóstolo de Jesus Cristo, pela vontade de Deus), e o irmão Sóstenes,

1 פולוס המקרא להיות שליח ישוע המשיח ברצון אלהים וסוסתניס אחינו׃

2 À igreja de Deus que está em Corinto, aos santificados em Cristo Jesus, chamados santos, com todos os que em todo o lugar invocam o nome de nosso Senhor Jesus Cristo, Senhor deles e nosso:

2 אל קהלת אלהים אשר בקורנתוס אל המקדשים במשיח ישוע הקרואים להיות קדשים עם כל הקראים בשם אדנינו ישוע המשיח בכל מקום שלהם ושלנו׃

3 Graça e paz da parte de Deus nosso Pai, e do Senhor Jesus Cristo.

3 חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃

4 Sempre dou graças ao meu Deus por vós pela graça de Deus que vos foi dada em Jesus Cristo.

4 אודה לאלהי בעבורכם בכל עת על חסד האלהים הנתן לכם במשיח ישוע׃

5 Porque em tudo fostes enriquecido n’Ele, em toda a palavra e em todo o conhecimento.

5 אשר עשרתם בו בכל בכל דבור ובכל דעת׃

6 (Como foi mesmo o testemunho de Cristo confirmado entre vós).

6 באשר עדות המשיח התקימה בכם׃

7 De maneira que nenhum dom vos falta, esperando a manifestação de nosso Senhor Jesus Cristo,

7 עד כי לא חסרתם כל מתן החסד והנכם מחכים להתגלות אדנינו ישוע המשיח׃

8 O qual vos confirmará também até ao fim, para serdes irrepreensíveis no dia de nosso Senhor Jesus Cristo.

8 אשר גם יקים אתכם ער עת קץ להיות נקיים ביום אדנינו ישוע המשיח׃

9 Fiel é Deus, pelo qual fostes chamados para a comunhão de seu Filho Jesus Cristo nosso Senhor.

9 נאמן הוא האלהים אשר על פיו נקראתם לחברת בנו ישוע המשיח אדנינו׃

10 Rogo-vos, porém, irmãos, pelo nome de nosso Senhor Jesus Cristo, que digais todos uma mesma coisa, e que não haja entre vós dissensões; antes sejais unidos em um mesmo sentido e em um mesmo parecer.

10 והנני מזהיר אתכם אחי בשם אדנינו ישוע המשיח להיות כלכם פה אחד ולא תהיין מחלקות בקרבכם כי אם תכוננו יחד בלב אחד ובעצה אחת׃

11 Porque a respeito de vós, irmãos meus, me foi comunicado pelos da família de Cloe que há contendas entre vós.

11 כי הגד לי עליכם ביד בני בית כלואה כי יש מריבות ביניכם׃

12 Quero dizer com isto, que cada um de vós diz: Eu sou de Paulo, e eu de Apolos, e eu de Cefas, e eu de Cristo.

12 וזאת אני אמר כי איש איש מכם זה אמר לפולוס וזה לאפולוס וזה לכיפא וזה למשיח הנני׃

13 Está Cristo dividido? Foi Paulo crucificado por vós? Ou fostes vós baptizados em nome de Paulo?

13 הכי חלק המשיח הכי פולוס נצלב בעדכם או לשם פולוס נטבלתם׃

14 Dou graças a Deus, porque a nenhum de vós baptizei, senão a Crispo e a Gaio.

14 אודה לאלהים שלא טבלתי איש מכם כי אם את קרספוס ואת גיוס׃

15 Para que ninguém diga que fostes baptizados em meu nome.

15 פן יאמרו כי לשמי טבלתי׃

16 E baptizei também a família de Estéfanas; além destes, não sei se baptizei algum outro.

16 אך טבלתי גם את בני בית אסטפנוס ומלבד אלה אינני ידע אם טבלתי עוד איש אחר׃

17 Porque Cristo enviou-me, não para baptizar, mas para evangelizar; não em sabedoria de palavras, para que a cruz de Cristo se não faça vã.

17 כי לא שלחני המשיח לטבול כי אם לבשר לא בחכמת דברים למען אשר לא יהיה לריק צלב המשיח׃

18 Porque a palavra da cruz é loucura para os que perecem; mas para nós, que somos salvos, é o poder de Deus.

18 כי דבר הצלב סכלות הוא לאבדים אבל לנו הנושעים גבורת אלהים הוא׃

19 Porque está escrito: Destruirei a sabedoria dos sábios, e aniquilarei a inteligência dos inteligentes.

19 כי כן כתוב אאבד חכמת חכמים ובינת נבונים אסתיר׃

20 Onde está o sábio? Onde está o escriba? Onde está o inquiridor deste século? Porventura não tornou Deus louca a sabedoria deste mundo?

20 איה חכם איה ספר איה דרש העולם הזה הלא סכל האלהים את חכמת העולם הזה׃

21 Visto como na sabedoria de Deus o mundo não conheceu a Deus pela sua sabedoria, aprouve a Deus salvar os crentes pela loucura da pregação.

21 כי אחרי אשר בחכמת האלהים לא ידע העולם את האלהים בחכמה היה רצון לפניו להושיע בסכלות הקריאה את המאמינים׃

22 Porque os judeus pedem sinal, e os gregos buscam sabedoria;

22 כי היהודים שאלים להם אות והיונים מבקשים חכמה׃

23 Mas nós pregamos a Cristo crucificado, que é escândalo para os judeus, e loucura para os gregos.

23 ואנחנו משמיעים את המשיח הצלוב מכשול ליהודים וסכלות ליונים׃

24 Mas para os que são chamados, tanto judeus como gregos, lhes pregamos a Cristo, poder de Deus, e sabedoria de Deus.

24 אבל למקראים הן מיהודים הן מיונים את המשיח אשר הוא גבורת אלהים וחכמת אלהים׃

25 Porque a loucura de Deus é mais sábia do que os homens; e a fraqueza de Deus é mais forte do que os homens.

25 יען כי סכלות האל חכמה היא מאדם וחלשת האל חזקה היא מאדם׃

26 Porque, vede, irmãos, a vossa vocação, que não são muitos os sábios segundo a carne, nem muitos os poderosos, nem muitos os nobres que são chamados.

26 כי ראו נא אחי את קריאתכם שלא רבים המה החכמים לפי הבשר לא רבים השליטים ולא רבים החרים׃

27 Mas Deus escolheu as coisas loucas deste mundo para confundir as sábias; e Deus escolheu as coisas fracas deste mundo para confundir as fortes;

27 כי אם בסכל שבעולם בחר האל למען ביש את החכמים ובחלוש שבעולם בחר האל למען ביש את החזק׃

28 E Deus escolheu as coisas vis deste mundo, e as desprezíveis, e as que não são, para aniquilar as que são;

28 ובדלת העולם בחר האל ובנמאס ובאשר כאין למען בטל את אשר ישנו׃

29 Para que nenhuma carne se glorie perante Ele.

29 כדי שלא יתהלל לפניו כל בשר׃

30 Mas vós sois de Ele, em Jesus Cristo, o qual para nós foi feito por Deus sabedoria, e justiça, e santificação, e redenção;

30 וממנו אתם במשיח ישוע אשר היה לנו לחכמה מאת האלהים ולצדקה ולקדוש ולפדיון׃

31 Para que, como está escrito: Aquele que se gloria, glorie-se no Senhor.

31 ויהי ככתוב המתהלל יתהלל ביהוה׃

I Coríntios 2

1 E EU, irmãos, quando fui ter convosco, anunciando-vos o testemunho de Deus, não fui com sublimidade de palavras ou de sabedoria.

1 וגם אנכי בבאי אליכם אחי לא באתי בגאות הדבור והחכמה בהגידי לכם את עדות האלהים׃

2 Porque nada me propus saber entre vós, senão a Jesus Cristo, e este crucificado.

2 כי לא חשבתי לדעת בתוככם דבר בלתי אם ישוע המשיח והוא הנצלב׃

3 E eu estive convosco em fraqueza, e em temor, e em grande tremor.

3 ואהי אצלכם בחלשה וביראה ובחלחלה רבה׃

4 A minha palavra, e a minha pregação, não consistiu em palavras persuasivas de sabedoria humana, mas em demonstração de Espírito e de poder;

4 ודברי וקריאתי לא לפתות באמרי חכמת בני אדם כי אם בתוכחת הרוח והגבורה׃

5 Para que a vossa fé não se apoiasse em sabedoria dos homens, mas no poder de Deus.

5 למען אשר לא תהיה אמונתכם בחכמת בני אדם כי אם בגבורת אלהים׃

6 Todavia falamos sabedoria entre os perfeitos; não porém a sabedoria deste mundo, nem dos príncipes deste mundo, que se aniquilam;

6 אכן חכמה נדבר בין השלמים לא חכמת העולם הזה גם לא של שרי העולם הזה אשר יאבדו׃

7 Mas falamos a sabedoria de Deus, oculta em mistério, a qual Deus ordenou antes dos séculos para nossa glória;

7 כי אם בסוד נדבר חכמת האלהים הנסתרה אשר האלהים יעדה לכבודנו לפני ימי העולם׃

8 A qual nenhum dos príncipes deste mundo conheceu; porque, se a conhecessem, nunca crucificariam ao Senhor da glória.

8 אשר לא ידעה איש משרי העולם הזה כי לו ידעוה לא צלבו את אדון הכבוד׃

9 Mas, como está escrito: As coisas que o olho não viu, e o ouvido não ouviu, e não subiram ao coração do homem, são as que Deus preparou para os que o amam.

9 אלא ככתוב אשר עין לא ראתה ואזן לא שמעה ולא עלה על לב אנוש את אשר הכין האלהים לאהביו׃

10 Mas Deus no-las revelou pelo seu Espírito; porque o Espírito penetra todas as coisas, ainda as profundezas de Deus.

10 ולנו גלה האלהים ברוחו כי הרוח חוקר את הכל גם את מעמקי האלהים׃

11 Porque, qual dos homens sabe as coisas do homem, senão o espírito do homem, que nele está? Assim também ninguém sabe as coisas de Deus, senão o Espírito de Deus.

11 כי מי הוא בבני אדם הידע את אשר באדם בלתי אם רוח האדם אשר בקרבו כן גם לא ידע איש את אשר באלהים בלתי אם רוח האלהים׃

12 Mas nós não recebemos o espírito do mundo, mas o Espírito que provém de Deus, para que pudéssemos conhecer o que nos é dado gratuitamente por Deus.

12 ואנחנו לא קבלנו את רוח העולם כי אם הרוח מאת האלהים למען נדע את אשר נתן לנו מאת האלהים בחסדו׃

13 As quais também falamos, não com palavras de sabedoria humana, mas com as que do Espírito Santo ensina, comparando as coisas espirituais com as espirituais.

13 ואת זאת נדבר לא בדברים אשר תלמדם חכמת בני אדם כי אם בדברים אשר רוח הקדש תלמדם ונבאר דברים רוחניים על פי הרוח׃

14 Ora o homem natural não compreende as coisas do Espírito de Deus, porque lhe parecem loucura; e não pode entendê-las, porque elas se discernem espiritualmente.

14 הן האדם הנפשי איננו מקבל את דברי רוח אלהים כי המה סכלות לו ולא יוכל להבינם באשר המה נדונים בדרך הרוח׃

15 Mas o que é espiritual discerne bem tudo, e ele de ninguém é discernido.

15 אבל האדם הרוחני ידין את הכל ואותו לא ידין איש׃

16 Porque, quem conheceu a mente do Senhor, para que possa instruí-lo? Mas nós temos a mente de Cristo.

16 כי מי תכן את רוח יהוה ומי יודיענו ואנחנו הנה יש לנו רוח המשיח׃

I Coríntios 3

1 E EU, irmãos, não vos pude falar como a espirituais, mas como a carnais, como a meninos em Cristo.

1 ואני לא יכלתי לדבר עמכם אחי כעם רוחניים כי עודכם של הבשר וכמו עוללים במשיח׃

2 Com leite vos criei, e não com manjar, porque ainda não podíeis, nem tampouco ainda agora podeis;

2 חלב השקיתי אתכם ולא מאכל כי אז לא יכלתם וגם עתה לא תוכלו יען היתכם עוד של הבשר׃

3 Porque ainda sois carnais. Pois, havendo entre vós inveja, contendas e dissensões, não sois porventura carnais, e não andais segundo os homens?

3 כי באשר קנאה ומריבה ומחלקים ביניכם הלא של הבשר אתם ומתהלכים לפי דרך בני אדם׃

4 Porque, dizendo um: Eu sou de Paulo; e outro: Eu de Apolos; porventura não sois carnais?

4 הן באמר האחד אני לפולוס והשני אני לאפולוס הלא של הבשר אתם׃

5 Pois quem é Paulo, e quem é Apolos, senão ministros pelos quais crestes, e conforme o que o Senhor deu a cada um?

5 מי אפוא פולוס ומי הוא אפולוס אך משרתים הם אשר על ידם באתם להאמין איש איש כמתנת האדון אשר נתן לו׃

6 Eu plantei; Apolos regou; mas Deus deu o crescimento.

6 אני נטעתי ואפולוס השקה אבל האלהים הוא הצמיח׃

7 Pelo que, nem o que planta é alguma coisa, nem o que rega, mas Deus, que dá o crescimento.

7 על כן הנטע איננו מאומה והמשקה איננו מאומה כי אם האלהים המצמיח׃

8 Ora o que planta e o que rega são um; mas cada um receberá o seu galardão segundo o seu trabalho.

8 והנטע והמשקה כאחד המה ואיש איש יקבל את שכרו כפי עמלו׃

9 Porque nós somos cooperadores de Deus; vós sois lavoura de Deus e edifício de Deus.

9 כי עזרי אל אנחנו ואתם שדה אלהים ובנין אלהים אתם׃

10 Segundo a graça de Deus que me foi dada, pus eu, como sábio arquitecto, o fundamento, e outro edifica sobre ele; mas veja cada um como edifica sobre ele.

10 ]11-01[ ואני כפי חסד אלהים הנתן לי כבני חכם שתי יסוד ואחר בונה עליו אך ירא כל איש לשית יסוד אחר חוץ מן המוסד שהוא ישוע המשיח׃

11 Porque ninguém pode pôr outro fundamento, além do que já está posto, o qual é Jesus Cristo.

11 ]11-01[׃

12 E, se alguém sobre este fundamento formar um edifício de ouro, prata, pedras preciosas, madeira, feno, palha,

12 ואם יבנה הבונה על היסוד הזה זהב או כסף או אבנים יקרות או עץ או חציר או קש׃

13 A obra de cada um se manifestará; na verdade o dia a declarará, porque pelo fogo será descoberta; e o fogo provará qual seja a obra de cada um.

13 מעשה כל איש יגלה כי היום הוא יבררהו כי באש יראה ואת מה מעשה כל איש ואיש האש תבחננו׃

14 Se a obra que alguém edificou nessa parte permanecer, esse receberá galardão.

14 אם יעמד מעשה איש אשר בנה עליו יקבל שכרו׃

15 Se a obra de alguém se queimar, sofrerá detrimento; mas o tal será salvo, todavia como pelo fogo.

15 ואם ישרף מעשהו יפסידנו והוא יושע אך כמו מצל מאש׃

16 Não sabeis vós que sois o templo de Deus, e que o Espírito de Deus habita em vós?

16 הלא ידעתם כי היכל אלהים אתם ורוח אלהים שכן בקרבכם׃

17 Se alguém destruir o templo de Deus, Deus o destruirá; porque o templo de Deus, que sois vós, é santo.

17 ואיש אשר ישחית את היכל אלהים האלהים ישחית אתו כי היכל אלהים קדוש ואתם הנכם קדושים׃

18 Ninguém se engane a si mesmo; se alguém de entre vós se tem por sábio neste mundo, faça-se louco para ser sábio.

18 אל ירמה איש את עצמו והחשב את עצמו חכם בעולם הזה יהי לסכל למען יחכם׃

19 Porque a sabedoria deste mundo é loucura diante de Deus; pois está escrito: Ele apanha os sábios na sua própria astúcia.

19 כי חכמת העולם הזה סכלות היא לפני האלהים ככתוב לכד חכמים בערמם׃

20 E outra vez: O Senhor conhece os pensamentos dos sábios, que são vãos.

20 ועוד כתוב יהוה ידע מחשבות חכמים כי המה הבל׃

21 Portanto ninguém se glorie nos homens; porque tudo é vosso;

21 על כן אל יתהלל איש באדם כי הכל הוא שלכם׃

22 Seja Paulo, seja Apolos, seja Cefas, seja o mundo, seja a vida, seja a morte, seja o presente, seja o futuro, tudo é vosso,

22 אם פולוס אם אפולוס ואם כיפא אם העולם אם החיים ואם המות אם ההוה ואם העתיד הכל הוא שלכם׃

23 E vós de Cristo, e Cristo de Deus.

23 ואתם הנכם של המשיח והמשיח הוא של אלהים׃

I Coríntios 4

1 QUE os homens nos considerem como ministros de Cristo, e despenseiros dos mistérios de Deus.

1 כן יחשב איש אתנו כמשרתי המשיח וסכני רזי אל׃

2 Além disso requer-se nos despenseiros que cada um se ache fiel.

2 הנה סוף דבר שלא יבקש מן הסכנים כי אם להמצא נאמן׃

3 Todavia, a mim mui pouco se me dá de ser julgado por vós, ou por algum juízo humano; nem eu tampouco a mim mesmo me julgo.

3 ואני נקלה היא בעיני כי אתם דנים אתי או יום דין של בני אדם גם אני את נפשי לא אדין׃

4 Porque em nada me sinto culpado; mas nem por isso me considero justificado; pois quem me julga é o Senhor.

4 כי אינני יודע בנפשי רע ובכל זאת לא אצדק כי הדן אתי הוא יהוה׃

5 Portanto nada julgueis antes de tempo, até que o Senhor venha, o qual também trará à luz as coisas ocultas das trevas, e manifestará os desígnios dos corações; e então cada um receberá de Deus o louvor.

5 על כן אל תשפטו שפוט לפני העת עד כי יבוא האדון אשר גם יוציא לאור את תעלמות החשך ויגלה את עצת הלבבות ואז תהיה תהלה לכל איש מאת האלהים׃

6 E eu, irmãos, apliquei estas coisas, por semelhança, a mim e a Apolos, por amor de vós; para que em nós aprendais a não ir além do que está escrito, não vos ensoberbecendo a favor de um contra outro.

6 ואת זאת אחי הסבתי על עצמי ועל אפולוס בעבורכם למען תלמדו בנו שלא יתחכם איש יותר ממה שכתוב פן תתגאו איש בשם איש לנגד רעהו׃

7 Porque, quem te diferença? E que tens tu que não tenhas recebido? E, se o recebeste, porque te glorias como se não o houveras recebido?

7 כי מי הפליא אותך ומה בידך אשר לא קבלתו ואם קבלתו למה תתהלל כאיש אשר לא קבל׃

8 Já estais fartos! Já estais ricos! Sem nós reinais! E oxalá reinásseis para que também nós viéssemos a reinar convosco!

8 הן כבר שבעתם כבר עשרתם ובלעדינו מלכתם ולו מלכתם למען נמלך אתכם גם אנחנו׃

9 Porque tenho para mim, que Deus a nós, apóstolos, nos pôs por últimos, como condenados à morte; pois somos feitos espectáculo ao mundo, aos anjos, e aos homens.

9 כי אחשב שהאלהים הציג אתנו השליחים שפלי השפלים כבני תמותה כי היינו לראוה לעולם גם למלאכים גם לבני אדם׃

10 Nós somos loucos por amor de Cristo, e vós sábios em Cristo; nós fracos; e vós fortes; vós ilustres, e nós vis.

10 אנחנו סכלים למען המשיח ואתם חכמים במשיח אנחנו חלשים ואתם גבורים אתם נכבדים ואנחנו נקלים׃

11 Até esta presente hora sofremos fome, e sede, e estamos nus, e recebemos bofetadas, e não temos pousada certa,

11 ועד השעה הזאת הננו רעבים גם צמאים וערמים ומכים באגרף ואין מנוח לנו׃

12 E nos afadigamos, trabalhando com nossas próprias mãos; somos injuriados e bendizemos: somos perseguidos, e sofremos;

12 ויגעים אנחנו בעמל ידינו קללונו ונברך חרפונו ונסבל׃

13 Somos blasfemados, e rogamos; até ao presente temos chegado a ser como o lixo deste mundo, e como a escória de todos.

13 גדפו אתנו ותנחנן ונהי כגללי העולם ולסחי לכלם עד עתה׃

14 Não escrevo estas coisas para vos envergonhar; mas admoesto-vos como meus filhos amados.

14 ולא לביש אתכם אני כתב הדברים האלה כי אם מזהיר אתכם כבני האהובים׃

15 Porque ainda que tivésseis dez mil aios em Cristo não teríeis contudo muitos pais; porque eu pelo evangelho vos gerei em Jesus Cristo.

15 כי גם אם היו לכם רבבות אמנים במשיח אין לכם אבות רבים כי אנכי הולדתי אתכם בישוע המשיח על ידי הבשורה׃

16 Admoesto-vos portanto a que sejais meus imitadores.

16 על כן אני מבקש מכם ללכת בעקבותי׃

17 Por esta causa vos mandei Timóteo, que é filho amado e fiel no Senhor: o qual vos lembrará os meus caminhos em Cristo, como por toda a parte ensino em cada igreja.

17 ובעבור זאת שלחתי אליכם את טימותיוס בני האהוב והנאמן באדון והוא יזכיר לכם את דרכי במשיח כאשר מלמד אנכי בכל מקום בכל קהלה וקהלה׃

18 Mas alguns andam inchados, como se eu não houvesse de ir ter convosco.

18 הן יש מתנשאים כאלו לא אבוא אליכם׃

19 Mas em breve irei ter convosco, se o Senhor quiser, e então conhecerei, não as palavras dos que andam inchados, mas a virtude.

19 אבל בוא אבוא אליכם בזמן קרוב אם ירצה האדון ואדעה לא את דברי המתרוממים כי אם את גבורתם׃

20 Porque o reino de Deus não consiste em palavras, mas em virtude.

20 כי מלכות האלהים איננה בדבר שפתים כי אם בגבורה׃

21 Que quereis? Irei ter convosco com vara ou com amor e espírito de mansidão?

21 ומה תחפצו הבוא אבוא אליכם בשבט או באהבה וברוח ענוה׃

I Coríntios 5

1 GERALMENTE se ouve que há entre vós prostituição tal, qual nem ainda entre os gentios, como é haver quem abuse da mulher de seu pai.

1 שמועה נשמעת בארץ כי נמצאה זנות ביניכם ואף זנות אשר בגוים לא ספר כמוה כי יקח איש את אשת אביו׃

2 Estais inchados, e nem ao menos vos entristecestes por não ter sido de entre vós tirado quem cometeu tal acção.

2 ואתם עוד גבהי רוח תחת אשר היה לכם להתאבל למען יוסר מקרבכם עשה המעשה הזה׃

3 Eu na verdade, ainda que ausente no corpo, mas presente no espírito, já determinei, como se estivesse presente que o que tal acto praticou,

3 הן אנכי הרחוק מכם בגופי וקרוב ברוחי כבר דנתי כאלו הייתי אצלכם על האיש אשר עשה כדבר הזה׃

4 Em nome de nosso Senhor Jesus Cristo, juntos vós e o meu espirito pelo poder de nosso Senhor Jesus Cristo,

4 בשם אדנינו ישוע המשיח בהקהלתכם יחד ורוחי אתכם עם גבורת אדנינו ישוע המשיח׃

5 Seja entregue a Satanás para destruição da carne, para que o espírito seja salvo no dia do Senhor Jesus.

5 למסר את האיש ההוא לשטן לאבדן הבשר למען יושע הרוח ביום האדון ישוע׃

6 Não é boa a vossa jactância. Não sabeis que um pouco de fermento faz levedar toda a massa?

6 לא טוב התהללכם הלא ידעתם כי מעט שאר מחמץ את כל העסה׃

7 Alimpai-vos pois do fermento velho, para que sejais uma nova massa, assim como estais sem fermento. Porque Cristo, nossa páscoa, foi sacrificado por nós.

7 בערו את השאור הישן למען תהיו עסה חדשה הלא לחם מצות אתם כי גם לנו פסחנו הנזבח בעדנו הוא המשיח׃

8 Pelo que façamos festa, não com o fermento da maldade e da malícia, mas com os asmos da sinceridade e da verdade.

8 על כן נחגה נא החג לא בשאר ישן ולא בשאר הרע והרשע כי אם במצות הישר והאמת׃

9 Já por carta vos tenho escrito, que não vos associeis com os que se prostituem;

9 כתבתי לכם באגרת שלא תתערבו עם הזנים׃

10 Isto não quer dizer absolutamente com os devassos deste mundo, ou com os avarentos, ou com os roubadores, ou com os idólatras; porque então vos seria necessário sair do mundo.

10 ואין דעתי בזאת על הזנים שבעולם הזה או על בצעי בצע וגזלנים ועבדי אלילים כי אז יהיה לכם לצאת מן העולם׃

11 Mas agora vos escrevi que não vos associeis com aquele que, dizendo-se irmão, for devasso, ou avarento, ou idólatra, ou maldizente, ou beberrão, ou roubador; com o tal nem ainda comais.

11 אך זאת כתבתי לכם לבלתי התערב עם איש אשר אח יקרא והוא זנה או בצע בצע או עבד אלילים או מגדף או סבא או גזלן עם האיש אשר כזה גם לא תאכלו׃

12 Porque, que tenho eu em julgar também os que estão de fora? Não julgais vós os que estão dentro?

12 כי מה לי לשפט את אשר בחוץ הלא תשפטו את אשר בבית׃

13 Mas Deus julga os que estão de fora. Tirai pois de entre vós a esse iníquo.

13 ואשר בחוץ האלהים ישפטם ואתם תבערו את הרע מקרבכם׃

I Coríntios 6

1 OUSA algum de vós, tendo algum negócio contra outro, ir a juízo perante os injustos, e não perante os santos?

1 היש בכם איש אשר בריבו עם רעהו יזיד להביא דבר דינו לפני הרשעים ולא לפני הקדשים׃

2 Não sabeis vós que os santos hão-de julgar o mundo? Ora, se o mundo deve ser julgado por vós, sois porventura indignos de julgar as coisas mínimas?

2 הלא ידעתם כי הקדשים ידינו את העולם ואם העולם ידון על ידכם האינכם ראוים לדין דינים קטנים׃

3 Não sabeis vós que havemos de julgar os anjos? Quanto mais as coisas pertencentes a esta vida?

3 הלא ידעתם כי נדין את המלאכים אף כי דברי ממונות׃

4 Então, se tiverdes negócios em juízo, pertencentes a esta vida, pondes na cadeira aos que são de menos estima na igreja?

4 ואתם כאשר יש לכם דיני ממונות מושיבים אתם את הנחשבים לאין בקהל לשפטיכם׃

5 Para vos envergonhar o digo: Não há pois entre vós sábios, nem mesmo um, que possa julgar entre seus irmãos?

5 לבשתכם אמר אני את זאת הכי אין בכם חכם אחד שיוכל להוכיח בין איש לאחיו׃

6 Mas o irmão vai a juízo com o irmão, e isto perante infiéis.

6 כי אח רב עם אחיו וזאת לפני לא מאמינים׃

7 Na verdade é já realmente uma falta entre vós; terdes demandas uns contra os outros. Porque não sofreis antes a injustiça? Porque não sofreis antes o dano?

7 הן בכל ירידה היא לכם שתריבו זה עם זה למה לא תבחרו לסבל הונאה ולמה לא תבחרו להיות עשוקים׃

8 Mas vós mesmos fazeis a injustiça e fazeis o dano: e isto aos irmãos.

8 אבל מונים אתם ועשקים אף את אחיכם׃

9 Não sabeis que os injustos não hão-de herdar o reino de Deus?

9 הלא ידעתם כי הרשעים לא יירשו את מלכות האלהים אל תתעו את נפשותיכם לא הזנים לא עבדי אלילים לא המנאפים ולא הקדשים ולא השכבים את זכר׃

10 Não erreis: nem os devassos, nem os idólatras, nem os adúlteros, nem os efeminados, nem os sodomitas, nem os ladrões; nem os avarentos, nem os bêbedos, nem os maldizentes, nem os roubadores herdarão o reino de Deus.

10 לא הגנבים ולא בצעי בצע לא הסבאים ולא המגדפים ולא הגזלנים כל אלה לא יירשו את מלכות האלהים׃

11 E é o que alguns têm sido, mas haveis sido lavados; mas haveis sido santificados, mas haveis sido justificados em nome do Senhor Jesus, e pelo Espírito do nosso Deus.

11 וכאלה לפנים היו מקצתכם אבל רחצתם אבל קדשתם אבל הצדקתם בשם האדון ישוע וברוח אלהינו׃

12 Todas as coisas me são lícitas; mas nem todas as coisas convêm; todas as coisas me são lícitas; mas eu não me deixarei dominar por nenhuma.

12 הכל הוא ברשותי אך לא כל דבר יועיל הכל הוא ברשותי אך לא ישעבדני דבר׃

13 Os manjares são para o ventre e o ventre para os manjares; Deus, porém, aniquilará, tanto um como os outros. Mas o corpo não é para a prostituição; senão para o Senhor, e o Senhor para o corpo.

13 המאכל לכרש והכרש למאכל והאלהים את זה ואת זה ילכה והגוף אל יהי לזנות כי אם לאדון והאדון לגוף׃

14 Ora Deus, que também ressuscitou o Senhor, nos ressuscitará a nós pelo seu poder.

14 והאלהים העיר גם את אדנינו ויעיר גם אתכם בגבורתו׃

15 Não sabeis vós que os vossos corpos são membros de Cristo? Tomarei pois os membros de Cristo, e fá-los-ei membros de uma meretriz? Não, por certo.

15 הלא ידעתם כי גופתיכם אברי המשיח הנה הכי אקח את אברי המשיח ואעשה אתם לאברי זונה חלילה׃

16 Ou não sabeis que o que se ajunta com a meretriz, faz-se um corpo com ela? Porque serão, disse, dois numa só carne.

16 או הלא ידעתם כי הדבק בזונה גוף אחד הוא עמה כי הכתוב אמר והיו שניהם לבשר אחד׃

17 Mas o que se ajunta com o Senhor é um mesmo espírito.

17 אבל הדבק באדון רוח אחד הוא עמו׃

18 Fugi da prostituição. Todo o pecado que o homem comete é fora do corpo; mas o que se prostitui peca contra o seu próprio corpo.

18 נוסו מן הזנות כל חטא אשר יעשה אותו האדם מחוץ לגופו הוא והזונה חטא בעצם גופו׃

19 Ou não sabeis que o nosso corpo é o templo do Espírito Santo, que habita em vós, proveniente de Deus, e que não sois de vós mesmos?

19 או הלא ידעתם כי גופכם הוא היכל רוח הקדש השכן בקרבכם אשר קבלתם מאת האלהים וכי לא לעצמכם אתם׃

20 Porque fostes comprados por bom preço; glorificai pois a Deus no vosso corpo, e no vosso espírito, os quais pertencem a Deus.

20 כי במחיר נקניתם על כן כבדו את האלהים בגופכם וברוחכם אשר לאלהים המה׃

I Coríntios 7

1 ORA, quanto às coisas, que me escrevestes, bom seria que o homem não tocasse em mulher;

1 ולענים מה שכתבתם אלי הנה טוב לאדם שלא יגע באשה׃

2 Mas, por causa da prostituição, cada um tenha a sua própria mulher, e cada uma tenha o seu próprio marido.

2 אך מפני הזנות תהי לכל איש אשתו ויהי לכל אשה בעלה׃

3 O marido pague à mulher a devida benevolência, e da mesma sorte a mulher ao marido.

3 האיש יקים חובת העונה לאשתו וכמו כן האשה לבעלה׃

4 A mulher não tem poder sobre o seu próprio corpo, mas tem-no o marido; e também da mesma maneira o marido não tem poder sobre o seu próprio corpo, mas tem-no a mulher.

4 האשה איננה שלטת על גופה כי אם בעלה וכמו כן גם האיש איננו שלט על גופו כי אם אשתו׃

5 Não vos defraudeis um ao outro, senão por consentimento mútuo por algum tempo, para vos aplicardes à oração; e depois ajuntai-vos outra vez, para que Satanás vos não tente pela vossa incontinência.

5 אל תמנעו את עצמכם זה מזה זולתי בהסכמת שניכם על זמן קבוע להיות פנוים לתענית ולתפלה ותשובו ותתאחדו פן ינסה אתכם השטן בעבור פריצות יצרכם׃

6 Digo, porém, isto como que por permissão e não por mandamento.

6 ואני אמר זאת בדרך עצה ולא בדרך מצוה׃

7 Porque quereria que todos os homens fossem como eu mesmo; mas cada um tem de Deus o seu próprio dom, um duma maneira e outro doutra.

7 כי מי יתן והיה כל אדם כמני אך יש לכל איש מתנתו מאת האלהים זה בכה וזה בכה׃

8 Digo, porém, aos solteiros e às viúvas, que lhes é bom se ficarem como eu.

8 ואל הפנוים ואל האלמנות אמר אני כי טוב להם אם ישבו ככה כמו גם אני׃

9 Mas, se não podem conter-se, casem-se. Porque é melhor casar do que abrasar-se.

9 אך אם לא יוכלו להנזר יתחברו בנשואין כי טוב להתחבר בנשואין מהיות בער בתאוה׃

10 Todavia, aos casados, mando, não eu mas o Senhor, que a mulher se não aparte do marido.

10 והנה את הנשואים אנכי מצוה ולא אנכי כי אם האדון אשר לא תפרש אשה מבעלה׃

11 Se, porém, se apartar, que fique sem casar, ou que se reconcilie com o marido; e que o marido não deixe a mulher.

11 ואם פרש תפרש ממנו תשב בלא איש או תתרצה לבעלה ואיש אל ישלח את אשתו׃

12 Mas aos outros digo eu, não o Senhor: Se algum irmão tem mulher descrente, e ela consente em habitar com ele, não a deixe.

12 והנה אל האחרים אמר אנכי ולא האדון כי תהיה לאח אשה אשר איננה מאמנת ורצונה לשבת עמו לא יעזבנה׃

13 E se alguma mulher tem marido descrente, e ele consente em habitar com ela, não o deixe.

13 ואשה כי יהיה לה בעל אשר איננו מאמין ורצונו לשבת עמה לא תעזבנו׃

14 Porque o marido descrente é santificado pela mulher; e a mulher descrente é santificada pelo marido; doutra sorte os vossos filhos seriam imundos; mas agora são santos.

14 כי האיש אשר איננו מאמין מקדש הוא באשה והאשה אשר איננה מאמנת מקדשת היא באיש שאם לא כן יהיו בניכם טמאים אמנם עתה קדושים המה׃

15 Mas, se o descrente se apartar aparte-se; porque neste caso o irmão, ou irmã, não está sujeito à servidão mas Deus chamou-nos para a paz.

15 אבל אם יפרש מי שאיננו מאמין יפרש והאח או האחות אינם משעבדים באלה כי לשלום קראנו האלהים׃

16 Porque, donde sabes, ó mulher, se salvarás teu marido? ou, donde sabes, ó marido, se salvarás tua mulher?

16 כי מה תדעי את האשה אם תושיעי את האיש ומה תדע אתה האיש אם תושיע את האשה׃

17 E assim cada um ande como Deus lhe repartiu, cada um como o Senhor o chamou. É o que ordeno em todas as igrejas.

17 רק יתהלך איש איש כפי מה שחלק לו האלהים וכפי מה שקרא אתו האדון וכן מתקן אנכי בכל הקהלות׃

18 É alguém chamado, estando circuncidado? Fique circuncidado. É alguém chamado estando incircuncidado? Não se circuncide.

18 אם נמול האיש המקרא אל ימשך את ערלתו ואם ערל הוא אל ימול׃

19 A circuncisão é nada e a incircuncisão nada é, mas sim a observância dos mandamentos de Deus.

19 אין המילה נחשבה ואין הערלה נחשבה כי אם שמירת מצות האלהים׃

20 Cada um fique na vocação em que foi chamado.

20 איש איש במשמרתו אשר נקרא בה שם יעמד׃

21 Foste chamado sendo servo? Não te dê cuidado; e, se ainda podes ser livre, aproveita a ocasião.

21 אם נקראת בהיותך עבד אל ירע בעיניך אלא אם תשיג ידך לצאת לחפשי בחר בזה׃

22 Porque o que é chamado pelo Senhor, sendo servo, é liberto do Senhor; e da mesma maneira também o que é chamado sendo livre, servo é de Cristo.

22 כי הקרוא באדון בהיותו עבד משחרר הוא לאדון וככה גם הקרוא בהיותו חפשי עבד הוא למשיח׃

23 Fostes comprados por bom preço; não vos façais servos dos homens.

23 במחיר נקניתם אל תהיו עבדי בני אדם׃

24 Irmãos, cada um fique diante de Deus no estado em que foi chamado.

24 איש איש במשמרת אשר נקרא בה אחי בזאת יעמד לפני האלהים׃

25 Ora, quanto às virgens, não tenho mandamento do Senhor; dou, porém, o meu parecer, como quem tem alcançado misericórdia do Senhor para ser fiel.

25 ועל דבר הבתולות אין לי מצוה מאת האדון רק אודיע את עצתי אחרי אשר חנני האדון להיות נאמן׃

26 Tenho pois por bom, por causa da instante necessidade, que é bom para o homem o estar assim.

26 הנני חשב כי טוב לאדם מפני הצרה הקרובה כי טוב לו להיות כמו שהוא׃

27 Estás ligado à mulher? Não busques separar-te. Estás livre de mulher? Não busques mulher.

27 אם נקשרת באשה אל תבקש להפטר ואם נפטרת אל תבקש אשה׃

28 Mas, se te casares, não pecas; e, se a virgem se casar, não peca. Todavia os tais terão tribulações na carne, e eu quereria poupar-vos.

28 וגם כי תקח אשה אינך חטא והבתולה כי תהיה לאיש איננה חטאת אך יבאום צרות בבשרם והנני חס עליכם׃

29 Isto, porém, vos digo, irmãos, que o tempo se abrevia; o que resta é que também os que têm mulheres sejam como se as não tivessem;

29 וזאת אני אמר אחי כי השעה דחוקה למען מעתה יהיו הנשואים כאלו אין להם נשים׃

30 E os que choram, como se não chorassem; e os que folgam, como se não folgassem; e os que compram, como se não possuíssem;

30 והבכים כאינם בכים והשמחים כאינם שמחים והקונים כאלו אין קנין בידם׃

31 E os que usam deste mundo, como se dele não abusassem, porque a aparência deste mundo passa.

31 והנהנים מן העולם הזה כאלו אין להם הנאה ממנו כי עבור יעבר תאר העולם הזה׃

32 E bem quisera eu que estivésseis sem cuidado. O solteiro cuida nas coisas do Senhor, em como há-de agradar ao Senhor;

32 ואני חפצתי שתהיו בלי דאגה מי שאין לו אשה דאג לאשר לאדון איך ייטב בעיני האדון׃

33 Mas o que é casado cuida nas coisas do mundo, em como há-de agradar à mulher.

33 ומי שיש לו אשה דאג הוא לעניני העולם איך ייטב בעיני האשה׃

34 Há diferença entre a mulher casada e a virgem; a solteira cuida nas coisas do Senhor para ser santa, tanto no corpo como no espírito; porém a casada cuida nas coisas do mundo, em como há-de agradar ao marido.

34 יש הבדל בין אשת איש לבתולה כי האשה אשר לא היתה לאיש דאגת לאשר לאדון ולהיות קדושה גם בגופה גם ברוחה ובעולת בעל דאגת היא לעניני העולם איך תיטב בעיני בעלה׃

35 E digo isto para proveito vosso; não para vos enlaçar, mas para o que é decente e conveniente, para vos unirdes ao Senhor sem distracção alguma.

35 וזאת אני אמר לתועלתכם ולא להשליך עליכם פח כי אם להנהגה טובה ולהיותכם נכונים תמיד לפני האדון באין מנע׃

36 Mas, se alguém julga que trata dignamente a sua virgem, se tiver passado a flor da idade, e se for necessário, que faça o tal o que quiser; não peca; casem-se.

36 וכי יחשב איש למעשה שלא כהגן לבתולתו אם תעבר פרקה ודבר חובה הוא אז יעשה כאשר עם לבבו איננו חוטא ישיאנה׃

37 Todavia o que está firme em seu coração, não tendo necessidade, mas com poder sobre a sua própria vontade, se resolveu no seu coração guardar a sua virgem, faz bem.

37 ומי שהוא נכון בלבו ואיננו מכרח ויוכל לעשות כרצונו ויגמר זאת בלבו לשמר את בתולתו טוב עשה׃

38 De modo que, o que a dá em casamento, faz bem; mas o que a não dá em casamento faz melhor.

38 לכן המשיא אתה טוב הוא עשה ואשר איננו משיא עשה טוב ממנו׃

39 A mulher casada está ligada pela lei todo o tempo que o seu marido vive; mas se falecer o seu marido fica livre para casar com quem quiser, contanto que seja no Senhor.

39 האשה קשורה לבעלה על פי התורה כל עת שהוא חי וכי מת בעלה אזי מתרת היא להנשא למי שתרצה ובלבד שתהיה באדון׃

40 Será, porém, mais bem-aventurada se ficar assim, segundo o meu parecer, e também eu cuido que tenho o Espírito de Deus.

40 אבל אשריה יותר אם תעמד פנויה זאת דעתי ואחשב גם אני כי רוח אלהים בי׃

I Coríntios 8

1 ORA, no tocante às coisas sacrificadas aos ídolos, sabemos que todos temos ciência. A ciência incha, mas o amor edifica.

1 ועל דבר זבחי האלילים ידענו שיש דעה לכלנו הדעת תגביה לב והאהבה היא הבונה׃

2 E, se alguém cuida saber alguma coisa, ainda não sabe como convém saber.

2 החשב כי הוא ידע דבר מה עוד לא ידע מאומה כאשר עליו לדעת אתו׃

3 Mas, se alguém ama a Deus, esse é conhecido dele.

3 אבל אם יאהב איש את האלהים האלהים ידעו׃

4 Assim que, quanto ao comer das coisas sacrificadas aos ídolos nada é no mundo, e que não há outro Deus, senão um só.

4 ועל דבר אכילת זבחי האלילים הנה ידענו כי האליל אין בעולם ואין אלהים בלתי אחד׃

5 Porque, ainda que haja também alguns que se chamem deuses, quer no céu quer na terra (como há muitos deuses e muitos senhores);

5 ואף כי יש הנקראים אלהים אם בשמים אם בארץ באשר יש אלהים רבים ואדנים רבים׃

6 Todavia para nós há um só Deus, o Pai, de quem é tudo e para quem nós vivemos; e um só Senhor, Jesus Cristo, pelo qual são todas as coisas, e nós por Ele.

6 אמנם לנו אך לא אחד האב אשר הכל ממנו ואנחנו אליו ואדון אחד ישוע המשיח אשר הכל על ידו ונחנו על ידו׃

7 Mas nem em todos há conhecimento; porque alguns até agora comem, no seu costume para com o ídolo, coisas sacrificadas ao ídolo; e a sua consciência, sendo fraca, fica contaminada.

7 אך לא בכלם הדעת כי יש אשר בזכרם עוד את האליל אכלים כזבח האליל ובכן לבם החלוש יתגאל׃

8 Ora o manjar não nos faz agradáveis a Deus, porque, se comemos, nada temos de mais, e, se não comemos, nada nos falta.

8 המאכל לא יקרב אתכם לאלהים כי אם נאכל אין לנו יתרון ואם לא נאכל לא נגרע׃

9 Mas vede que essa liberdade não seja dalguma maneira escândalo para os fracos,

9 אבל הזהרו פן יהיה אתו הרשיון שלכם למכשל החלשים׃

10 Porque, se alguém te vir a ti, que tens ciência, sentado à mesa no templo dos ídolos, não será a consciência do que é fraco induzida a comer das coisas sacrificadas aos ídolos?

10 כי האיש הראה אתך אשר לך הדעת מסב בבית אלילים הלא יעז ברוחו החלוש לאכל מזבחי אלילים׃

11 E pela tua ciência perecerá o irmão fraco, pelo qual Cristo morreu.

11 ויאבד על ידי דעתך אחיך החלש אשר למענו מת המשיח׃

12 Ora, pecando assim contra os irmãos, e ferindo a sua fraca consciência, pecais contra Cristo.

12 ואם ככה תחטאו לאחיכם ותכאיבו את רוחם החלוש למשיח אתם חטאים׃

13 Pelo que, se o manjar escandalizar a meu irmão, nunca mais comerei carne, para que meu irmão se não escandalize.

13 על כן אם מאכלי מכשיל את אחי לא אכל בשר לעולם למען לא אכשיל את אחי׃

I Coríntios 9

1 NÃO sou eu apóstolo? Não sou livre? Não vi eu a Jesus Cristo Senhor nosso? Não sois vós a minha obra no Senhor?

1 הלא שליח אנכי הלא חפשי אנכי הלא ראיתי את ישוע המשיח אדנינו הלא אתם פעלי באדנינו׃

2 Se eu não sou apóstolo para os outros, ao menos o sou para vós; porque vós sois o selo do meu apostolado no Senhor.

2 ואם אינני שליח לאחרים אך לכם הנני שליח כי חותם שליחותי אתם באדנינו׃

3 Esta é a minha defesa para com os que me condenam.

3 וזאת התנצלותי כנגד הדנים אותי׃

4 Não temos nós direito de comer e beber?

4 האין רשות בידנו לאכל ולשתות׃

5 Não temos nós direito de levar connosco uma mulher irmã, como também os demais apóstolos, e os irmãos do Senhor, e Cefas?

5 האין רשות בידנו להוליך עמנו אחות לאשה כמו גם השליחים האחרים וכמו אחי האדון וכמו כיפא׃

6 Ou só eu e Barnabé não temos direito de deixar de trabalhar?

6 אם לי לבדי ולבר נבא לא נתנה רשות להבטל ממלאכה׃

7 Quem jamais milita à sua própria custa? Quem planta a vinha e não come do seu fruto? Ou quem apascento o gado e não come do leite do gado?

7 מי הלך לצבא במשכרת של עצמו מי נטע כרם ולא יאכל את פריו מי רעה עדר ומחלב העדר לא יאכל׃

8 Digo eu isto segundo os homens? Ou não diz a lei também o mesmo?

8 הכי לפי דרכו של אדם אני מדבר כזאת הלא גם התורה אמרת כן׃

9 Porque na lei de Moisés está escrito: Não atarás a boca ao boi que trilha o grão. Porventura tem Deus cuidado dos bois?

9 כי כתוב בתורת משה לא תחסם שור בדישו הלשורים הושש האלהים׃

10 Ou não o diz certamente por nós? Certamente que por nós está escrito porque o que lavra deve lavrar com esperança, e o que debulha deve debulhar com esperança de ser participante.

10 או אך למעננו מדבר אכן למעננו נכתב כי החרש יחרש אלי תקוה והדש ידוש אלי תקוה לקחת חלקו בתקוה׃

11 Se nós vos semeamos as coisas espirituais, será muito que de vós recolhamos as carnais?

11 אם זרענו בכם עניני הרוח הכי דבר גדול הוא אם נקצר מכם עניני הבשר׃

12 Se outros participam deste poder sobre vós, porque não, mais justamente, nós? Mas nós não usamos deste direito; antes suportamos tudo, para não pormos impedimento algum ao evangelho de Cristo.

12 ואם לאחרים יש רשות עליכם הלא ביותר לנו אבל לא השתמשנו ברשות הזאת כי אם סבלנו את הכל לבלתי שום מעצור לבשורת המשיח׃

13 Não sabeis vós que os que administram o que é sagrado comem do que é do templo? E que os que de contínuo estão junto ao altar; participam do altar?

13 הלא ידעתם כי עבדי עבדת הקדש אכלים מן הקדשים ומשרתי המזבח לקחים חלקם במזבח׃

14 Assim ordenou também o Senhor aos que anunciam o evangelho, que vivam do evangelho.

14 כן תקן אדנינו גם הוא אשר יחיו המבשרים על הבשורה׃

15 Mas eu de nenhuma destas coisas usei, e não escrevi isto para que assim se faça comigo; porque melhor me fora morrer, do que alguém fazer vã esta minha glória.

15 ואנכי לא השתמשתי באחת מאלה וגם לא כתבתי זאת למען יעשה לי כזאת כי טוב לי המות מאשר ישים איש את תהלתי לריק׃

16 Porque, se anuncio o evangelho, não tenho de que me gloriar, pois me é imposta essa obrigação; e ai de mim se não anunciar o evangelho.

16 אם אבשר את הבשורה אין לי תהלה כי החובה מטלת עלי ואוי לי אם לא אבשר׃

17 E por isso, se o faço de boamente, terei prémio; mas, se de má vontade, apenas uma dispensação me é confiada.

17 כי אם ברצוני אעשה כן יהיה לי שכר ואם בעל כרחי פקדת משמרתי היא׃

18 Logo, que prémio tenho? Que, evangelizando, proponha de graça o evangelho de Cristo para não abusar do meu poder no evangelho.

18 ועתה מה הוא שכרי הלא זה שאבשר בשורת המשיח בלא מחיר לבלתי השתמש להנאת עצמי ברשיון הנתן לי בבשורה׃

19 Porque, sendo livre para com todos, fiz-me servo de todos para ganhar ainda mais.

19 כי בהיותי חפשי מכל עשיתי עצמי עבד לכל אדם למען אקנא את הרבים׃

20 E fiz-me como judeu para os judeus, para ganhar os judeus; para os que estão debaixo da lei, como se estivera debaixo da lei, para ganhar os que estão debaixo da lei.

20 ואהי ליהודים כיהודי לקנות היהודים ואשר הם תחת התורה הייתי להם כמו תחת התורה למען קנות אותם אשר תחת התורה׃

21 Para os que estão sem lei, como se estivera sem lei (não estando sem lei para com Deus, mas debaixo da lei de Cristo), para ganhar os que estão sem lei.

21 לאלה אשר בלי תורה הייתי כבלי תורה אף כי אינני בלי תורת האלהים כי אם תחת תורת המשיח אנכי למען קנות אותם אשר בלי תורה׃

22 Fiz-me como fraco para os fracos, para ganhar os fracos. Fiz-me tudo para todos, para por todos os meios chegar a salvar alguns.

22 ולחלשים הייתי כחלש לקנות את החלשים הכל לכלם נהייתי למען בכל דרך אושיע אחדים׃

23 E eu faço isto por causa do evangelho, para ser também participante dele.

23 ואת זאת אני עשה בעבור הבשורה למען אקח חלקי בה גם אנכי׃

24 Não sabeis vós que os que correm no estádio, todos, na verdade, correm, mas um só leva o prémio? Correi de tal maneira que o alcanceis.

24 הלא ידעתם כי רצי המרוצה באסטדין רצים כלם ורק אחד מהם ישיג את שכר הנצוח ככה רוצו למען תשיגהו׃

25 E todo aquele que luta de tudo se abstém; eles o fazem para alcançar uma coroa corruptível, nós, porém, uma incorruptível.

25 וכל העמד להאבק ינזר מכל דבר המה לקחת כתר נפסד ואנחנו לקחת כתר אשר איננו נפסד׃

26 Pois eu assim corro, não como a coisa incerta: assim combato, não como batendo no ar.

26 לכן הנני רץ לא כמו בחשכה הנני נלחם לא כהולם רוח׃

27 Antes subjugo o meu corpo, e o reduzo à servidão, para que, pregando aos outros, eu mesmo não venha dalguma maneira a ficar reprovado.

27 כי אם אדכא את גופי ואשעבדנו פן אהיה אני הקורא לאחרים נאלח בעצמי׃

I Coríntios 10

1 ORA, irmãos não quero que ignoreis que nossos pais estiveram todos debaixo da nuvem, e todos passaram pelo mar.

1 ולא אכחד מכם אחי אשר אבותינו היו כלם תחת הענן וכלם עברו בתוך הים׃

2 E todos foram baptizados em Moisés, na nuvem e no mar,

2 וכלם נטבלו למשה בענן ובים׃

3 E todos comeram dum mesmo manjar espiritual,

3 וכלם אכלם מאכל אחד רוחני׃

4 E beberam todos duma mesma bebida espiritual, porque bebiam da pedra espiritual que os seguia; e a pedra era Cristo.

4 וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח׃

5 Mas Deus não se agradou da maior parte deles, pelo que foram prostrados no deserto.

5 אבל ברבם לא רצה האלהים ופגריהם נפלו במדבר׃

6 E estas coisas foram-nos feitas em figura, para que não cobicemos as coisas más, como eles cobiçaram.

6 וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה׃

7 Não vos façais pois idólatras, como alguns deles, conforme está escrito: O povo assentou-se a comer e a beber, e levantou-se para folgar.

7 ולא תהיו עבדי אלילים כאשר היו מקצתם כמו שכתוב וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃

8 E não nos prostituamos, como alguns deles fizeram; e caíram num dia vinte e três mil.

8 ולא נהיה זנים כאשר זנו מקצתם ויפלו ביום אחד שלשה ועשרים אלף איש׃

9 E não tentemos a Cristo, como alguns deles também tentaram, e pereceram pelas serpentes.

9 ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים׃

10 E não murmureis, como também alguns deles murmuraram, e pereceram pelo destruidor.

10 גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית׃

11 Ora tudo isto lhes sobreveio como figuras, e estão escritas para aviso nosso para quem já são chegados os fins dos séculos.

11 כל זאת מצאתם להיות למופת ותכתב למוסר לנו אשר הגיעו אלינו קצי העולמים׃

12 Aquele pois que cuida estar em pé, olhe não caia.

12 לכן החשב שהוא נצב ירא פן יפול׃

13 Não veio sobre vós tentação, senão humana; mas fiel é Deus, que vos não deixará tentar acima do que podeis, antes com a tentação dará também o escape, para que a possais suportar.

13 עדין לא בא עליכם נסיון אחר בלתי אם נסיון בני אדם כי נאמן הוא האלהים אשר לא יניח לנסות אתכם למעלה מיכלתכם כי אם יתן עם הנסיון גם תוצאתיו כדי שתוכלו שאת׃

14 Portanto, meus amados, fugi da idolatria.

14 על כן חביבי נוסו מעבודת אלילים׃

15 Falo como a entendidos, julgai vós mesmos o que digo.

15 כמו אל נבונים מדבר אנכי ושפטו אתם את אשר אמר׃

16 Porventura o cálix de bênção, que abençoamos, não é a comunhão do sangue de Cristo? O pão que partimos não é porventura a comunhão do corpo de Cristo?

16 כוס הברכה אשר אנחנו מברכים הלא היא התחברות דם המשיח והלחם אשר אנחנו בצעים הלא הוא התחברות גוף המשיח׃

17 Porque nós, sendo muitos, somos um só pão e um só corpo por que todos participamos do mesmo pão.

17 כי לחם אחד הוא לכן גם נוף אחד אנחנו הרבים באשר לכלנו חלק בלחם האחד׃

18 Vede a Israel segundo a carne os que comem os sacrifícios não são porventura participantes do altar?

18 ראו את ישראל לפי הבשר הלא אכלי הזבחים חברי המזבח המה׃

19 Mas que digo? Que o ídolo é alguma coisa? Ou que o sacrificado ao ídolo é alguma coisa?

19 ועתה מה אמר היש ממש באליל אם יש ממש בזבחי אלילים׃

20 Antes digo que as coisas que os gentios sacrificam, as sacrificam aos demónios, e não a Deus. E não quero que sejais participantes com os demónios.

20 אלא את אשר יזבחו הגוים לשדים הם זבחים ולא לאלהים ואני לא אחפץ היתכם חברים לשדים׃

21 Não podeis beber o cálix do Senhor e o cálix dos demónios; não podeis ser participantes da mesa do Senhor e da mesa dos demónios.

21 לא תוכלו לשתות יחד כוס אדנינו וגם כוס השדים ולא תוכלו להתחבר אל שלחן אדנינו וגם אל שלחן השדים׃

22 Ou irritaremos o Senhor? Somos nós mais fortes do que ele?

22 הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו׃

23 Todas as coisas me são lícitas, mas nem todas as coisas convêm; todas as coisas me são lícitas, mas nem todas as coisas edificam.

23 הכל ברשותי אבל אין הכל מועיל הכל ברשותי אבל אין הכל בנה׃

24 Ninguém busque o proveito próprio, antes cada um o que é de outrem.

24 איש איש אל יבקש את תועלת עצמו כי אם את תועלת רעהו׃

25 Comei de tudo quanto se vende no açougue, sem perguntar nada, por causa da consciência.

25 כל הנמכר במקולין אתו תאכלו ואל תחקרו מפני מכשל הלב׃

26 Porque a terra é do Senhor, e toda a sua plenitude.

26 כי ליהוה הארץ ומלואה׃

27 E, se algum dos infiéis vos convidar, e quiserdes ir, comei de tudo o que se puser diante de vós, sem nada perguntar, por causa da consciência.

27 ואם יקרא אתכם איש מאשר אינם מאמינים ותרצו ללכת אליו אכול תאכלו מכל אשר ישימו לפניכם ואל תחקרו מפני מכשול הלב׃

28 Mas, se alguém vos disser: Isto foi sacrificado aos ídolos, não comais, por causa daquele que vos advertiu e por causa da consciência; porque a terra é do Senhor, e toda a sua plenitude.

28 ואיש כי יאמר אליכם זה הוא זבח אלילים אל תאכלו בעבור המודיע ומפני מכשול הלב כי ליהוה הארץ ולמואה׃

29 Digo, porém, a consciência, não a tua, mas a do outro. Pois porque há-de a minha liberdade ser julgada pela consciência de outrem?

29 והלב אשר אני אמר לא לבך כי אם לב רעך כי למה זה תשפט חרותי על ידי לב האחר׃

30 E, se eu com graça participo, porque sou blasfemado naquilo por que dou graças?

30 ואם אכל אני בתודה למה אהיה מגדף על הדבר אשר אני מודה עליו׃

31 Portanto, quer comais quer bebais, ou façais outra qualquer coisa, fazei tudo para glória de Deus.

31 לכן אם תאכלו או אם תשתו או כל אשר תעשו את הכל עשו לכבוד אלהים׃

32 Portai-vos de modo que não deis escândalo nem aos judeus, nem aos gregos, nem à igreja de Deus.

32 ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים׃

33 Como também eu em tudo agrado a todos, não buscando o meu próprio proveito, mas o de muitos, para que assim se possam salvar.

33 כאשר גם אנכי מבקש להיות רצוי לכל בכל ולא אבקש תועלת עצמי כי אם של הרבים למען יושעו׃

I Coríntios 11

1 SEDE meus imitadores, como também eu de Cristo.

1 לכו בעקבותי כאשר גם אני הלך בעקבות המשיח׃

2 E louvo-vos irmãos, porque em tudo vos lembrais de mim, e retendes os preceitos como vo-los entreguei.

2 ועל זאת אני משבח אתכם אחי כי זכרתם אתי בכל לשמר את הקבלות כאשר מסרתי לכם׃

3 Mas quero que saibais que Cristo é a cabeça de todo o varão, e o varão a cabeça da mulher; e Deus a cabeça de Cristo.

3 אך חפץ אנכי שתדעו כי ראש כל איש המשיח וראש האשה האיש וראש המשיח הוא האלהים׃

4 Todo o homem que ora ou profetiza, tendo a cabeça coberta, desonra a sua própria cabeça.

4 כל איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה מבזה הוא את ראשו׃

5 Mas toda a mulher que ora ou profetiza com a cabeça descoberta, desonra a sua própria cabeça, porque é como se estivesse rapada.

5 וכל אשה אשר תתפלל או תתנבא וראשה פרוע מבזה היא את ראשה יען בזה היא כמו מגלחה׃

6 Portanto, se a mulher não se cobre com véu, tosquie-se também. Mas, se para a mulher é coisa indecente tosquiar-se ou rapar-se, que ponha o véu.

6 כי האשה אם לא תתכסה גם תתגלח ואם בזיון הוא לאשה להכסם או להתגלח תתכסה׃

7 O varão pois não deve cobrir a cabeça, porque é a imagem e glória de Deus, mas a mulher é a glória do varão.

7 והאיש איננו חיב לכסות את ראשו כי הוא צלם אלהים וכבודו אבל האשה היא כבוד האיש׃

8 Porque o varão não provém da mulher, mas a mulher do varão.

8 כי אין האיש מן האשה כי אם האשה מן האיש׃

9 Porque também o varão não foi criado por causa da mulher, mas a mulher por causa do varão.

9 גם לא נברא האיש בעבור האשה כי אם האשה בעבור האיש׃

10 Portanto, a mulher deve ter sobre a cabeça sinal de poderio, por causa dos anjos.

10 על כן האשה חיבת להיות לה כפה על ראשה בעבור המלאכים׃

11 Todavia, nem o varão é sem a mulher, nem a mulher sem o varão, no Senhor.

11 אבל אין האיש בלא אשה ואין האשה בלא איש באדון׃

12 Porque, como a mulher provém do varão, assim também o varão provém da mulher, mas tudo vem de Deus.

12 כי כאשר האשה מן האיש כן גם האיש על ידי האשה וכל זאת מאלהים׃

13 Julgai entre vós mesmos: é decente que a mulher ore a Deus descoberta?

13 שפטו נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל האלהים בגלוי ראש׃

14 Ou não vos ensina a mesma natureza que é desonra para o varão ter cabelo crescido?

14 או הלא גם הטבע בעצמו ילמד אתכם כי איש אשר יגדל פרע שער ראשו חרפה היא לו׃

15 Mas ter a mulher cabelo crescido lhe é honroso, porque o cabelo lhe foi dado em lugar de véu.

15 אבל האשה כי תגדל שערה פאר הוא לה כי נתן לה השער לצניף׃

16 Mas, se alguém quiser ser contencioso, nós não temos tal costume, nem as igrejas de Deus.

16 ואם יחשב איש לערער עלינו אין לנו מנהג כזה ולא לקהלות האלהים׃

17 Nisto, porém, que vou dizer-vos não vos louvo; porquanto vos ajuntais, não para melhor, senão para pior.

17 והנה בצותי את זאת לא אוכל לשבח אתכם על אשר תקהלו יחד לא להועיל כי אם לרעה׃

18 Porque antes de tudo ouço que, quando vos ajuntais na igreja, há entre vós dissensões; e em parte o creio.

18 כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין׃

19 E até importa que haja entre vós heresias, para que os que são sinceros se manifestem entre vós.

19 כי אף צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם׃

20 De sorte que, quando vos ajuntais num lugar, não é para comer a ceia do Senhor.

20 ועתה כאשר תקהלו יחד אין זה לאכל סעודת האדון׃

21 Porque, comendo, cada um toma antecipadamente a sua própria ceia; e assim um tem fome e outro embriaga-se.

21 כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר׃

22 Não tendes porventura casas para comer e para beber? Ou desprezais a igreja de Deus, e envergonhais os que nada têm? Que vos direi? Louvar-vos-ei? Nisto, não vos louvo.

22 האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח׃

23 Porque eu recebi do Senhor o que também vos ensinei: que o Senhor Jesus, na noite em que foi traído tomou o pão;

23 כי כה קבלתי אנכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה ההוא אשר נמסר בו לקח את הלחם׃

24 E, tendo dado graças, o partiu e disse: Tomai, comei: isto é o meu corpo que é partido por vós; fazei isto em memória de mim.

24 ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה גופי הנבצע בעדכם עשו זאת לזכרוני׃

25 Semelhantemente também, depois de cear, tomou o cálix, dizendo: Este cálix é o Novo Testamento no meu sangue: fazei isto, todas as vezes que beberdes, em memória de mim.

25 וכן גם את הכוס אחר הסעודה ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזכרוני בכל עת שתשתו׃

26 Porque todas as vezes que comerdes este pão e beberdes este cálix anunciais a morte do Senhor, até que venha.

26 כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא׃

27 Portanto, qualquer que comer este pão, ou beber o cálix do Senhor indignamente, será culpado do corpo e do sangue do Senhor.

27 לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי יאשם לגוף אדנינו ולדמו׃

28 Examine-se pois o homem a si mesmo, e assim coma deste pão e beba deste cálix.

28 יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס׃

29 Porque o que come e bebe indignamente, come e bebe para sua própria condenação, não discernindo o corpo do Senhor.

29 כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנפשו יען אשר לא הפלה את גוף האדון׃

30 Por causa disto há entre vós muitos fracos e doentes, e muitos que dormem.

30 בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות׃

31 Porque, se nós nos julgássemos a nós mesmos, não seríamos julgados.

31 כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים׃

32 Mas, quando somos julgados, somos repreendidos pelo Senhor, para não sermos condenados com o mundo.

32 וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם׃

33 Portanto, meus irmãos, quando vos ajuntais para comer, esperai uns pelos outros,

33 על כן אחי בהקהלכם יחד לאכל תחכו איש אל רעהו׃

34 Mas, se algum tiver fome, coma em casa, para que vos não ajunteis para condenação. Quanto às demais coisas, ordená-las-ei quando for.

34 וכי ירעב איש יאכל בביתו פן תקהלו לאשמה ויתר הדברים אתקן בבאי׃

I Coríntios 12

1 ACERCA dos dons espirituais, não quero, irmãos, que sejais ignorantes.

1 ובענין הרוחניות אחי לא אכחד מכם דבר׃

2 Vós bem sabeis que éreis gentios; levados aos ídolos mudos, conforme éreis guiados.

2 הלא ידעתם כי בהיתכם גוים אחרי אלילים אלמים הובלתם כאשר נמשכתם׃

3 Portanto vos quero fazer compreender que ninguém que fala pelo Espírito de Deus diz: Jesus é anátema, e ninguém pode dizer que Jesus é o Senhor, senão pelo Espírito Santo.

3 לכן אודיע אתכם כי אין איש דבר ברוח אלהים אשר יאמר ישוע חרם הוא ולא יוכל איש לקרא לישוע אדון בלתי אם ברוח הקדש׃

4 Ora há diversidade de dons, mas o Espírito é o mesmo.

4 ושנות הנה המתנות אבל הרוח אחד הוא׃

5 E há diversidade de ministérios, mas o Senhor é o mesmo.

5 ושנים המה השמושים והאדון אחד הוא׃

6 E há diversidade de operações, mas é o mesmo Deus que opera tudo em todos.

6 ושנות הנה הפעלות והאלהים הוא אחד הפעל את הכל בכל׃

7 Mas a manifestação do Espírito é dada a cada um, para o que for útil.

7 ולכל איש ואיש נתנה לו התגלות הרוח להועיל׃

8 Porque a um pelo Espírito é dada a palavra da sabedoria; e a outro, pelo mesmo Espírito, a palavra da ciência;

8 כי האחד נתן לו על ידי הרוח דבור החכמה ולאחד דבור הדעת כפי הרוח ההוא׃

9 E a outro, pelo mesmo Espírito, a fé; e a outro, pelo mesmo Espírito, os dons de curar;

9 לאחר האמונה ברוח ההוא ולאחר מתנות הרפאות ברוח ההוא׃

10 E a outro a operação de maravilhas; e a outro a profecia; e a outro o dom de discernir os espíritos; e a outro a variedade de línguas; e a outro a interpretação das línguas.

10 ולאחר לפעל גבורות ולאחר נבואה ולאחר להבחין בין הרוחות ולאחר מיני לשנות ולאחר באור לשנות׃

11 Mas um só e o mesmo Espírito opera todas estas coisas, repartindo particularmente a cada um como quer.

11 וכל אלה פעל הרוח האחד ההוא המחלק לאיש איש כרצונו׃

12 Porque, assim como o corpo é um, e tem muitos membros, e todos os membros, sendo muitos, são um só corpo, assim é Cristo também.

12 כי כאשר הגוף הוא אחד ויש בו אברים הרבה וכל אברי הגוף ההוא אף כי רבים הם כלם גוף אחד כן גם המשיח׃

13 Pois todos nós fomos baptizados em um Espírito, formando um corpo, quer judeus, quer gregos, quer servos, quer livres, e todos temos bebido de um Espírito.

13 כי ברוח אחד נטבלנו כלנו לגוף אחד אם יהודים אם יונים אם עבדים אם בני חורין וכלנו לרוח אחד השקינו׃

14 Porque também o corpo não é um só membro, mas muitos.

14 כי גם הגוף לא אבר אחד הוא כי אם רבים׃

15 Se o pé disser: Porque não sou mão, não sou do corpo; não será por isso do corpo?

15 אם תאמר הרגל אינני יד על כן אינני מן הגוף הבעבור זאת איננה מן הגוף׃

16 E se a orelha disser: Porque não sou olho não sou do corpo; não será por isso do corpo?

16 ואם תאמרו האזן אינני עין על כן אינני מן הגוף הבעבור זאת איננה מן הגוף׃

17 Se todo o corpo fosse olho, onde estaria o ouvido? Se todo fosse ouvido, onde estaria o olfacto?

17 אם הגוף כלו יהיה עין איה השמע ואם כלו יהיה שמע איה הריח׃

18 Mas agora Deus colocou os membros no corpo, cada um deles como quis.

18 ועתה האלהים שת את האברים כל אחד ואחד מהם בגוף כמי רצונו׃

19 E, se todos fossem um só membro, onde estaria o corpo?

19 ואלו היו כלם אבר אחד איה הגוף׃

20 Agora pois há muitos membros, mas um corpo.

20 הנה רבים הם האברים והגוף אחד׃

21 E o olho não pode dizer à mão: Não tenho necessidade de ti; nem ainda a cabeça aos pés: Não tenho necessidade de vós.

21 העין לא תוכל דבר אל היד לאמר לא אצטרך לך וגם הראש לא יוכל דבר אל הרגלים לאמר לא אצטרך לכן׃

22 Antes, os membros do corpo que parecem ser os mais fracos são necessários;

22 כי להפך אברי הגוף הנראים רפים הם לנו לצרך ביותר׃

23 E os que reputamos serem menos honrosos no corpo, a esses honramos muito mais; e aos que em nós são menos decorosos damos muito mais honra.

23 והנראים לנו נקלים בגוף אתם נלביש ביתר כבוד ואשר לבשת לנו המה כאלו ההגונים מכלם׃

24 Porque os que em nós são mais honestos não têm necessidade disso; mas Deus assim formou o corpo, dando muito mais honra ao que tinha falta dela;

24 כי ההגונים לנו אינם צריכים לזאת אבל האלהים מזג ככה את הגוף שנתן כבוד יותר לגרוע׃

25 Para que não haja divisão no corpo, mas antes tenham os membros igual cuidado uns dos outros.

25 למען לא תהיה מחלקת בגוף כי אם ידאגו כל האברים יחד זה לזה׃

26 De maneira que, se um membro padece, todos os membros padecem com ele; e, se um membro é honrado, todos os membros se regozijam com ele.

26 ואם יכאב אבר אחד יכאבו אתו כל האברים ואם יכבד אבד אחד ישמחו אתו כל האברים׃

27 Ora vós sois o corpo de Cristo, e seus membros em particular.

27 אכן גוף המשיח אתם ואבריו כל אחד לפי חלקו׃

28 E a uns pôs Deus na igreja, primeiramente apóstolos, em segundo lugar profetas, em terceiro doutores, depois milagres, depois dons de curar, socorros, governos, variedades de línguas.

28 ומהם שם האלהים בקהל ראשונה לשליחים ושנית לנביאים ושלישית למלמדים ויתן גבורות אף מתנות הרפאות ועזרים ומנהיגים ומיני לשנות׃

29 Porventura são todos apóstolos? São todos profetas? São todos doutores? São todos operadores de milagres?

29 הכלם שליחים אם כלם נביאים או כלם מלמדים הכלם עשי גבורות׃

30 Têm todos o dom de curar? Falam todos diversas línguas? Interpretam todos?

30 הלכלם מתנות רפאות הכלם מדברים בלשנות הכלם מפרשי לשנות׃

31 Portanto, procurai com zelo os melhores dons; e eu vos mostrarei um caminho ainda mais excelente.

31 ואתם התאוו המתנות המועילות ביותר ובכל זאת אראה אתכם דרך נעלה על כלנה׃

I Coríntios 13

1 AINDA que eu falasse as línguas dos homens e dos anjos, e não tivesse caridade, seria como o metal que soa ou como o sino que tine.

1 אם בלשנות אנשים ומלאכים אדבר ואין בי האהבה הייתי כנחשת המה או כצלצל תרועה׃

2 E ainda que tivesse o dom de profecia, e conhecesse todos os mistérios e toda a ciência, e ainda que tivesse toda a fé, de maneira tal que transportasse os montes, e não tivesse caridade, nada seria.

2 וכי תהיה לי נבואה ואדע כל הסודות וכל הדעת וכי תהיה לי כל האמונה עד כי אעתיק הרים ואין בי האהבה הייתי כאין׃

3 E ainda que distribuísse toda a minha fortuna para sustento dos pobres, e ainda, que entregasse o meu corpo para ser queimado, e não tivesse caridade, nada disso me aproveitaria.

3 ואם אחלק את כל הוני ואם אתן את גופי לשרפה ואין בי האהבה כל זאת לא תועילני׃

4 A caridade é sofredora, é benigna; a caridade não é invejosa; a caridade não trata com leviandade, não se ensoberbece,

4 האהבה מארכת אף ועשה חסד האהבה לא תקנא האהבה לא תתפאר ולא תתרומם׃

5 Não se porta com indecência, não busca os seus interesses, não se irrita, não suspeita mal;

5 לא תעשה דבר תפלה ולא תבקש את אשר לה ולא תתמרמר ולא תחשב הרעה׃

6 Não folga com a injustiça, mas folga com a verdade;

6 לא תשמח בעולה כי שמחתה עם האמת׃

7 Tudo sofre, tudo crê, tudo espera, tudo suporta.

7 את כל תשא את כל תאמין את כל תקוה ואת כל תסבל׃

8 a caridade nunca falha: mas havendo profecias, serão aniquiladas: havendo línguas, cessarão; havendo ciência, desaparecerá;

8 האהבה לא תבל לעולם אך הנבואות הנה תבטלנה והלשנות תכלינה והדעת תבטל׃

9 Porque, em parte, conhecemos, e em parte profetizamos;

9 כי קצת הוא שידענו וקצת הוא שנבאנו׃

10 Mas, quando vier o que é perfeito, então o que é em parte será aniquilado.

10 וכבוא התמים אז עבור תעבר הקצת׃

11 Quando eu era menino, falava como menino, sentia como menino, descorria como menino, mas, logo que cheguei a ser homem, acabei com as coisas de menino.

11 כאשר הייתי עולל כעולל דברתי כעולל הגיתי כעולל חשבתי וכאשר הייתי לאיש הסירתי דברי העולל׃

12 Porque agora vemos por espelho em enigma, mas então veremos face a face; agora conheço em parte, mas então conhecerei como também sou conhecido.

12 כי כעת מביטים אנחנו במראה ובחידות ואז פנים אל פנים כעת יודע אני קצתו ואז כאשר נודעתי אדע אף אני׃

13 Agora, pois, permanecem a fé, a esperança e a caridade, estas três, mas a maior destas é a caridade.

13 ועתה שלש אלה תעמדנה האמונה והתקוה והאהבה והגדולה בהן היא האהבה׃

I Coríntios 14

1 SEGUI a caridade, e procurai com zelo os dons espirituais, mas principalmente o de profetizar.

1 רדפו אחרי האהבה והתאוו מתנות הרוח וביותר אשר תתנבאו׃

2 Porque o que fala língua estranha não fala aos homens, senão a Deus; porque ninguém o entende, e em espírito fala de mistérios.

2 כי המדבר בלשון איננו מדבר לאדם כי אם לאלהים כי אין איש אשר ישמעהו רק ברוח הוא מדבר סודות׃

3 Mas o que profetiza fala aos homens para edificação, exortação e consolação.

3 והמתנבא הוא מדבר לבני אדם לבנותם וליסרם ולנחמם׃

4 O que fala língua estranha edifica-se a si mesmo, mas o que profetiza edifica a igreja.

4 המדבר בלשון בונה את נפשו והמתנבא בונה את העדה׃

5 E eu quero que todos vós faleis línguas estranhas, mas muito mais que profetizeis, porque o que profetiza é maior do que o que fala línguas estranhas, a não ser que também interprete para que a igreja receba edificação.

5 וחפצתי כי תדברו כלכם בלשנות וביותר כי תתנבאו כי גדול המתנבא מן המדבר בלשנות בלתי אם יפרש למען תבנה העדה׃

6 E agora, irmãos, se eu for ter convosco falando línguas estranhas, que vos aproveitaria, se vos não falasse ou por meio da revelação, ou da ciência, ou da profecia, ou da doutrina?

6 ועתה אחי כי אבוא אליכם ואדבר בלשנות מה אועיל לכם אם לא אדבר אליכם בחזון או בדעת או בנבואה או בהוראה׃

7 Da mesma sorte, se as coisas inanimadas, que fazem som, seja flauta, seja cítara, não formarem sons distintos, como se conhecerá o que se toca com a flauta ou com a cítara?

7 הלא גם הכלים הדוממים הנתנים קול הן חליל הן כנור אם לא ישמיעו קלות אשר תוכל האזן להבחין איכה יודע מה יזמר ומה ינגן׃

8 Porque, se a trombeta der sonido incerto, quem se preparará para a batalha?

8 גם השופר אם יתן את קולו בלתי ברור מי יחלץ למלחמה׃

9 Assim também vós; se com a língua não pronunciardes palavras bem inteligíveis, como se entenderá o que se diz? Porque estareis como que falando ao ar.

9 כן גם אתם אם לא תוציאו בלשונכם דבור מפרש איכה יודע האמור הלא תהיו כמדברים לרוח׃

10 Há, por exemplo, tanta espécie de vozes no mundo, e nenhuma delas é sem significação.

10 הן כמה מיני לשנות יש בעולם ואין אחת מהן בלי קול׃

11 Mas, se eu ignorar o sentido da voz, serei bárbaro para aquele a quem falo, e o que fala será bárbaro para mim.

11 לכן אם אינני ידע פשר הקול אהיה נכרי בעיני המדבר והמדבר יהיה נכרי בעיני׃

12 Assim também vós, como desejais dons espirituais, procurai abundar neles, para edificação da igreja.

12 כן גם אתם בהיותכם מתאוים לכחות רוחניות בקשו להעדיף במה שיבנה את העדה׃

13 Pelo que, o que fala língua estranha, ore para que a possa interpretar.

13 על כן יתפלל המדבר בלשון וגם יפרשנה׃

14 Porque, se eu orar em língua estranha, o meu espírito ora bem, mas o meu entendimento fica sem fruto.

14 כי אם אתפלל בלשון רוחי מתפלל ושכלי איננו עשה פרי׃

15 Que farei pois? Orarei com o espírito, mas também orarei com o entendimento; cantarei com o espirito, mas também cantarei com o entendimento.

15 ועתה מה לעשות אתפללה ברוחי ואתפללה גם בשכלי אזמרה ברוחי ואזמרה גם בשכלי׃

16 Doutra maneira, se tu bendisseres com o espírito, como dirá o que ocupa o lugar de indouto, o Amen, sobre a tua acção de graças, visto que não sabe o que dizes?

16 כי אם תברך ברוח איך יענה העמד נמצב ההדיוט אמן על הודיתך באשר לא ידע מה אתה אמר׃

17 Porque realmente tu dás bem as graças, mas o outro não é edificado.

17 הן אתה תיטיב להודות אבל רעך לא יבנה׃

18 Dou graças ao meu Deus, porque falo mais línguas do que vós todos,

18 אודה לאלהי כי יותר מכלכם אני מדבר בלשנות׃

19 Todavia eu antes quero falar na igreja cinco palavras na minha própria inteligência, para que possa também instruir os outros, do que dez mil palavras em língua desconhecida.

19 אכן בקהל אבחר לדבר חמש מלין בשכלי למען הורת גם את האחרים מלדבר רבבות מלין בלשון׃

20 Irmãos, não sejais meninos no entendimento, mas sede meninos na malícia, e adultos no entendimento.

20 אחי אל תהיו ילדים בבינה רק לרע היו עללים ובבינה היו שלמים׃

21 Está escrito na lei: Por gente doutras línguas, e por outros lábios, falarei a este povo; e ainda assim me não ouvirão, diz o Senhor.

21 הן כתוב בתורה כי בלעגי שפה ובלשון אחרת אדבר אל העם הזה וגם בזאת לא אבו שמע לי אמר יהוה׃

22 De sorte que as línguas são um sinal, não para os fiéis, mas para os infiéis; e a profecia não é sinal para os infiéis, mas para os fiéis.

22 לכן הלשנות לא למאמינים הנה לאות כי אם לאשר אינם מאמינים אבל הנבואה איננה לאשר אינם מאמינים כי אם למאמינים׃

23 Se pois toda a igreja se congregar num lugar, e todos falarem línguas estranhas, e entrarem indoutos ou infiéis não dirão porventura que estais loucos?

23 והנה אם תקהל כל העדה יחד וכלם ידברו בלשנות ויבואו הדיוטים או אשר אינם מאמינים הלא יאמרו כי משגעים אתם׃

24 Mas, se todos profetizarem, e algum indouto ou infiel entrar, de todos é convencido, de todos é julgado.

24 אבל אם יתנבאו כלם ובא איש לא מאמין או הדיוט אז יוכח על ידי כלם וידון על ידי כלם׃

25 Os segredos do seu coração ficarão manifestos, e assim, lançando-se sobre o seu rosto, adorará a Deus, publicando que Deus está verdadeiramente entre vós.

25 ובכן יגלו תעלמות לבבו ויפל על פניו וישתחוה לאלהים ויודה בקול כי באמת האלהים בקרבכם׃

26 Que fareis pois, irmãos? Quando vos juntais, cada um de vós tem salmo, tem doutrina, tem revelação, tem língua, tem interpretação. Faça-se tudo para edificação.

26 ועתה מה לעשות אחי בהקהלכם יחד כל אחד ואחד מכם יש לו מזמור יש לו הוראה יש לו לשון יש לו חזון יש לו באור אך יעשה הכל להבנות׃

27 E, se alguém falar língua estranha, faça-se isso por dois, ou quando muito três, e por sua vez, e haja intérprete.

27 כי ידבר איש בלשון ידברו נא שנים שנים או על היותר שלשה וזה אחר זה ואחד יפרש׃

28 Mas, se não houver intérprete, esteja calado na igreja, e fale consigo mesmo, e com Deus.

28 ואם אין מפרש אז ידם בקהל וידבר לנפשו ולאלהים׃

29 E falem dois ou três profetas, e os outros julguem.

29 והנביאים הם ידברו שנים או שלשה והאחרים יבחנו׃

30 Mas se a outro, que estiver assentado, for revelada alguma coisa, cale-se o primeiro.

30 וכי נגלה חזון לאחר הישב שם אז ידם הראשון׃

31 Porque todos podereis profetizar, uns depois dos outros; para que todos aprendam, e todos sejam consolados.

31 כי תוכלו להתנבא כלכם זה אחר זה למען ילמדו כלם וכלם יזהרו׃

32 E os espíritos dos profetas estão sujeitos aos profetas.

32 ורוחות הנביאים תחת ידי הנביאים המה׃

33 Porque Deus não é Deus de confusão, senão de paz, como em todas as igrejas dos santos.

33 כי לא אלהי מבוכה האלהים כי אם אלהי השלום כאשר בכל קהלות הקדשים׃

34 As mulheres estejam caladas nas igrejas; porque lhes não é permitido falar; mas estejam sujeitas, como também ordena a lei.

34 נשיכם בכנסיות תשתקנה כי לא נתנה להן רשות לדבר כי אם להכנע כאשר גם אמרה התורה׃

35 E, se querem aprender alguma coisa, interroguem em casa a seus próprios maridos; porque é indecente que as mulheres falem na igreja.

35 ואם חפצן ללמד דבר תשאלנה את בעליהן בבית כי חרפה היא לנשים לדבר בקהל׃

36 Porventura saiu de entre vós a palavra de Deus? Ou veio ela somente para vós?

36 או המכם יצא דבר אלהים אם אליכם לבדכם הגיע׃

37 Se alguém cuida ser profeta, ou espiritual, reconheça que as coisas que vos escrevo são mandamentos do Senhor.

37 כי יתברך איש בלבבו להיות נביא או איש הרוח בין יבין את אשר אני כתב לכם כי מצות האדון הנה׃

38 Mas, se alguém ignora isto, que ignore.

38 ומי אשר לא ידע אל ידע׃

39 Portanto, irmãos, procurai, com zelo, profetizar, e não proibais falar línguas.

39 לכן אחי השתדלו להתנבא ואל תכלאו מלדבר בלשנות׃

40 Mas faça-se tudo decentemente e com ordem.

40 הכל יעשה כהגן וכשורה׃

I Coríntios 15

1 TAMBÉM vos notifico, irmãos, o evangelho que já vos tenho anunciado; o qual também recebestes, e no qual também permaneceis.

1 ואני אחי אודיעכם את הבשורה אשר בשרתי אתכם אשר גם קבלתם אתה וגם עמדתם בה׃

2 Pelo qual também sois salvos se o retiverdes tal como vo-lo tenho anunciado; se não é que crestes em vão.

2 אשר גם תושעו בה אם תחזיקו בדבר אשר בשרתי אתכם אך אם לא לשוא האמנתם׃

3 Porque primeiramente vos entreguei o que também recebi: que Cristo morreu por nossos pecados, segundo as Escrituras,

3 כי מסרתי לכם בראשונה את אשר גם קבלתי כי המשיח מת בעד חטאתינו כפי הכתובים׃

4 E que foi sepultado, e que ressuscitou ao terceiro dia, segundo as Escrituras,

4 וכי נקבר וכי הוקם ביום השלישי כפי הכתובים׃

5 E que foi visto por Cefas, e depois pelos doze.

5 וכי נראה אל כיפא ואחריו אל שנים העשר׃

6 Depois foi visto, uma vez, por mais de quinhentos irmãos, dos quais vive ainda a maior parte, mas alguns já dormem também.

6 ואחרי כן נראה ליותר מחמש מאות אחים כאחד אשר רבם עודם בחיים ומקצתם ישנו׃

7 Depois foi visto por Tiago, depois por todos os apóstolos.

7 ואחרי כן נראה אל יעקב ואחריו אל כל השליחים׃

8 E por derradeiro de todos me apareceu também a mim, como a um abortivo.

8 ואחרי כלם נראה גם אלי כמו אל הנפל׃

9 Porque eu sou o menor dos apóstolos, que não sou digno de ser chamado apóstolo, pois que persegui a igreja de Deus.

9 כי אני הצעיר בשליחים ואינני כדי להקרא שליח באשר רדפתי את קהל האלהים׃

10 Mas pela graça de Deus sou o que sou; e a sua graça para comigo não foi vã, antes trabalhei muito mais do que todos eles; todavia não eu, mas a graça de Deus, que está comigo.

10 אבל בחסד אלהים הייתי מה שהייתי וחסדו עלי לא היה לריק כי יותר מכלם עבדתי ולא אני כי אם חסד אלהים אשר עמדי׃

11 Então, ou seja eu ou sejam eles, assim pregamos e assim haveis crido.

11 והנה גם אני גם המה ככה משמיעים וככה האמנתם׃

12 Ora, se se prega que Cristo ressuscitou dos mortos, como dizem alguns de entre vós que não há ressurreição de mortos?

12 ואם הגד הגד כי הוקם המשיח מן המתים איך יאמרו אנשים מכם כי אין תחיה למתים׃

13 E, se não há ressurreição de mortos, também Cristo não ressuscitou.

13 אם אין תחיה למתים גם המשיח לא הוקם׃

14 E se Cristo não ressuscitou, logo é vã a nossa pregação, e também é vã a vossa fé.

14 ואם המשיח לא הוקם כי עתה ריק שמועתנו וגם ריק אמונתכם׃

15 E assim somos também considerados como falsas testemunhas de Deus, pois testificamos de Deus, que ressuscitou a Cristo, ao qual, porém, não ressuscitou, se na verdade, os mortos não ressuscitam.

15 וגם נמצא עדי שקר לאלהים יען אשר העידנו את האלהים כי הקים את המשיח אשר לא הקימו אם אמת הוא שהמתים לא יקומו׃

16 Porque, se os mortos não ressuscitam, também Cristo não ressuscitou.

16 כי אם המתים לא יקומו גם המשיח לא קם׃

17 E, se Cristo não ressuscitou, é vã a vossa fé, e ainda permaneceis nos vossos pecados.

17 ואם המשיח לא קם הבל אמונתכם ועודכם בחטאתיכם׃

18 E também os que dormiram em Cristo estão perdidos.

18 אזי גם אשר ישנו במשיח אבד אבדו׃

19 Se esperamos em Cristo só nesta vida, somos os mais miseráveis de todos os homens.

19 ואם בחיים האלה לבד בטחים אנחנו במשיח אמללים אנחנו מכל אדם׃

20 Mas agora Cristo ressuscitou dos mortos, e foi feito as primícias dos que dormem.

20 ועתה המשיח הוקם מן המתים ויהי לראשית הישנים׃

21 Porque assim como a morte veio por um homem, também a ressurreição dos mortos veio por um homem.

21 כי אחרי אשר בא המות על ידי אדם אחד גם תחית המתים באה על ידי אדם אחד׃

22 Porque, assim como todos morrem em Adão, assim também todos serão vivificados em Cristo.

22 כי כאשר באדם מתים כלם כן גם יחיו כלם במשיח׃

23 Mas cada um por sua ordem: Cristo as primícias, depois os que são de Cristo, na sua vinda.

23 וכל אחד ואחד בסדרו ראשית כלם המשיח ואחרי כן אשר הם למשיח בבואו׃

24 Depois virá o fim, quando tiver entregado o reino a Deus, ao Pai, e quando houver aniquilado todo o império, e toda a potestade e força.

24 ואחרי כן הקץ כשימסר את המלכות אל האלהים האב אחרי בטלו כל משרה וכל שלטן וגבורה׃

25 Porque convém que reine até que haja posto a todos os inimigos debaixo de seus pés.

25 כי הוא מלך ימלך עד כי ישית את כל איביו תחת רגליו׃

26 Ora o último inimigo que há-de ser aniquilado é a morte.

26 ואחרון האיבים אשר יבטל הוא המות׃

27 Porque todas as coisas sujeitou debaixo de seus pés. Mas, quando diz que todas as coisas lhe estão sujeitas, claro está que se exceptua aquele que lhe sujeitou todas as coisas.

27 כי כל שת תחת רגליו ובאמרו כל הושת תחתיו ברור הוא שהשת כל תחתיו איננו בכלל׃

28 E, quando todas as coisas lhe estiverem sujeitas, então também o mesmo Filho se sujeitará àquele que todas as coisas lhe sujeitou, para que Deus seja tudo em todos.

28 וכאשר יושת הכל תחתיו אז הבן גם הוא יושת תחת השת כל תחתיו למען יהיה האלהים הכל בכל׃

29 Doutra maneira, que farão os que se baptizam pelos mortos, se absolutamente os mortos não ressuscitam? Porque se baptizam eles então pelos mortos?

29 כי מה יעשו הנטבלים בעד המתים אם אמת הוא שהמתים קום לא יקומו למה זה יטבלו בעד המתים׃

30 Porque estamos nós também a toda a hora em perigo?

30 ולמה זה אנחנו בסכנה בכל שעה׃

31 Eu protesto que cada dia morro gloriando-me em vós, irmãos, por Cristo Jesus, nosso Senhor.

31 בתהלתנו אשר יש לי במשיח ישוע אדנינו מעיד אני עלי כי מת אנכי בכל יום ויום׃

32 Se, como homem, combati em Êfeso contra as bestas, que me aproveita isso, se os mortos não ressuscitam? Comamos e bebamos, que amanhã morreremos.

32 אם לפי ררכו של אדם נלחמתי עם החיות הרעות באפסוס מה תועלת יש לי אם המתים לא יקומו נאכלה ונשתה כי מחר נמות׃

33 Não vos enganeis: as más conversações corrompem os bons costumes.

33 אל נא תתעו חברת אנשים רעים משחתת מדות טבות׃

34 Vigiai justamente e não pequeis; porque alguns ainda não têm o conhecimento de Deus: digo-o para vergonha vossa.

34 הקיצו במישרים משכרון ואל תחטאו כי יש אנשים אשר אין בהם דעת אלהים לבשתכם אני אמר זאת׃

35 Mas alguém dirá: Como ressuscitarão os mortos? E com que corpo virão?

35 ואם יאמר איש איך יקומו המתים ובאי זה גוף יבואו׃

36 Insensato o que tu semeias não é vivificado, se primeiro não morrer.

36 אתה הסכל הן מה שתזרע לא יחיה בלתי אם ימות׃

37 E, quando semeias, não semeias o corpo que há-de nascer, mas o simples grão, como de trigo, ou doutra qualquer semente.

37 ומה שתזרע אינך זרע את הגוף אשר יהיה כי אם כגרגר ערם של חטה או של אחד הזרעים׃

38 Mas Deus dá-lhe o corpo como quer, e a cada semente o seu próprio corpo.

38 והאלהים יתן לו גוף כפי רצונו ולכל זרע וזרע את גופו למינהו׃

39 Nem toda a carne é uma mesma carne, mas uma é a carne dos homens, e outra a carne dos animais, e outra a dos peixes, e outra a das aves.

39 לא כל הבשר באשר אחד הוא כי מין אחר הוא בשר האדם ומין אחר בשר הבהמה ומין אחר בשר הדגה ומין אחר בשר העוף׃

40 E há corpos celestes e corpos terrestres, mas uma é a glória dos celestes e outra a dos terrestres.

40 ויש גופות שבשמים וגופות שבארץ אבל אחר הוא כבוד הגופות שבשמים וגופות שבארץ אבל אחר הוא כבוד הגופות שבשמים ואחר הוא כבוד הגופות שבארץ׃

41 Uma é a glória do sol, e outra a glória da lua, e outra a glória das estrelas; porque uma estrela difere em glória de outra estrela.

41 אחר הוא כבוד השמש ואחר הוא כבוד הירח ואחר הוא כבוד הכוכבים כי כוכב מכוכב נבדל בכבודו׃

42 Assim também a ressurreição dos mortos. Semeia-se o corpo em corrupção; ressuscitará em incorrupção.

42 וכן גם בתחיה המתים הן יזרע בכליון ויקום בלא כליון׃

43 Semeia-se em ignomínia, ressuscitará em glória. Semeia-se em fraqueza ressuscitará com vigor.

43 יזרע בבזיון ויקום בכבוד יזרע בחלשה ויקום בגבורה׃

44 Semeia-se corpo animal, ressuscitará corpo espiritual. Se há corpo animal, há também corpo espiritual.

44 יזרע גוף נפשי ויקום גוף רוחני יש גוף נפשי ויש גוף רוחני׃

45 Assim está também escrito: O primeiro homem, Adão, foi feito em alma vivente: o último Adão em espírito vivificante.

45 כן גם כתוב ויהי האדם הוא אדם הראשון לנפש חיה אדם האחרון לרוח מחיה׃

46 Mas não é o primeiro o espiritual, senão o animal; depois o espiritual.

46 אבל לא של הרוח היא הראשונה אלא של הנפש ואחרי כן של הרוח׃

47 O primeiro homem, da terra, é terreno; o segundo homem, o Senhor, é do céu.

47 האדם הראשון מן האדמה הוא של עפר והאדם השני הוא האדון מן השמים׃

48 Qual o terreno, tais são também os terrestres; e, qual o celestial, tais também os celestiais.

48 וכמו אשר הוא מעפר ככה גם אשר הם מעפר וכמו אשר הוא מן השמים ככה גם אשר הם מן השמים׃

49 E, assim como trouxemos a imagem do terreno, assim traremos também a imagem do celestial.

49 וכאשר לבשנו דמות האדם אשר מעפר כן נלבש גם דמות האדם אשר מן השמים׃

50 E agora digo isto, irmãos: que a carne e o sangue não podem herdar o reino de Deus, nem a corrupção herda a incorrupção.

50 וזאת אני אמר אחי כי בשר ודם לא יוכל לרשת את מלכות האלהים ואשר יכלה לא יירש את אשר לא יכלה׃

51 Eis aqui vos digo um mistério: Na verdade, nem todos dormiremos, mas todos seremos transformados.

51 הנה סוד אגידה לכם הן לא כלנו נישן המות אבל כלנו נתחלף׃

52 Num momento, num abrir e fechar de olhos, ante a última trombeta; porque a trombeta soará, e os mortos ressuscitarão incorruptíveis, e nós seremos transformados.

52 ברגע אחד כהרף עין כתקע השופר האחרון כי יתקע בשופר והמתים יחיו בלי כליון ואנחנו נתחלף׃

53 Porque convém que isto que é corruptível se revista da incorruptibilidade, e que isto que é mortal se revista da imortalidade.

53 כי מה שעתה לכליון לבוש ילבש אל כליון ואמר ימות יבוש ילבש אל מות׃

54 E, quando isto que é corruptível se revestir da incorruptibilidade, e isto que é mortal se revestir da imortalidade, então cumprir-se-á a palavra que está escrita: Tragada foi a morte na vitória.

54 וכשילבש מה שעתה לכליון אל כליון ומה שעתה למות ילבש אל מות אז יהיה דבר הכתוב בלע המות לנצח׃

55 Onde está, ó morte, o teu aguilhão? Onde está, ó inferno, a tua vitória?

55 איה עקצף המות איה שאול בצחונך׃

56 Ora o aguilhão da morte é o pecado, e a força do pecado é a lei.

56 עקץ המות הוא החטא וכח החטא היא התורה׃

57 Mas graças a Deus que nos dá a vitória por nosso Senhor Jesus Cristo.

57 אבל תודות לאלהים אשר נתן לנו הנצחון על ידי אדנינו ישוע המשיח׃

58 Portanto, meus amados irmãos, sede firmes e constantes, sempre abundantes na obra do Senhor, sabendo que o vosso trabalho não é vão no Senhor

58 על כן אחי חביבי התכוננו בל תמוטו והעדיפו בכל עת במעשה אדנינו מדעתכם כי לא לריק עמלכם באדנינו׃

I Coríntios 16

1 ORA, quanto à colecta que se faz para os santos, fazei vós também o mesmo que ordenei às igrejas da Galácia.

1 ועל דבר קבוץ התרומות לעזרת הקדושים כאשר תקנתי לקהלות אשר בגלטיא כן תעשו גם אתם׃

2 No primeiro dia da semana cada um de vós ponha de parte o que puder ajuntar, conforme a sua prosperidade, para que se não façam as colectas quando chegar.

2 בכל אחד בשבת יניח אצלו איש איש מכם ויאצר את אשר עלה בידו למען אשר בבאי לא יקבץ עוד׃

3 E, quando tiver chegado, mandarei os que por cartas aprovardes, para levar a vossa dádiva a Jerusalém.

3 ואני בבאי את אשר תמצאו נאמנים עם אגרות אשלח אתם להביא את נדבתכם לירושלים׃

4 E, se valer a pena que eu também vá, irão comigo.

4 ואם שוה הטרח שגם אנכי אלך שמה אתי ילכו׃

5 Irei, porém, ter convosco depois de ter passado pela Macedónia (porque tenho de passar pela Macedónia).

5 ואני אבא אליכם אחרי עברי את מקדוניא כי את מקדוניא אעברה׃

6 E bem pode ser que fique convosco, e passe também o inverno, para que me acompanheis aonde quer que eu for.

6 ואולי אשב עמכם ימים אחדים או כל ימי הסתו למען תלוני אל אשר אלך שמה׃

7 Porque não vos quero agora ver de passagem, mas espero ficar convosco algum tempo, se o Senhor o permitir.

7 כי כעת אין רצוני לראתכם אך בעברי כי אקוה לשבת אצלכם זמן מה אם ירצה יהוה׃

8 Ficarei, porém, em Éfeso até ao Pentecostes;

8 אבל אשב באפסוס עד חג השבועות׃

9 Porque uma porta grande e eficaz se me abriu; e há muitos adversários.

9 כי נפתח לי פתח גדול ורב פעלים ורבים המתקוממים׃

10 E, se Timóteo for, vede que esteja sem temor convosco; porque trabalha na obra do Senhor, como eu também.

10 וכי יבוא אליכם טימותיוס ראו נא שיהיה עמכם בלי פחד כי מלאכת יהוה הוא עשה כמו גם אני׃

11 Portanto ninguém o despreze, mas acompanhai-o em paz, para que venha ter comigo: pois o espero com os irmãos.

11 על כן איש אל יבז אתו אך שלחהו בשלום למען יבא אלי כי אחכה לו עם האחים׃

12 E, acerca do irmão Apolo, roguei-lhe muito que fosse com os irmãos ter convosco, mas, na verdade, não teve vontade de ir agora; irá, porém, quando se lhe ofereça boa ocasião.

12 ואפולוס האח הנה פצרתי בו לבוא אליכם עם האחים אך לא היה ברצונו לבוא עתה אמנם בוא יבוא במצאו עת נכונה׃

13 Vigiai, estai firmes na fé: portai-vos varonilmente e fortalecei-vos.

13 שקדו ועמדו באמונה התאששו והתחזקו׃

14 Todas as vossas coisas sejam feitas com caridade.

14 וכל דבריכם יעשו באהבה׃

15 Agora vos rogo, irmãos, (sabeis que a família de Estéfanas é as primícias da Acaia, e que se tem dedicado ao ministério dos santos)

15 ואבקשה מכם אחי הלא ידעתם את בית אסטפנוס שהוא ראשית אכיא ויתנו את נפשם לשרות הקדשים׃

16 Que também vos sujeites aos tais, e a todo aquele que auxilia na obra e trabalha.

16 לכן הכנעו גם אתם מפני אנשים כאלה ומפני כל אשר יעבד עמהם ויעמלו׃

17 Folgo, porém, com a vinda de Estéfanes, e de Fortunato e de Acaio; porque estes supriram o que da vossa parte me faltava.

17 והנני שמח בביאת אסטפנוס ופרטונטוס ואכיקוס כי המה מלאו את אשר חסרתי אתכם׃

18 Porque recrearam o meu espírito e o vosso. Reconhecei pois aos tais.

18 ויניחו את רוחי ואת רוחכם על כן הכירו אנשים כאלה׃

19 As igrejas da Ásia vos saúdam. Saúdam-vos afectuosamente no Senhor Áquila e Prisca, com a igreja, que está em sua casa.

19 הקהלות אשר באסיא שאלות לשלומכם עקילס ופריסקלא וגם הקהלה אשר בביתם מרבים לשאל לשלומכם באדנינו׃

20 Todos os irmãos vos saúdam. Saudai-vos uns aos outros com ósculo santo.

20 האחים כלם שאלים לשלומכם שאלו לשלום איש את רעהו בנשקה הקדושה׃

21 Saudação da minha própria mão, de Paulo.

21 שאלת שלומכם בידי אני פולוס׃

22 Se alguém não ama ao Senhor Jesus Cristo, seja anátema; maranata.

22 מי שלא יאהב את האדון ישוע המשיח יחרם מרן אתא׃

23 A graça do Senhor Jesus Cristo seja convosco.

23 חסד ישוע המשיח אדנינו יהי עמכם׃

24 O meu amor seja com todos vós em Cristo Jesus. Amen.

24 ואהבתי את כלכם במשיח ישוע אמן׃