Livro de Lucas

Lucas 1

1 TENDO pois muitos empreendido pôr em ordem a narração dos factos que entre nós se cumpriram,

1 אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃

2 Segundo nos transmitiram os mesmos que os presenciaram desde o princípio, e foram ministros da palavra,

2 כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃

3 Pareceu-me também a mim conveniente descrevê-los a ti, ó excelente Teófilo, por sua ordem, havendo-me já informado minuciosamente de tudo desde o princípio;

3 חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃

4 Para que conheças a certeza das coisas de que já estás informado.

4 למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃

5 Existiu, no tempo de Herodes, rei da Judéia, um sacerdote chamado Zacarias, da ordem de Abias, e cuja mulher era das filhas de Aarão; e o seu nome era Isabel.

5 כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃

6 E eram ambos justos perante Deus, andando sem repreensão em todos os mandamentos e preceitos do Senhor.

6 ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃

7 E não tinham filhos, porque Isabel era estéril, e ambos eram avançados em idade.

7 ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃

8 E aconteceu que, exercendo ele o sacerdócio diante de Deus, na ordem da sua turma,

8 ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃

9 Segundo o costume sacerdotal, coube em sorte entrar no templo do Senhor para oferecer o incenso.

9 וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃

10 E toda a multidão do povo estava fora, orando, à hora do incenso;

10 וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃

11 E um anjo do Senhor lhe apareceu, posto em pé, à direita do altar do incenso.

11 וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃

12 E Zacarias, vendo-o, turbou-se, e caiu temor sobre ele.

12 ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃

13 Mas o anjo lhe disse: Zacarias, não temas, porque a tua oração foi ouvida, e Isabel, tua mulher, dará à luz um filho, e lhe porás o nome de João;

13 ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃

14 E terás prazer e alegria, e muitos se alegrarão no seu nascimento,

14 והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃

15 Porque será grande diante do Senhor, e não beberá vinho, nem bebida forte, e será cheio do Espírito Santo, já desde o ventre de sua mãe;

15 כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃

16 E converterá muitos dos filhos de Israel ao Senhor seu Deus,

16 ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃

17 E irá adiante dele no espírito e virtude de Elias, para converter os corações dos pais aos filhos, e os rebeldes à prudência dos justos; com o fim de preparar ao Senhor um povo bem disposto.

17 והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃

18 Disse então Zacarias ao anjo: Como saberei isto? Pois eu já sou velho, e minha mulher avançada em idade.

18 ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃

19 E, respondendo o anjo, disse-lhe: Eu sou Gabriel, que assisto diante de Deus, e fui enviado a falar-te e dar-te estas alegres novas;

19 ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃

20 E eis que ficarás mudo, e não poderás falar até ao dia em que estas coisas aconteçam; porquanto não creste nas minhas palavras que a seu tempo se hão-de cumprir.

20 והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃

21 E o povo estava esperando a Zacarias, e maravilhava-se de que tanto se demorasse no templo.

21 והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃

22 E, saindo ele não lhes podia falar; e entenderam que tinha alguma visão no templo. E falava por acenos, e ficou mudo.

22 ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃

23 E sucedeu que, terminados os dias de seu ministério, voltou para sua casa.

23 ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃

24 E depois daqueles dias Isabel, sua mulher, concebeu, e por cinco meses se ocultou, dizendo:

24 ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃

25 Assim me fez o Senhor, nos dias em que atentou em mim, para destruir o meu opróbrio entre os homens.

25 ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃

26 E, no sexto mês, foi o anjo Gabriel enviado por Deus a uma cidade da Galiléia, chamada Nazaré,

26 ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃

27 A uma virgem desposada com um varão, cujo nome era José, da casa de Davi; e o nome da virgem era Maria.

27 אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃

28 E, entrando o anjo aonde ela estava, disse: Salve, agraciada; o Senhor é contigo: bem-dita és tu entre as mulheres.

28 ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃

29 E, vendo-o ela, turbou-se muito com aquelas palavras, e considerava que saudação seria esta.

29 והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃

30 Disse-lhe então o anjo: Maria, não temas, porque achaste graça diante de Deus;

30 ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃

31 E eis que em teu ventre conceberás e darás à luz um filho, e pôr-lhe-ás o nome de Jesus.

31 והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃

32 Este será grande, e será chamado filho do Altíssimo; e o Senhor Deus lhe dará o trono de Davi, seu pai;

32 והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃

33 E reinará eternamente na casa de Jacó, e o seu reino não terá fim.

33 ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃

34 E disse Maria ao anjo: Como se fará isto, visto que não conheço varão?

34 ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃

35 E, respondendo o anjo, disse-lhe: Descerá sobre ti o Espírito Santo, e a virtude do Altíssimo te cobrirá com a sua sombra; pelo que também o Santo, que de ti há-de nascer, será chamado Filho de Deus.

35 ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃

36 E eis que também Isabel, tua prima, concebeu um filho em sua velhice; e é este o sexto mês para aquela que era chamada estéril.

36 והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃

37 Porque para Deus nada é impossível.

37 כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃

38 Disse então Maria: Eis aqui a serva do Senhor; cumpra-se em mim segundo a tua palavra. E o anjo ausentou-se dela.

38 ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃

39 E naqueles dias, levantando-se Maria, foi apressada às montanhas, a uma cidade de Judá,

39 ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃

40 E entrou em casa de Zacarias, e saudou a Isabel.

40 ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃

41 E aconteceu que, ao ouvir Isabel a saudação de Maria, a criancinha saltou no seu ventre; e Isabel foi cheia do Espírito Santo;

41 ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃

42 E exclamou com grande voz, e disse: Bem-dita és tu entre as mulheres, e bem-dito é o fruto do teu ventre.

42 ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃

43 E donde me provém isto a mim, que venha visitar-me a mãe do meu Senhor?

43 ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃

44 Pois eis que, ao chegar aos meus ouvidos a voz da tua saudação, a criancinha saltou de alegria no meu ventre.

44 כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃

45 Bem-aventurada a que creu, pois hão-de cumprir-se as coisas que da parte do Senhor lhe foram ditas.

45 ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃

46 Disse então Maria: A minha alma engrandece ao Senhor,

46 ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃

47 E o meu espírito se alegra em Deus meu Salvador;

47 ותגל רוחי באלהי ישעי׃

48 Porque atentou na baixeza de sua serva; pois eis que desde agora todas as gerações me chamarão bem-aventurada:

48 אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני׃

49 Porque me fez grandes coisas o Poderoso; e santo é o seu nome.

49 כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃

50 E a sua misericórdia é de geração em geração sobre os que o temem.

50 וחסדו לדור דורים על יראיו׃

51 Com o seu braço obrou valorosamente; dissipou os soberbos no pensamento de seus corações.

51 גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃

52 Depôs dos tronos os poderosos, e elevou os humildes.

52 הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃

53 Encheu de bens os famintos, e despediu vazios os ricos.

53 רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃

54 Auxiliou a Israel seu servo, recordando-se da sua misericórdia,

54 תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃

55 (Como falou a nossos pais) para com Abraão e sua posteridade, para sempre.

55 כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃

56 E Maria ficou com ela quase três meses, e depois voltou para sua casa.

56 ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃

57 E completou-se para Isabel o tempo de dar à luz, e teve um filho.

57 וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃

58 E os seus vizinhos e parentes ouviram que tinha Deus usado para com ela de grande misericórdia, e alegraram-se com ela.

58 וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃

59 E aconteceu que, ao oitavo dia, vieram circuncidar o menino, e lhe chamavam Zacarias, o nome de seu pai.

59 ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃

60 E, respondendo sua mãe, disse: Não, porém será chamado João.

60 ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃

61 E disseram-lhe: Ninguém há na tua parentela que se chame por este nome.

61 ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃

62 E perguntaram por acenos ao pai como queria que lhe chamassem.

62 וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃

63 E, pedindo ele uma tabuínha de escrever, escreveu, dizendo: O seu nome é João. E todos se maravilharam.

63 וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃

64 E logo a boca se lhe abriu, e a língua se lhe soltou; e falava, louvando a Deus.

64 ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃

65 E veio temor sobre todos os seus vizinhos, e em todas as montanhas da Judéia foram divulgadas todas estas coisas.

65 ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃

66 E todos os que as ouviam as conservavam em seus corações, dizendo: Quem será pois este menino? E a mão do Senhor estava com ele.

66 וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃

67 E Zacarias, seu pai, foi cheio do Espírito Santo, e profetizou, dizendo:

67 וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃

68 Bem-dito o Senhor Deus de Israel, porque visitou e remiu o seu povo.

68 ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃

69 E nos levantou uma salvação poderosa na casa de Davi seu servo.

69 וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃

70 Como falou pela boca dos seus santos profetas, desde o principio do mundo;

70 כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃

71 Para nos livrar dos nossos inimigos e da mão de todos os que nos aborrecem;

71 ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃

72 Para manifestar misericórdia a nossos pais, e lembrar-se do seu santo concerto,

72 לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃

73 E do juramento que jurou a Abraão nosso pai,

73 את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃

74 De conceder-nos que, libertados da mão de nossos inimigos, o serviríamos sem temor,

74 להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃

75 Em santidade e justiça perante ele todos os dias da nossa vida.

75 בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃

76 E tu, ó menino, serás chamado profeta do Altíssimo, porque hás-de ir ante a face do Senhor, a preparar os seus caminhos;

76 ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃

77 Para dar ao seu povo conhecimento da salvação na remissão dos seus pecados;

77 לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃

78 Pelas entranhas da misericórdia do nosso Deus, com que o Oriente do alto nos visitou;

78 ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃

79 Para alumiar aos que estão assentados em trevas e sombra da morte; a fim de dirigir os nossos pés pelo caminho da paz.

79 להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃

80 E o menino crescia, e se robustecia em espírito. E esteve nos desertos até ao dia em que havia de mostrar-se a Israel.

80 ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃

Lucas 2

1 E ACONTECEU naqueles dias que saiu um decreto da parte de César Augusto para que todo o mundo se alistasse

1 ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃

2 (Este primeiro alistamento foi feito sendo Cirénio presidente da Síria).

2 וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃

3 E todos iam alistar-se, cada um à sua própria cidade.

3 וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃

4 E subiu também José da Galiléia, da cidade de Nazaré, à Judéia, à cidade de Davi chamada Belem (porque era da casa e família de Davi),

4 ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃

5 A fim de alistar-se com Maria, sua mulher, que estava grávida.

5 להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃

6 E aconteceu que, estando eles ali, se cumpriram os dias em que ela havia de dar à luz.

6 ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃

7 E deu à luz a seu filho primogénito, e envolveu-o em panos, e deitou-o numa manjedoura, porque não havia lugar para eles na estalagem.

7 ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃

8 Ora havia naquela mesma comarca pastores que estavam no campo, e guardavam durante as vigílias da noite o seu rebanho.

8 ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃

9 E eis que o anjo do Senhor veio sobre eles, e a glória do Senhor os cercou de resplendor, e tiveram grande temor.

9 והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃

10 E o anjo lhes disse: Não temais, porque eis aqui vos trago novas de grande alegria, que será para todo o povo

10 ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃

11 Pois, na cidade de Davi, vos nasceu hoje o Salvador, que é Cristo, o Senhor.

11 כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃

12 E isto vos será por sinal: Achareis o menino envolto em panos, e deitado numa manjedoura.

12 וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃

13 E, no mesmo instante apareceu com o anjo uma multidão dos exércitos celestiais, louvando a Deus, e dizendo:

13 ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃

14 Glória a Deus nas alturas, paz na terra, boa vontade para com os homens.

14 כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃

15 E aconteceu que, ausentando-se deles os anjos para o céu, disseram os pastores uns aos outros: Vamos pois até Belem, e vejamos isso que aconteceu, e que o Senhor nos fez saber.

15 ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃

16 E foram apressadamente, e acharam Maria, e José, e o menino deitado na manjedoura.

16 וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃

17 E, vendo-o, divulgaram a palavra que acerca do menino lhes fora dita;

17 ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃

18 E todos os que a ouviram se maravilharam do que os pastores lhes diziam.

18 וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃

19 Mas Maria guardava todas estas coisas, conferindo-as em seu coração.

19 ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃

20 E voltaram os pastores, glorificando e louvando a Deus por tudo o que tinham ouvido e visto, como lhes havia sido dito.

20 וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃

21 E, quando os oito dias foram cumpridos, para circuncidar o menino, foi-lhe dado o nome de Jesus, que pelo anjo lhe fora posto antes de ser concebido.

21 ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃

22 E, cumprindo-se os dias da purificação, segundo a lei de Moisés, o levaram a Jerusalém, para o apresentarem ao Senhor,

22 וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃

23 (Segundo o que está escrito na lei do Senhor: Todo o macho primogénito será consagrado ao Senhor);

23 כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃

24 E para darem a oferta segundo o disposto na lei do Senhor: um par de rolas ou dois pombinhos.

24 ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃

25 Havia em Jerusalém um homem cujo nome era Simeão; e este homem era justo e temente a Deus, esperando a consolação de Israel; e o Espirito Santo estava sobre ele.

25 והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃

26 E fora-lhe revelado pelo Espírito Santo que ele não morreria antes de ter visto o Cristo do Senhor.

26 ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃

27 E pelo Espírito foi ao templo, e, quando os pais trouxeram o menino Jesus, para com ele procederem segundo o uso da lei,

27 ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃

28 Ele então o tomou em seus braços, e louvou a Deus, e disse:

28 ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃

29 Agora, Senhor, despedes em paz o teu servo, segundo a tua palavra,

29 עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃

30 Pois já os meus olhos viram a tua salvação,

30 כי ראו עיני את ישועתך׃

31 A qual tu preparaste perante a face de todos os povos;

31 אשר הכינות לפני כל העמים׃

32 Luz para alumiar as nações, e para glória de teu povo Israel.

32 אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃

33 E José, e sua mãe, se maravilharam das coisas que dele se diziam.

33 ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃

34 E Simeão os abençoou, e disse a Maria, sua mãe: Eis que este é posto para queda e elevação de muitos em Israel, e para sinal que é contraditado;

34 ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃

35 (E uma espada trespassará também a tua própria alma); para que se manifestem os pensamentos de muitos corações.

35 וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃

36 E estava ali a profetiza Ana, filha de Fanuel, da tribo de Aser. Esta era já avançada em idade, e tinha vivido com o marido sete anos, desde a sua virgindade;

36 ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃

37 E era viúva, de quase oitenta e quatro anos, e não se afastava do templo, servindo a Deus em jejuns e orações, de noite e de dia.

37 והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃

38 E sobrevindo na mesma hora, ela dava graças a Deus, e falava dele a todos os que esperavam a redenção em Jerusalém.

38 ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃

39 E, quando acabaram de cumprir tudo segundo a lei do Senhor, voltaram à Galiléia, para a sua cidade de Nazaré.

39 ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃

40 E o menino crescia, e se fortalecia em espírito, cheio de sabedoria; e a graça de Deus estava sobre ele.

40 ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃

41 Ora, todos os anos, iam seus pais a Jerusalém, à festa da páscoa;

41 ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃

42 E, tendo ele já doze anos, subiram a Jerusalém, segundo o costume do dia da festa.

42 ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃

43 E, regressando eles, terminados aqueles dias, ficou o menino Jesus em Jerusalém, e não o souberam seus pais.

43 וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃

44 Pensando, porém, eles que viria de companhia pelo caminho, andaram caminho de um dia, e procuravam-no entre os parentes e conhecidos;

44 ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃

45 E, como o não encontrassem, voltaram a Jerusalém em busca dele.

45 ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃

46 E aconteceu que, passados três dias, o acharam no templo, assentado no meio dos doutores, ouvindo-os, e interrogando-os.

46 ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃

47 E todos os que o ouviam admiravam a sua inteligência e respostas.

47 וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃

48 E quando o viram, maravilharam-se, e disse-lhe sua mãe: Filho, porque fizeste assim para connosco? Eis que teu pai e eu ansiosos te procurávamos.

48 ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃

49 E ele lhes disse: Porque é que me procuráveis? Não sabeis que me convém tratar dos negócios de meu Pai?

49 ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃

50 E eles não compreenderam as palavras que lhes dizia.

50 והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃

51 E desceu com eles, e foi para Nazaré, e era-lhes sujeito. E sua mãe guardava no seu coração todas estas coisas.

51 וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃

52 E crescia Jesus em sabedoria, e em estatura, e em graça para com Deus e os homens.

52 וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃

Lucas 3

1 E NO ano quinze do império de Tibério César, sendo Poncio Pilatos presidente da Judéia, e Herodes tetrarca. da Galiléia, e seu irmão Filipe tetrarca da Ituréia e da província de Traconites, e Lisanias tetrarca da Abilene;

1 בשנת חמש עשרה למלכות הקיסר טיבריוס בהיות פונטיוס פילטוס הגמון ביהודה והורדוס שר רבע על הגליל ואחיו פילפוס שר רבע על מדינות יטור וטרכונה ולוסניס שר רבע על אבילין׃

2 Sendo Anás e Caifás sumos sacerdotes, veio no deserto a palavra de Deus a João, filho de Zacarias.

2 בימי הכהנים הגדולים חנן וקיפא היה דבר אלהים אל יוחנן בן זכריה במדבר׃

3 E percorreu toda a terra ao redor do Jordão, pregando o baptismo de arrependimento, para o perdão dos pecados;

3 ויבא אל כל ככר הירדן ויקרא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃

4 Segundo o que está escrito no livro das palavras do profeta Isaías, que diz: Voz do que clama no deserto: Preparai o caminho do Senhor; endireitai as suas veredas.

4 ככתוב בספר דברי ישעיהו הנביא קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃

5 Todo o vale se encherá, e se abaixará todo o monte e outeiro; e o que é tortuoso se endireitará, e os caminhos escabrosos se aplanarão;

5 כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה׃

6 E toda a carne verá a salvação de Deus.

6 וראו כל בשר את ישועת אלהים׃

7 Dizia pois João à multidão que saía para ser baptizada por ele: Raça de víboras, quem vos ensinou a fugir da ira que está para vir?

7 ויאמר אל המון העם היצאים להטבל על ידו אתם ילדי הצפעונים מי הורה אתכם להמלט מפני הקצף הבא׃

8 Produzi pois frutos dignos de arrependimento, e não comeceis a dizer em vós mesmos: Temos Abraão por pai; porque eu vos digo que até destas pedras pode Deus suscitar filhos a Abraão.

8 לכן עשו פרי הראוי לתשובה ואל תדמו בנפשכם לאמר אברהם הוא אבינו כי אני אמר לכם כי מן האבנים האלה יכל האלהים להקים בנים לאברהם׃

9 E também já está posto o machado à raiz das árvores; toda a árvore, pois, que não dá bom fruto, corta-se e lança-se no fogo.

9 וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע והשלך באש׃

10 E a multidão o interrogava, dizendo: Que faremos pois?

10 וישאלהו המון העם לאמר מה אפוא נעשה׃

11 E, respondendo ele, disse-lhes: Quem tiver duas túnicas, reparta com o que não tem, e quem tiver alimentos faça da mesma maneira.

11 ויען ויאמר אליהם מי אשר לו כתנות שתים הוא יחלק לאשר אין לו ומי אשר לו מזון ככה יעשה גם הוא׃

12 E chegaram também uns publicanos, para serem baptizados, e disseram-lhe: Mestre, que devemos fazer?

12 ויבאו גם מוכסים להטבל ויאמרו אליו רבי מה נעשה׃

13 E ele lhes disse: Não peçais mais do que o que vos está ordenado.

13 ויאמר אליהם אל תגבו יותר מחקכם׃

14 E uns soldados o interrogaram também dizendo: E nós que faremos? E ele lhes disse: A ninguém trateis mal nem defraudeis, e contentai-vos com o vosso soldo.

14 וישאלהו גם אנשי הצבא לאמר ואנחנו מה נעשה ויאמר אליהם איש אל תזעזעו ואל תלשינו איש ויהי די לכם בשכרכם׃

15 E, estando o povo em expectação, e pensando todos de João, em seus corações, se porventura seria o Cristo,

15 ויהי כאשר חכה העם וכלם חשבים בלבם לאמר אולי יוחנן הוא המשיח׃

16 Respondeu João a todos, dizendo: Eu, na verdade, baptizo-vos com água, mas eis que vem aquele que é mais poderoso do que eu, a quem eu não sou digno de desatar a correia das alparcas; esse vos baptizará com o Espírito Santo e com fogo.

16 ויען יוחנן ויאמר לכלם הן אני טובל אתכם במים אבל בוא יבוא החזק ממני אשר אינני כדי להתיר את שרוך נעליו הוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש׃

17 Ele tem a pá na sua mão; e limpará a sua eira, e ajuntará o trigo no seu celeiro, mas queimará a palha com fogo que nunca se apaga.

17 אשר המזרה בידו להבר את גרנו ויאסף את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרפנו באש אשר לא תכבה׃

18 E assim admoestando-os, muitas outras coisas também anunciava ao povo.

18 וכן עוד דברים אחרים הרבה בשר וגם הזהיר את העם׃

19 Sendo, porém, o tetrarca Herodes repreendido por ele por causa de Herodias, mulher de seu irmão Filipe, e por todas as maldades que Herodes tinha feito,

19 והורדוס שר רבע המדינה אשר הוכח על ידו על אדות הורודיה אשת אחיו פילפוס ועל אדות כל הרע אשר עשה הורדוס׃

20 Acrescentou a todas as outras ainda esta, a de encerrar João num cárcere.

20 הוסיף על כל אלה גם את זאת ויסגר את יוחנן במשמר׃

21 E aconteceu que, como todo o povo se baptizava, sendo baptizado também Jesus, orando êle, o céu se abriu;

21 ויהי בהטבל כל העם וגם ישוע נטבל ומתפלל ויפתחו השמים׃

22 E o Espírito Santo desceu sobre êle em forma corpórea, como uma pomba; e ouviu-se uma voz do céu, que dizia: Tu és o meu filho amado, em ti me tenho comprazido.

22 וירד עליו רוח הקדש בדמות גוף כיונה ויהי קול מן השמים ויאמר אתה בני ידידי בך רצתה נפשי׃

23 E o mesmo Jesus começava a ser de quase trinta anos, sendo (como se cuidava) filho de José, e José de Eli,

23 והוא ישוע בהחלו היה כבן שלשים שנה ויחשבהו לבן יוסף בן עלי׃

24 e Eli de Matate, e Matate de Leví, e Leví de Melqui, e Melqui de Joana, e Joana de José,

24 בן מתת בן לוי בן מלכי בן יני בן יוסף׃

25 e José de Matatias, e Matatias de Amós, e Amós de Naum, e Naum de Esli, e Esli de Nagai,

25 בן מתתיה בן אמוץ בן נחום בן חסלי בן נגי׃

26 e Nagai de Maat, e Maat de Matatias, e Matatias de Semei, e Semei de Joseque, e Joseque de Jodá,

26 בן מחת בן מתתיה בן שמעי בן יוסף בן יודה׃

27 e Jodá de Joanã, e Joanã de Resa, e Resa de Zorobabel, e Zorobabel de Salatiel, e Salatiel de Neri,

27 בן יוחנן בן רישא בן זרבלל בן שאלתיאל בן גרי׃

28 e Neri de Melqui, e Melqui de Adi, e Adi de Cosão, e Cosão de Elmodã, e Elmodã de Er,

28 בן מלכי בן אדי בן קוסם בן אלמדם בן ער׃

29 e Er de José, e José de Eliezer, e Eliezer de Jorim, e Jorim de Matate, e Matate de Levi,

29 בן יוסי בן אליעזר בן יורים בן מתת בן לוי׃

30 e Levi de Simeão e Simeão de Judá, e Judá de José, e José de Jonã, e Jonã de Eliaquim,

30 בן שמעון בן יהודה בן יוסף בן יונם בן אליקים׃

31 e Eliaquim de Meleá, e Meleá de Mená, e Mená de Matatá, e Matatá de Natã, e Natã de Daví,

31 בן מליא בן מינא בן מתתה בן נתן בן דוד׃

32 e Davl de Jessé, e Jessé de Obed, e Obed de Booz, e Booz de Salá, e Salá de Naassom,

32 בן ישי בן עובד בן בעז בן שלמון בן נחשון׃

33 e Naassom de Aminadab, e Aminadab de Admim, e Admim de Arni, e Arni de Esrom, e Esrom de Farés, e Farés de Judá,

33 בן עמינדב בן ארם בן חצרון בן פרץ בן יהודה׃

34 e Judá de Jacó, e Jacó de Isaque, e Isaque de Abraão, e Abraão de Tará, e Tará de Naor,

34 בן יעקב בן יצחק בן אברהם בן תרח בן נחור׃

35 e Naor de Seruque, e Seruque de Ragaú, e Ragaú de Faleque, e Faleque de Eber, e Eber de Salá,

35 בן שרוג בן רעו בן פלג בן עבר בן שלח׃

36 e Salá de Cainã, e Cainã de Arfaxade, e Arfaxade de Sem, e Sem de Noé, e Noé de Lameque,

36 בן קינן בן ארפכשד בן שם בן נח בן למך׃

37 e Lameque de Matusalá, e Matusalá de Enoque, e Enoque de Jarede, e Jarede de Maleleel, e Maleleel de Cainã,

37 בן מתושלח בן חנוך בן ירד בן מהללאל בן קינן׃

38 e Cainã de Enos, e Enos de Sete, e Sete de Adão, e Adão de Deus.

38 בן אנוש בן שת בן אדם בן אלהים׃

Lucas 4

1 E JESUS, cheio do Espirito Santo, voltou do Jordão e foi levado pelo Espírito ao deserto;

1 וישוע שב מן הירדן מלא רוח הקדש וינהגהו הרוח המדברה׃

2 E quarenta dias foi tentado pelo diabo e naqueles dias não comeu coisa alguma; e, terminados eles, teve fome.

2 וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב׃

3 E disse-lhe o diabo: Se tu és o Filho de Deus, diz a esta pedra que se transforme em pão.

3 ויאמר אליו השטן אם בן האלהים אתה אמר אל האבן הזאת ותהי ללחם׃

4 E Jesus lhe respondeu, dizendo: Escrito está que nem só de pão viverá o homem, mas de toda a palavra de Deus.

4 ויען אתו ישוע הן כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה׃

5 E o diabo, levando-o a um alto monte, mostrou-lhe num momento de tempo todos os reinos do mundo.

5 ויעלהו השטן על הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל ממלכות תבל׃

6 E disse-lhe o diabo: Dar-te-ei a ti todo este poder e a sua glória; porque a mim me foi entregue, e dou-o a quem quero;

6 ויאמר אליו השטן לך אתן את כל הממשלה הזאת ואת כבודן כי נמסרה בידי ונתתיה לאשר אחפץ׃

7 Portanto, se tu me adorares, tudo será teu.

7 ועתה אם תשתחוה לפני הכל יהיה לך׃

8 E Jesus, respondendo, disse-lhe: Vai-te, Satanás; porque está escrito: Adorarás o Senhor teu Deus, e só a Ele servirásl

8 ויען ישוע ויאמר אליו סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואתו תעבד׃

9 Levou-o também a Jerusalém, e pô-lo sobre o pináculo do templo, e disse-lhe: Se tu és o Filho de Deus, lança-te daqui abaixo.

9 ויביאהו ירושלים ויעמידהו על פנת בית המקדש ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל מזה מטה׃

10 Porque está escrito: Mandará aos seus anjos, acerca de ti, que te guardem,

10 כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך׃

11 E que te sustenham nas mãos, para que nunca tropeces com o teu pé em alguma pedra.

11 וכי על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃

12 E Jesus, respondendo, disse-lhe: Dito está: Não tentarás ao Senhor teu Deus.

12 ויען ישוע ויאמר אליו נאמר לא תנסה את יהוה אלהיך׃

13 E, acabando o diabo toda a tentação, ausentou-se dele por algum tempo.

13 וככלות השטן כל מסה וירף ממנו עד עת׃

14 Então, pela virtude do Espírito voltou Jesus para a Galiléia, e a sua fama correu por todas as terras em derredor.

14 וישב ישוע בגבורת הרוח אל הגליל ויצא שמעו בכל הככר׃

15 E ensinava nas suas sinagogas, e por todos era louvado.

15 והוא היה מלמד בבתי כנסיותיהם ויהללהו כלם׃

16 E, chegando a Nazaré, onde fora criado, entrou num dia de sábado, segundo o seu costume, na sinagoga, e levantou-se para ler:

16 ויבא אל נצרת אשר גדל שם וילך כמשפטו ביום השבת אל בית הכנסת ויקם לקרא בתורה׃

17 E foi-lhe dado o livro do profeta Isaías; e, quando abriu o livro achou o lugar em que estava escrito:

17 ויתן לו ספר ישעיה הנביא ויפתח את הספר וימצא את המקום אשר היה כתוב בו׃

18 O Espírito Santo é sobre mim, pois que me ungiu para evangelizar os pobres, enviou-me a curar os quebrantados do coração,

18 רוח אדני עלי יען משח אתי לבשר ענוים׃

19 A apregoar liberdade aos cativos, e dar vista aos cegos; a pôr em liberdade os oprimidos; a anunciar o ano aceitável do Senhor.

19 שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולעורים פקח קוח לשלח רצוצים חפשים לקרא שנת רצון ליהוה׃

20 E, cerrando o livro, e tornando-o a dar ao ministro, assentou-se; e os olhos de todos na sinagoga estavam fitos nele.

20 ויהי כאשר גלל את הספר וישיבהו אל החזן וישב ועיני כל אשר בבית הכנסת נשאות אליו׃

21 Então começou a dizer-lhes: Hoje se cumpriu esta Escritura em vossos ouvidos.

21 ויחל ויאמר אליהם היום נתמלא הכתוב הזה באזניכם׃

22 E todos lhe davam testemunho, e se maravilhavam das palavras de graça que saíam da sua boca; e diziam: Não é este o filho de José?

22 וכלם העידהו ותמהו על דברי חן אשר יצאו מפיהו ויאמרו הלא זה הוא בן יוסף׃

23 E ele lhes disse: Sem dúvida, me direis este provérbio – Médico, cura-te a ti mesmo; faz também aqui na tua pátria tudo o que ouvimos ter sido feito em Capernaum.

23 ויאמר אליהם הן תאמרו לי את המשל הזה רפא רפא את עצמך וככל אשר שמענו שנעשה בכפר נחום עשה כן גם פה בעיר מולדתך׃

24 E disse: Em verdade vos digo que nenhum profeta é bem recebido na sua pátria.

24 ויאמר אמן אמר אני לכם כי אין נביא רצוי בארץ מולדתו׃

25 Em verdade, vos digo que muitas viúvas existiam em Israel nos dias de Elias, quando o céu se cerrou por três anos e seis meses, de sorte que em toda a terra houve grande fome;

25 ואמת אני אמר לכם אלמנות רבות היו בישראל בימי אליהו בהעצר השמים שלש שנים וששה חדשים ורעב גדול היה בכל הארץ׃

26 E a nenhuma delas foi enviado Elias, senão a Sarepta de Sidon, a uma mulher viúva.

26 ולא נשלח אליהו אל אחת מהנה זולתי צרפתה אשר לצידון אל אשה אלמנה׃

27 E muitos leprosos havia em Israel no tempo do profeta Eliseu, e nenhum deles foi purificado, senão Naamã, o siro.

27 ומצרעים רבים היו בישראל בימי אלישע הנביא ולא טהר אחד מהם זולתי נעמן הארמי׃

28 E todos, na sinagoga, ouvindo estas coisas, se encheram de ira.

28 וימלאו כל אשר בבית הכנסת חמה בשמעם את אלה׃

29 E, levantando-se, o expulsaram da cidade, e o levaram até ao cume do monte em que a cidade deles estava edificada, para dali o precipitarem.

29 ויקומו וידיחו אותו אל מחוץ לעיר ויביאהו עד גב ההר אשר נבנתה עירם עליו למען השליכו מטה׃

30 Ele, porém, passando pelo meio deles retirou-se.

30 אך הוא עבר בתוכם וילך לדרכו׃

31 E desceu a Capernaum, cidade da Galiléia, e os ensinava nos sábados.

31 וירד אל כפר נחום עיר הגליל וילמדם בשבתות׃

32 E admiravam a sua doutrina porque a sua palavra era com autoridade.

32 וישתוממו על תורתו כי עצום דברו׃

33 E estava na sinagoga um homem que tinha o espírito de um demónio imundo, e exclamou em alta voz,

33 ואיש היה בבית הכנסת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר׃

34 Dizendo, Ah! Que temos nós contigo, Jesus Nazareno? Vieste a destruir-nos? Bem sei quem és: o Santo de Deus.

34 אתה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים׃

35 E Jesus o repreendeu, dizendo: Cala-te, e sai dele. E o demónio, lançando-o por terra no meio do povo, saiu dele sem lhe fazer mal.

35 ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו׃

36 E veio espanto sobre todos, e falavam entre si uns e outros, dizendo: Que palavra é esta, que até aos espíritos imundos manda com autoridade e poder, e eles saem?

36 ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים׃

37 E a sua fama divulgava-se por todos os lugares, em redor daquela comarca.

37 ושמעו הולך בכל מקמות הככר׃

38 Ora, levantando-se Jesus da sinagoga, entrou em casa de Simão; e a sogra de Simão estava enferma com muita febre, e rogaram-lhe por ela.

38 ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שמעון וחמות שמעון אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה׃

39 E, inclinando-se para ela, repreendeu a febre, e esta a deixou. E ela, levantando-se logo, servia-os,

39 ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם׃

40 E, ao pôr do sol, todos os que tinham enfermos de várias doenças lhos traziam; e, pondo as mãos sobre cada um deles, os curava:

40 וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירפא אותם בשומו את ידיו על כל אחד מהם׃

41 E também de muitos saíam demónios clamando e dizendo: Tu és o Cristo, o Filho de Deus. E ele, repreendendo-os, não os deixava falar, pois sabiam que ele era o Cristo.

41 וגם שדים יצאו מרבים צעקים ואמרים אתה הוא המשיח בן האלהים ויגער בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא המשיח׃

42 E, sendo já dia, saiu, e foi para um lugar deserto; e a multidão o procurava, e chegou junto dele; e o detinham, para que não se ausentasse deles.

42 ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם׃

43 Ele, porém, lhes disse: Também é necessário que eu anuncie a outras cidades o evangelho do reino de Deus; porque para isso fui enviado.

43 ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי׃

44 E pregava nas sinagogas da Galiléia.

44 ויהי קורא בבתי הכנסיות אשר בגליל׃

Lucas 5

1 E ACONTECEU que, apertando-o a multidão para ouvir a palavra de Deus, estava ele junto ao lago de Genezaré;

1 ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃

2 E viu estar dois barcos junto à praia do lago; e os pescadores, havendo descido deles, estavam lavando as redes.

2 וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃

3 E, entrando num dos barcos, que era o de Simão, pediu-lhe que o afastasse um pouco de terra; e, assentando-se, ensinava do barco a multidão.

3 וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃

4 E, quando acabou de falar, disse a Simão: Faz-te ao mar alto, e lançai as vossas redes para pescar.

4 ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃

5 E, respondendo Simão, disse-lhe: Mestre, havendo trabalhado toda a noite, nada apanhámos; mas, sobre a tua palavra, lançarei a rede.

5 ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃

6 E, fazendo assim, colheram uma grande quantidade de peixes, e rompia-se-lhes a rede.

6 ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃

7 E fizeram sinal aos companheiros que estavam no outro barco, para que os fossem ajudar. E foram, e encheram ambos os barcos, de maneira tal que quase iam a pique.

7 ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃

8 E, vendo isto Simão Pedro, prostrou-se aos pés de Jesus, dizendo: Senhor, ausenta-te de mim, que sou um homem pecador.

8 ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃

9 Pois que o espanto se apoderara dele, e de todos os que com ele estavam, por causa da pesca de peixe que haviam feito;

9 כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃

10 E, de igual modo, também de Tiago e João, filhos de Zebedeu, que eram companheiros de Simão. E disse Jesus a Simão: Não temas: de agora em diante serás pescador de homens.

10 וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃

11 E, levando os barcos para terra, deixaram tudo, e o seguiram.

11 ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃

12 E aconteceu que, quando estava numa daquelas cidades, eis que um homem cheio de lepra, vendo a Jesus, prostrou-se sobre o rosto, e rogou-lhe, dizendo: Senhor, se quiseres, bem podes limpar-me.

12 ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃

13 E ele, estendendo a mão, tocou-lhe, dizendo; Quero, sê limpo. E logo a lepra desapareceu dele.

13 וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃

14 E ordenou-lhe que a ninguém o dissesse. Mas vai, disse, mostra-te ao sacerdote, e oferece, pela tua purificação, o que Moisés determinou, para que lhes sirva de testemunho.

14 ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃

15 Porém a sua fama se propagava ainda mais, e ajuntava-se muita gente para o ouvir e para ser por ele curada das suas enfermidades.

15 ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם׃

16 Porém ele retirava-se para os desertos; e ali orava.

16 והוא סר אל המדברות ויתפלל׃

17 E aconteceu que, num daqueles dias, estava ensinando, e estavam ali assentados fariseus e doutores da lei, que tinham vindo de todas as aldeias da Galiléia, e da Judéia, e de Jerusalém. E a virtude do Senhor estava com ele para curar.

17 ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרפוא׃

18 E eis que uns homens transportaram numa cama um homem que estava paralítico, e procuravam fazê-lo entrar e pô-lo diante dele;

18 והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו׃

19 E, não achando por onde o pudessem levar, por causa da multidão, subiram ao telhado, e por entre as telhas o baixaram com a cama, até ao meio, diante de Jesus.

19 ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע׃

20 E, vendo ele a fé deles, disse-lhe: Homem, os teus pecados te são perdoados.

20 וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃

21 E os escribas e os fariseus começaram a arrazoar, dizendo: Quem é este que diz blasfémias? Quem pode perdoar pecados, senão só Deus?

21 ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו׃

22 Jesus, porém, conhecendo os seus pensamentos, respondeu, e disse-lhes: Que arrazoais em vossos corações?

22 וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם׃

23 Qual é mais fácil? Dizer: Os teus pecados te são perdoados; ou dizer: levanta-te, e anda?

23 מה הוא הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך׃

24 Ora, para que saibais que o Filho do homem tem sobre a terra poder para perdoar pecados (disse ao paralítico), a ti te digo: Levanta-te, toma a tua cama e vai para tua casa.

24 אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך לך אל ביתך׃

25 E, levantando-se logo diante deles, e tomando a cama em que estava deitado, foi para sua casa, glorificando a Deus.

25 וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים׃

26 E todos ficaram maravilhados, e glorificaram a Deus; e ficaram cheios de temor, dizendo: Hoje vimos prodígios.

26 ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום׃

27 E, depois disto, saiu, e viu um publicano chamado Levi, assentado na recebedoria, e disse-lhe: Segue-me.

27 ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי׃

28 E ele, deixando tudo, levantou-se e o seguiu.

28 ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו׃

29 E fez-lhe Levi um grande banquete em sua casa; e havia ali uma multidão de publicanos e outros que estavam com eles à mesa.

29 ויעש לו לוי משתה גדול בביתו ועם רב של מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם׃

30 E os escribas deles, e os fariseus, murmuravam contra os seus discípulos, dizendo: Porque comeis e bebeis com publicanos e pecadores?

30 וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אוכלים עם מוכסים וחוטאים?׃

31 E Jesus, respondendo, disse-lhes: Não necessitam médico os que estão sãos, mas, sim, os que estão enfermos;

31 וענה ליהם ישוע, הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החולים׃

32 Eu não vim chamar os justos, mas, sim, os pecadores, ao arrependimento.

32 לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃

33 Disseram-lhe então eles: Porque jejuam os discípulos de João muitas vezes, e fazem orações, como também os dos fariseus, mas os teus comem e bebem?

33 ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃

34 E ele lhes disse: Podeis vós fazer jejuar os filhos das bodas, enquanto o esposo está com eles?

34 ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃

35 Dias virão, porém, em que o esposo lhes será tirado, e então, naqueles dias, jejuarão.

35 ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃

36 E disse-lhes também uma parábola: Ninguém tira um pedaço dum vestido novo para o coser em vestido velho, pois que romperá o novo e o remendo não condiz com o velho.

36 וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי׃

37 E ninguém deita vinho novo em odres velhos; doutra sorte o vinho novo romperá os odres, e entornar-se-á o vinho, e os odres se estragarão;

37 ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃

38 Mas o vinho novo deve deitar-se em odres novos, e ambos juntamente se conservarão.

38 אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃

39 E ninguém tendo bebido o velho quer logo o novo, porque diz: Melhor é o velho.

39 ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃

Lucas 6

1 E ACONTECEU que, no sábado segundo-primeiro, passou pelas searas, e os seus discípulos iam arrancando espigas, e, esfregando-as com as mãos, as comiam.

1 ויהי בשבת השנית לספירת העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו׃

2 E alguns dos fariseus lhe disseram: Porque fazeis o que não é lícito fazer nos sábados?

2 ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת׃

3 E Jesus, respondendo-lhes, disse: nunca lestes o que fez Davi quando teve fome, ele e os que com ele estavam?

3 ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו׃

4 Como entrou na casa de Deus, e tomou os pães da proposição, e os comeu, e deu também aos que estavam com ele, os quais não é lícito comer senão só aos sacerdotes?

4 כאשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם׃

5 E dizia-lhes: O Filho do homem é Senhor até do sábado.

5 ויאמר אליהם בן האדם גם אדון השבת הוא׃

6 E aconteceu também noutro sábado que entrou na sinagoga, e estava ensinando; e havia ali um homem que tinha a mão direita mirrada.

6 ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית׃

7 E os escribas e fariseus atentavam nele, se o curaria no sábado, para acharem de que o acusar.

7 ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃

8 Mas ele bem conhecia os seus pensamentos, e disse ao homem que tinha a mão mirrada: Levanta-te, e fica em pé no meio. E, levantando-se ele, ficou em pé.

8 והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃

9 Então Jesus lhe disse: Uma coisa vos hei-de perguntar. É lícito nos sábados fazer bem, ou fazer mal? Salvar a vida, ou matar?

9 ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד׃

10 E, olhando para todos em redor, disse ao homem: Estende a tua mão. E ele assim o fez, e a mão lhe foi restituída sã como a outra.

10 ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת׃

11 E ficaram cheios de furor, e uns com os outros conferenciavam sobre o que fariam a Jesus.

11 והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע׃

12 E aconteceu que naqueles dias subiu ao monte a orar, e passou a noite em oração a Deus.

12 ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל הלילה בתפלה לאלהים׃

13 E, quando já era dia, chamou a si os seus discípulos, e escolheu doze deles, a quem também deu o nome de apóstolos

13 ובהית הבקר אסף אליו את תלמידיו ויבחר מהם שנים עשר אשר גם קרא להם שליחים׃

14 Simão, ao qual também chamou Pedro, e André, seu irmão; Tiago e João; Filipe e Bartolomeu;

14 את שמעון אשר גם קראו פטרוס ואת אנדרי אחיו את יעקב ואת יוחנן את פילפוס ואת בר תלמי׃

15 E Mateus e Tomé; Tiago, filho de Alfeu, e Simão, chamado o zelador;

15 את מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת שמעון המכנה הקנא׃

16 E Judas, filho de Tiago; e Judas Iscariotes, que foi o traidor.

16 את יהודה בן יעקב ואת יהודה איש קריות אשר גם היה למוסר׃

17 E, descendo com eles, parou num lugar plano, e também um grande número de seus discípulos, e grande multidão de povo de toda a Judeia, e de Jerusalém, e da costa marítima de Tiro e de Sidon;

17 וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם׃

18 1 Os quais tinham vindo para o ouvir, e serem curados das suas enfermidades, como também os atormentados dos espíritos imundos; e eram curados.

18 וגם הנלחצים ברוחות טמאות וירפאו׃

19 E toda a multidão procurava tocar-lhe; porque saía dele virtude, e curava a todos.

19 וכל ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו ורפאה את כלם׃

20 E, levantando ele os olhos para os seus discípulos, dizia: Bem-aventurados vós, os pobres, porque vosso é o reino de Deus.

20 והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים׃

21 Bem-aventurados vós, que agora chorais, porque haveis de rir.

21 אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו׃

22 Bem-aventurados sereis quando os homens vos aborrecerem e quando vos separarem, e vos injuriarem, e rejeitarem o vosso nome como mau, por causa do Filho do homem.

22 אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם׃

23 Folgai nesse dia, exultai; porque, eis que é grande o vosso galardão no céu, pois assim faziam os seus pais aos profetas.

23 שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים׃

24 Mas ai de vós, ricos! Porque já tendes a vossa consolação.

24 אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם׃

25 Ai de vós, os que estais fartos, porque tereis fome. Ai de vós, os que agora rides, porque vos lamentareis e chorareis.

25 אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו׃

26 Ai de vós quando todos os homens de vós disserem bem, porque assim faziam seus pais aos falsos profetas.

26 אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר׃

27 Mas a vós, que ouvis, digo: Amai a vossos inimigos, fazei bem aos que vos aborrecem;

27 אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם׃

28 Bem-dizei os que vos maldizem, e orai pelos que vos caluniam.

28 ברכו את מקלליכם והתפללו בעד מכלימיכם׃

29 Ao que te ferir numa face, oferece-lhe também a outra; e, ao que te houver tirado a capa, nem a túnica recuses;

29 המכה אתך על הלחי הטה לו גם את האחרת והלקח את מעילך אל תמנע ממנו גם את כתנתך׃

30 E dá a qualquer que te pedir; e, ao que tomar o que é teu, não lho tornes a pedir.

30 וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תשאל מאתו׃

31 E, como vós quereis que os homens vos façam, da mesma maneira lhes fazei vós também.

31 וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם׃

32 E, se amardes aos que vos amam, que recompensa tereis? Também os pecadores amam aos que os amam.

32 ואם תאהבו את אהביכם מה הוא חסדכם כי גם החטאים אהבים את אהביהם׃

33 E, se fizerdes bem aos que vos fazem bem, que recompensa tereis? Também os pecadores fazem o mesmo.

33 ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן׃

34 E, se emprestardes àquele de quem esperais tornar a receber, que recompensa tereis? Também os pecadores emprestam aos pecadores, para tornarem a receber outro tanto.

34 ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה הוא חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם בשוה׃

35 Amai pois a vossos inimigos, e fazei bem, e emprestai, sem nada esperardes, e será grande o vosso galardão, e sereis filhos do Altíssimo porque Ele é benigno até para com os ingratos e maus.

35 אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים׃

36 Sede pois misericordiosos, como também vosso Pai é misericordioso.

36 לכן היו רחמנים כאשר גם אביכם רחום הוא׃

37 Não julgueis, e não sereis julgados; não condeneis, e não sereis condenados; soltai, e soltar-vos-ão.

37 ואל תשפטו ולא תשפטו אל תחיבו ולא תחיבו נקו ותנקו׃

38 Dai, e ser-vos-á dado; boa medida, recalcada, sacudida e trasbordando, vos deitarão no vosso regaço; porque com a mesma medida com que medirdes também vos medirão de novo.

38 תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם׃

39 E dizia-lhes uma parábola: Pode porventura o cego guiar o cego? Não cairão ambos na cova?

39 וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא יפלו שניהם אל הפחת׃

40 O discípulo não é superior a seu mestre, mas todo o que for perfeito será como o seu mestre.

40 אין תלמיד נעלה על רבו ודי לכל תלמיד שלם להיות כרבו׃

41 E porque atentas tu no argueiro que está no olho de teu irmão, e não reparas na trave que está no teu próprio olho?

41 ולמה זה אתה ראה את הקסם אשר בעין אחיך ואת הקורה בעינך לא תביט׃

42 Ou como podes dizer a teu irmão: Irmão, deixa-me tirar o argueiro que está no teu olho, não atentando tu mesmo na trave que está no teu olho? Hipócrita, tira primeiro a trave do teu olho, e então verás bem para tirar o argueiro que está no olho de teu irmão.

42 ואיך תאמר אל אחיך אחי הניחה לי ואסירה את הקסם אשר בעינך ואינך ראה את הקורה אשר בעינך החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחר ראה תראה להסיר את הקסם אשר בעין אחיך׃

43 Porque não há boa árvore que dê mau fruto, nem má árvore que dê bom fruto.

43 כי עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם עץ משחת איננו עשה פרי טוב׃

44 Porque cada árvore se conhece pelo seu próprio fruto; pois não se colhem figos dos espinheiros, nem se vindimam uvas dos abrolhos.

44 כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה׃

45 O homem bom do bom tesouro do seu coração tira o bem, e o homem mau do mau tesouro do seu coração tira o mal, porque da abundância do seu coração fala a boca.

45 האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו׃

46 E porque me chamais, Senhor, Senhor, e não fazeis o que eu digo?

46 ולמה זה אתם קראים לי אדני אדני ואינכם עשים את אשר אני אמר׃

47 Qualquer que vem a mim e ouve as minhas palavras, e as observa, eu vos mostrarei a quem é semelhante,

47 כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה׃

48 É semelhante ao homem que edificou uma casa, e cavou, e abriu bem fundo, e pôs os alicerces sobre rocha; e, vindo a enchente, bateu com ímpeto a corrente, naquela casa, e não a pôde abalar, porque estava fundada sobre rocha.

48 דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו׃

49 Mas o que ouve e não pratica é semelhante ao homem que edificou uma casa sobre terra, sem alicerces, na qual bateu com ímpeto a corrente, e logo caiu; e foi grande a ruína daquela casa.

49 ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא׃

Lucas 7

1 E DEPOIS de concluir todos estes discursos perante o povo, entrou em Cafernaum.

1 ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃

2 E o servo de um certo centurião, a quem muito estimava, estava doente, e moribundo.

2 ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃

3 E, quando ouviu falar de Jesus, enviou-lhe uns anciãos dos judeus, rogando-lhe que viesse curar o seu servo.

3 וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃

4 E, chegando eles junto de Jesus, rogaram-lhe muito, dizendo: É digno de que lhe concedas isto,

4 ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃

5 Porque ama a nossa nação, e ele mesmo nos edificou a sinagoga.

5 כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃

6 E foi Jesus com eles; mas, quando já estava perto da casa, enviou-lhe o centurião uns amigos, dizendo-lhe: Senhor, não te incomodes, porque não sou digno de que entres debaixo do meu telhado;

6 וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃

7 E por isso nem ainda me julguei digno de ir ter contigo; diz, porém, uma palavra, e o meu criado sarará.

7 ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃

8 Porque também eu sou homem sujeito à autoridade, e tenho soldados sob o meu poder, e digo a este: Vai; e ele vai; e a outro: Vem; e ele vem; e ao meu servo: Faz isto; e ele o faz.

8 כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃

9 E, ouvindo isto Jesus, maravilhou-se dele, e, voltando-se, disse à multidão que o seguia: Digo-vos que nem ainda em Israel tenho achado tanta fé.

9 וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃

10 E, voltando para casa os que foram enviados, acharam são o servo enfermo;

10 וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃

11 E aconteceu pouco depois ir ele à cidade chamada Naim, e com ele iam muitos dos seus discípulos, e uma grande multidão;

11 ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃

12 E quando chegou perto da porta da cidade, eis que levavam um defunto, filho único de sua mãe, que era viúva; e com ela ia uma grande multidão da cidade.

12 הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃

13 E, vendo-a, o Senhor moveu-se de íntima compaixão por ela, e disse-lhe: Não chores.

13 וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃

14 E, chegando-se tocou o esquife (e os que o levavam pararam), e disse: Mancebo, a ti te digo: Levanta-te.

14 ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃

15 E o defunto assentou-se, e começou a falar. E entregou-o a sua mãe.

15 ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃

16 E de todos se apoderou o temor, e glorificavam a Deus, dizendo: Um grande profeta se levantou entre nós, e Deus visitou o seu povo.

16 ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃

17 E correu dele esta fama por toda a Judéia e por toda a terra circunvizinha.

17 ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃

18 E os discípulos de João anunciaram-lhe todas estas coisas.

18 ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה׃

19 E João, chamando dois dos seus discípulos enviou-os a Jesus, dizendo: És tu aquele que havia de vir, ou esperamos outro?

19 ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃

20 E, quando aqueles homens chegaram junto dele, disseram: João Baptista enviou-nos a perguntar-te: És tu aquele que havia de vir, ou esperamos outro?

20 ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃

21 E, na mesma hora, curou muitos de enfermidades, e males, e espíritos maus, e deu vista a muitos cegos.

21 בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים׃

22 Respondendo então Jesus, disse-lhes: Ide, e anunciai a João o que tendes visto e ouvido: que os cegos vêem, os coxos andam, os leprosos são purificados os surdos ouvem, os mortos ressuscitam e aos pobres anuncia-se o Evangelho.

22 ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃

23 E bem-aventurado é aquele que em mim se não escandalizar.

23 ואשרי אשר לא יכשל בי׃

24 E, tendo-se retirado os mensageiros de João, começou a dizer à multidão acerca de João: Que saístes a ver no deserto? Uma cana abalada pelo vento?

24 ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃

25 Mas que saístes a ver? Um homem trajado de vestidos delicados? Eis que os que andam com preciosos vestidos, e em delícias, estão nos paços reais.

25 ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה׃

26 Mas que saístes a ver? Um profeta? Sim, vos digo, e muito mais do que profeta.

26 ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא׃

27 Este é aquele de quem está escrito: Eis que envio o meu anjo diante da tua face, o qual preparará diante de ti o teu caminho.

27 זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃

28 E eu vos digo que, entre os nascidos de mulheres, não há maior profeta do que João Baptista; mas o menor no reino de Deus é maior do que ele.

28 כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו׃

29 E todo o povo que o ouviu e os publicanos, tendo sido baptizados com o baptismo de João, justificaram a Deus.

29 וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן׃

30 Mas os fariseus e os doutores da lei rejeitaram o conselho de Deus contra si mesmos, não tendo sido baptizados por ele.

30 אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו׃

31 E disse o Senhor: A quem pois compararei os homens desta geração, e a quem são semelhantes?

31 ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים׃

32 São semelhantes aos meninos que, assentados nas praças, clamam uns aos outros, e dizem: Tocámo-vos flauta, e não dançastes; cantámo-vos lamentações, e não chorastes.

32 דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם׃

33 Porque veio João Baptista, que não comia pão nem bebia vinho, e dizeis: Tem demónio;

33 כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו׃

34 Veio o Filho do homem, que come e bebe e dizeis: eis aí um homem comilão, e bebedor de vinho, amigo dos publicanos e dos pecadores.

34 ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים׃

35 Mas a sabedoria é justificada por todos os seus filhos.

35 ותצדק החכמה על ידי כל בניה׃

36 E rogou-lhe um dos fariseus que comesse com ele; e, entrando em casa do fariseu, assentou-se à mesa.

36 ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב׃

37 E eis que uma mulher da cidade, uma pecadora, sabendo que ele estava à mesa em casa do fariseu, levou um vaso de alabastro com unguento.

37 והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃

38 E, estando por detrás aos seus pés, chorando, começou a regar-lhe os pés com lágrimas, e enxugava-lhos com os cabelos da sua cabeça; e beijava-lhe os pés e ungia-lhos com o unguento.

38 ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃

39 Quando isto viu o fariseu que o tinha convidado, falava consigo, dizendo: Se este fora profeta, bem saberia quem e qual é a mulher que lhe tocou, pois é uma pecadora.

39 וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃

40 E respondendo, Jesus, disse-lhe: Simão, uma coisa tenho a dizer-te. E ele disse: Dize-a, Mestre.

40 ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃

41 Um certo credor tinha dois devedores: um devia-lhe quinhentos dinheiros, e outro cinquenta;

41 שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים׃

42 E, não tendo eles com que pagar, perdoou-lhes a ambos. Diz pois qual deles o amará mais?

42 ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו׃

43 E Simão, respondendo, disse: Tenho para mim que é aquêle a quem mais perdoou. E ele lhe disse: Julgaste bem.

43 ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת׃

44 E, voltando-se para a mulher, disse a Simão: Vês tu esta mulher? Entrei em tua casa, e não me deste água para os pés; mas esta regou-me os pés com lágrimas, e mos enxugou com os seus cabelos.

44 ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃

45 Não me deste ósculo, mas esta, desde que entrou, não tem cessado de me beijar os pés.

45 נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃

46 Não me ungiste a cabeça com óleo; mas esta ungiu-me os pés com unguento.

46 בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃

47 Por isso te digo que os seus muitos pecados lhe são perdoados, porque muito amou; mas aquele a quem pouco é perdoado pouco ama.

47 לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃

48 E disse-lhe a ela: Os teus pecados te são perdoados.

48 ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך׃

49 E os que estavam à mesa começaram a dizer entre si: Quem é este, que até perdoa pecados?

49 ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃

50 E disse à mulher: A tua fé te salvou: vai-te em paz.

50 ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃

Lucas 8

1 E ACONTECEU, depois disto, que andava de cidade em cidade, e de aldeia em aldeia, pregando e anunciando o evangelho do reino, de Deus; e os doze iam com ele.

1 ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו׃

2 E algumas mulheres que haviam sido curadas de espíritos malignos e de enfermidades: Maria, chamada Madalena, da qual saíram sete demónios;

2 ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים׃

3 E Joana, mulher de Cusa, procurador de Herodes, e Susana, e muitas outras que o serviam com suas fazendas.

3 ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן׃

4 E, ajuntando-se uma grande multidão, e vindo de todas as cidades ter com ele, disse por parábola:

4 ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל׃

5 Um semeador saiu a semear a sua semente, e, quando semeava, caiu alguma junto do caminho, e foi pisada, e as aves do céu a comeram;

5 הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו׃

6 E outra caiu sobre pedra, e nascida, secou-se, pois que não tinha humidade;

6 ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה׃

7 E outra caiu entre espinhos, e crescendo com ela os espinhos, a sufocaram;

7 ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו׃

8 E outra caiu em boa terra, e, nascida, produziu fruto, cento por um. Dizendo ele estas coisas, clamava: Quem tem ouvidos para ouvir, ouça.

8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

9 E os seus discípulos o interrogaram, dizendo: Que parábola é esta?

9 וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃

10 E ele disse: A vós vos é dado conhecer os mistérios do reino de Deus, mas aos outros por parábolas, para que, vendo, não vejam, e, ouvindo, não entendam.

10 ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו׃

11 Esta é pois a parábola: A semente é a palavra de Deus;

11 וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא׃

12 E os que estão junto do caminho, estes são os que ouvem; depois vem o diabo, e tira-lhes do coração a palavra, para que se não salvem, crendo;

12 ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו׃

13 E os que estão sobre pedra, estes são os que, ouvindo a palavra, a recebem com alegria, mas, como não têm raiz, apenas crêem por algum tempo, e no tempo da tentação se desviam;

13 ואשר על הסלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור׃

14 E a que caiu entre espinhos, esses são os que ouviram, e, indo por diante, são sufocados com os cuidados, e riquezas e deleites da vida, e não dão fruto com perfeição;

14 ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו׃

15 E a que caiu em boa terra, esses são os que, ouvindo a palavra, a conservam num coração honesto e bom, e dão fruto com perseverança.

15 ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת׃

16 E ninguém, acendendo uma candeia, a cobre com algum vaso, ou a põe debaixo da cama; mas põe-na no velador, para que os que entram vejam a luz.

16 ואין איש מדליק נר אשר יכסה אותו בכלי או ישימהו תחת המטה כי אם על המנורה יעלהו למען יראו כל באי הבית את האור׃

17 Porque não há coisa oculta que não haja de manifestar-se, nem escondida que não haja de saber-se e vir à luz.

17 כי אין דבר נעלם אשר לא יגלה ואין גנוז אשר לא יודע ובא לאור׃

18 Vede pois como ouvis: porque a qualquer que tiver lhe será dado, e a qualquer que não tiver até o que parece ter lhe será tirado.

18 לכן ראו איך תשמעון כי כל אשר יש לו נתון ינתן לו וכל אשר אין לו גם את אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו׃

19 E foram ter com ele sua mãe e seus irmãos, e não podiam aproximar-se dele, por causa da multidão.

19 ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם׃

20 E foi-lhe dito: Estão lá fora tua mãe e teus irmãos, que querem ver-te.

20 ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך׃

21 Mas, respondendo ele, disse-lhes: Minha mãe e meus irmãos são aqueles que ouvem a palavra de Deus e a executam.

21 ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים׃

22 E aconteceu que, num daqueles dias, entrou num barco com seus discípulos, e disse-lhes: Passemos para a outra banda do lago. E partiram.

22 ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה׃

23 E, navegando eles, adormeceu; e sobreveio uma tempestade de vento no lago, e enchiam-se de água, estando em perigo.

23 ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה׃

24 E, chegando-se a ele, o despertaram, dizendo: Mestre, Mestre, perecemos. E ele, levantando-se, repreendeu o vento e a fúria da água; e cessaram, e fez-se bonança.

24 ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה׃

25 E disse-lhes: Onde está a vossa fé? E eles, temendo, maravilharam-se, dizendo uns aos outros: Quem é este, que até aos ventos e à água manda, e lhe obedecem?

25 ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו׃

26 E navegaram para a terra dos gadarenos, que está defronte da Galiléia.

26 ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל׃

27 E, quando desceu para terra, saiu-lhe ao encontro, vindo da cidade, um homem que desde muito tempo estava possesso de demónios, e não andava vestido, nem habitava em qualquer casa, mas nos sepulcros.

27 ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים׃

28 E, quando viu a Jesus, prostrou-se diante dele, exclamando, e dizendo com grande voz: Que tenho eu contigo, Jesus, Filho do Deus Altíssimo? Peço-te que não me atormentes.

28 וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני׃

29 Porque tinha ordenado ao espírito imundo que saísse daquele homem; pois já havia muito tempo que o arrebatava. E guardavam-no preso com grilhões e cadeias; mas, quebrando as prisões, era impelido pelo demónio para os desertos.

29 כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות׃

30 E perguntou-lhe Jesus, dizendo: Qual é o teu nome? E ele disse: Legião; porque tinham entrado nele muitos demónios.

30 וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו׃

31 E rogavam-lhe que os não mandasse para o abismo.

31 ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום׃

32 E andava ali pastando no monte uma vara de muitos porcos; e rogaram-lhe que lhes concedesse entrar neles, e concedeu-lho.

32 ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם׃

33 E, tendo saído os demónios do homem, entraram nos porcos, e a manada precipitou-se de um despenhadeiro no lago, e afogou-se.

33 ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע׃

34 E aqueles que os guardavam, vendo o que acontecera, fugiram, e foram anunciá-lo na cidade e nos campos.

34 וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים׃

35 E saíram a ver o que tinha acontecido, e vieram ter com Jesus. Acharam então o homem, de quem haviam saído os demónios, vestido, e em seu juízo, assentado aos pés de Jesus, e temeram.

35 ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו׃

36 E os que tinham visto contaram-lhes também como fora salvo aquele endemoninhado.

36 ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים׃

37 E toda a multidão da terra dos gadarenos ao redor lhe rogou que se retirasse deles; porque estavam possuídos de grande temor. E, entrando ele no barco, voltou.

37 ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב׃

38 E aquele homem, de quem haviam saído os demónios, rogou-lhe que o deixasse estar com ele; mas Jesus o despediu, dizendo:

38 ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו׃

39 Torna para tua casa, e conta quão grandes coisas te fez Deus. E ele foi apregoando por toda a cidade quão grandes coisas Jesus lhe tinha feito.

39 שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע׃

40 E aconteceu que, quando voltou Jesus, a multidão o recebeu, porque todos o estavam esperando.

40 ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו׃

41 E eis que chegou um varão de nome Jairo, que era príncipe da sinagoga; e, prostrando-se aos pés de Jesus, rogava-lhe que entrasse em sua casa;

41 והנה בא איש ושמו יאיר והוא ראש בית הכנסת ויפל לרגלי ישוע ויתחנן לו לבוא אתו אל ביתו׃

42 Porque tinha uma filha única, quase de doze anos, que estava à morte. E, indo ele, apertava-o a multidão.

42 כי בת יחידה כשתים עשרה שנה היתה לו והיא נוטה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם׃

43 E uma mulher, que tinha um fluxo de sangue, havia doze anos, e gastara com os médicos todos os seus haveres, e por nenhum pudera ser curada,

43 ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה׃

44 Chegando por detrás dele, tocou na orla do seu vestido, e logo estancou o fluxo do seu sangue.

44 היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם׃

45 E disse Jesus: Quem é que me tocou? E, negando todos, disse Pedro e os que estavam com ele: Mestre, a multidão te aperta e te oprime, e dizes: Quem é que me tocou?

45 ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי׃

46 E disse Jesus: Alguém me tocou porque bem conheci que de mim saiu virtude.

46 ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה׃

47 Então, vendo a mulher que não podia ocultar-se, aproximou-se tremendo, e, prostrando-se ante ele, declarou-lhe diante de todo o povo a causa por que lhe havia tocado, e como logo sarara.

47 ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם׃

48 E ele lhe disse: Tem bom ânimo, filha, a tua fé te salvou; vai-te em paz.

48 ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃

49 Estando ele ainda falando, chegou um dos príncipes da sinagoga, dizendo: A tua filha já está morta, não incomodes o Mestre.

49 עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה׃

50 Jesus, porém, ouvindo-o, respondeu-lhe, dizendo: Não temas; crê somente, e será salva.

50 וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא אך האמן והיא תושע׃

51 E, entrando em casa, a ninguém deixou entrar, senão a Pedro, e a Tiago, e a João, e ao pai e à mãe da menina.

51 ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה׃

52 E todos choravam, e a pranteavam; e ele disse: Não choreis; não está morta, mas dorme.

52 וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא׃

53 E riam-se dele, sabendo que estava morta.

53 וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה׃

54 Mas ele, pegando-lhe na mão, clamou, dizendo: Levanta-te, menina.

54 והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי׃

55 E o seu espírito voltou, e ela logo se levantou; e Jesus mandou que lhe dessem de comer.

55 ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול׃

56 E seus pais ficaram maravilhados; e ele lhes mandou que a ninguém dissessem o que havia sucedido.

56 וישתוממו אביה ואמה והוא צוה אתם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה׃

Lucas 9

1 CONVOCANDO os seus doze discípulos, deu-lhes virtude e poder sobre todos os demónios, e para curarem enfermidades;

1 ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים׃

2 E enviou-os a pregar o reino de Deus, e a curar os enfermos,

2 וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים׃

3 E disse-lhes: Nada leveis convosco para o caminho, nem bordões, nem alforge, nem pão, nem dinheiro; nem tenhais dois vestidos.

3 ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃

4 E, em qualquer casa em que entrardes, ficai ali, e de lá saireis.

4 והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו׃

5 E, se em qualquer cidade vos não receberem, saindo vós dali, sacudi o pó dos vossos pés, em testemunho contra eles.

5 וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם׃

6 E, saindo eles, percorreram todas as aldeias, anunciando o evangelho, e fazendo curas por toda a parte.

6 ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום׃

7 E o tetrarca Herodes ouvia tudo o que se passava, e estava em dúvida porque diziam alguns que João ressuscitara dos mortos;

7 וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃

8 E outros que Elias tinha aparecido; e outros que um profeta dos antigos havia ressuscitado.

8 ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃

9 E disse Herodes: A João mandei eu degolar: quem é pois este de quem ouço dizer tais coisas? E procurava vê-lo.

9 ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃

10 E, regressando os apóstolos, contaram-lhe tudo o que tinham feito. E, tomando-os consigo, retirou-se para um lugar deserto de uma cidade chamada Betsaida.

10 וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃

11 E, sabendo-o a multidão, o seguiu; e ele os recebeu, e falava-lhes do reino de Deus, e sarava os que necessitavam de cura.

11 והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה׃

12 E já o dia começava a declinar; então, chegando-se a ele os doze, disseram-lhe: Despede a multidão, para que, indo aos lugares e aldeias em redor, se agasalhem, e achem que comer; porque aqui estamos em lugar deserto.

12 והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה׃

13 Mas ele lhes disse: Dai-lhes vós de comer. E eles disseram: Não temos senão cinco pães e dois peixes; salvo se nós próprios formos comprar comida para todo este povo.

13 ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה׃

14 Porquanto estavam ali quasi cinco mil homens. Disse então aos seus discípulos: Fazei-os assentar, em ranchos de cinquenta em cinquenta.

14 כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה׃

15 E assim o fizeram, fazendo-os assentar a todos.

15 ויעשו כן ויושיבו את כלם׃

16 E, tomando os cinco pães e os dois peixes, e olhando para o céu, abençoou-os, e partiu-os, e deu-os aos seus discípulos para os porem diante da multidão.

16 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם׃

17 E comeram todos, e saciaram-se e levantaram, do que lhes sobejou, doze cestos de pedaços.

17 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים׃

18 E aconteceu que, estando ele só, orando, estavam com ele os discípulos; e perguntou-lhes, dizendo: Quem diz a multidão que eu sou?

18 ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני׃

19 E, respondendo eles, disseram: João Baptista; outros, Elias, e outros que um dos antigos profetas ressuscitou.

19 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים׃

20 E disse-lhes: E vós, quem dizeis que eu sou? E, respondendo Pedro, disse: O Cristo de Deus.

20 ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה׃

21 E, admoestando-os, mandou que a ninguém referissem isso,

21 ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה׃

22 Dizendo: É necessário que o Filho do homem padeça muitas coisas e seja rejeitado dos anciãos e dos escribas, e seja morto, e ressuscite ao terceiro dia.

22 ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃

23 E dizia a todos: Se alguém quer vir após mim, negue-se a si mesmo, e tome cada dia a sua cruz, e siga-me.

23 ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי׃

24 Porque, qualquer que quiser salvar a sua vida, perdê-la-á; mas qualquer que, por amor de mim, perder a sua vida, a salvará.

24 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה׃

25 Porque, que aproveita ao homem granjear o mundo todo, perdendo-se ou prejudicando-se a si mesmo?

25 כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו׃

26 Porque, qualquer que de mim e das minhas palavras se envergonhar, dele se envergonhará o Filho do homem, quando vier na sua glória, e na do Pai e dos anjos.

26 כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים׃

27 E em verdade vos digo que, dos que aqui estão, alguns há que não provarão a morte até que vejam o reino de Deus.

27 ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים׃

28 E aconteceu que, quase oito dias depois destas palavras, tomou consigo a Pedro, a João e a Tiago, e subiu ao monte a orar.

28 ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם׃

29 E, estando ele orando, transfigurou-se a aparência do seu rosto, e o seu vestido ficou branco e mui resplandecente.

29 ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק׃

30 E eis que estavam falando, com ele dois varões, que eram Moisés e Elias,

30 והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו׃

31 Os quais apareceram com glória, e falavam da sua morte a qual havia de cumprir-se em Jerusalém.

31 אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים׃

32 E Pedro e os que estavam com ele estavam carregados de sono; e, quando despertaram, viram a sua glória e aqueles dois varões que estavam com ele.

32 ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו׃

33 E aconteceu que, quando aqueles se apartaram dele, disse Pedro a Jesus: Mestre, bom é que nós estejamos aqui, e façamos três tendas, uma para ti, uma para Moisés, e uma para Elias; não sabendo o que dizia.

33 ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר׃

34 E, dizendo ele isto, veio uma nuvem que os cobriu com a sua sombra; e, entrando eles na nuvem, temeram.

34 הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃

35 E saiu da nuvem uma voz que dizia: Este é o meu amado Filho; a ele ouvi.

35 ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃

36 E, tendo soado aquela voz, Jesus foi achado só; e eles calaram-se, e por aqueles dias não contaram a ninguém nada do que tinham visto.

36 ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃

37 E aconteceu, no dia seguinte, que, descendo eles do monte, lhes saiu ao encontro uma grande multidão;

37 ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו׃

38 E eis que um homem da multidão clamou, dizendo: Mestre, peço-te que olhes para meu filho, porque é o único que eu tenho.

38 והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי׃

39 Eis que um espírito o toma, e de repente clama, e o despedaça até escumar; e só o larga depois de o ter quebrantado.

39 והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו׃

40 E roguei aos teus discípulos que o expulsassem, e não puderam.

40 ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו׃

41 E Jesus, respondendo, disse: Ó geração incrédula e perversa! Até quando estarei ainda convosco e vos sofrerei? Traz-me cá o teu filho.

41 ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך׃

42 E, quando vinha chegando, o demónio o derribou e convulsionou; porém Jesus repreendeu o espírito imundo, e curou o menino, e o entregou a seu pai.

42 ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו׃

43 E todos pasmavam da majestade de Deus. E, maravilhando-se todos de todas as coisas que Jesus fazia, disse aos seus discípulos:

43 וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו׃

44 Ponde vós estas palavras em vossos ouvidos, porque o Filho do homem será entregue nas mãos dos homens.

44 שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם׃

45 Mas eles não entendiam esta palavra, que lhes era encoberta, para que não a compreendessem; e temiam interrogá-lo acerca desta palavra.

45 והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה׃

46 E suscitou-se entre eles uma discussão sobre qual deles seria o maior.

46 ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם׃

47 Mas Jesus, vendo o pensamento de seus corações, tomou um menino, pô-lo junto a si,

47 וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו׃

48 E disse-lhes: Qualquer que receber este menino em meu nome, recebe-me a mim; e qualquer que me recebe a mim, recebe o que me enviou; porque aquele que entre vós todos for o menor, esse mesmo é grande.

48 ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול׃

49 E, respondendo João, disse: Mestre, vimos um que em teu nome expulsava os demónios, e lho proibimos porque não te segue connosco.

49 ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו׃

50 E Jesus lhes disse: Não o proibais, porque quem não é contra nós é por nós.

50 ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא׃

51 E aconteceu que, completando-se os dias para a sua assunção, manifestou o firme propósito de ir a Jerusalém.

51 ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים׃

52 E mandou mensageiros diante da sua face; e, indo eles, entraram numa aldeia de samaritanos, para lhe prepararem pousada,

52 וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו׃

53 Mas não o receberam, porque o seu aspecto era como de quem ia a Jerusalém.

53 ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים׃

54 E os seus discípulos. Tiago e João, vendo isto, disseram: Senhor, queres que digamos que desça fogo do céu e os consuma, como Elias também fez?

54 ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו׃

55 Voltando-se, porém repreendeu-os e disse: Vós não sabeis de que espírito sois,

55 ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם׃

56 Porque o Filho do homem não veio para destruir as almas dos homens, mas para salvá-las. E foram para outra aldeia.

56 כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃

57 E aconteceu que, indo eles pelo caminho, lhe disse um: Senhor, seguir-te-ei para onde quer que fores.

57 ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃

58 E disse-lhe Jesus: As raposas têm covis, e as aves do céu ninhos, mas o Filho do homem não tem onde reclinar a cabeça.

58 ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃

59 E disse a outro: Segue-me. Mas ele respondeu: Senhor, deixa que primeiro eu vá a enterrar meu pai.

59 ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי׃

60 Mas Jesus lhe observou: Deixa aos mortos o enterrar os seus mortos; porém tu vai e anuncia o reino de Deus.

60 ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים׃

61 Disse também outro: Senhor, eu te seguirei, mas deixa-me despedir primeiro dos que estão em minha casa.

61 ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי׃

62 E Jesus lhe disse: Ninguém, que lança mão do arado e olha para trás, é apto para o reino de Deus.

62 ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים׃

Lucas 10

1 E DEPOIS disto designou o Senhor ainda outros setenta, e mandou-os adiante da sua face, de dois em dois, a todas as cidades e lugares aonde ele havia de ir.

1 ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃

2 E dizia-lhes: Grande é, em verdade, a seara, mas os obreiros são poucos; rogai pois ao Senhor da seara que envie obreiros para a sua seara.

2 ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃

3 Ide; eis que vos mando como cordeiros ao meio de lobos.

3 לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃

4 Não leveis bolsa, nem alforge, nem alparcas; e a ninguém saudeis pelo caminho.

4 אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃

5 E, em qualquer casa onde entrardes, dizei primeiro: Paz seja nesta casa.

5 ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃

6 E, se ali houver algum filho de paz, repousará sobre ele a vossa paz; e, se não, voltará para vós.

6 והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃

7 E ficai na mesma casa, comendo e bebendo do que eles tiverem, pois digno é o obreiro do seu salário. Não andeis de casa em casa.

7 ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃

8 E, em qualquer cidade em que entrardes, e vos receberem, comei doque vos puserem diante.

8 וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃

9 E curai os enfermos que nela houver, e dizei-lhes. É chegado a vós o reino de Deus.

9 ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃

10 Mas em qualquer cidade em que entrardes e vos não receberem, saindo por suas ruas, dizei:

10 וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃

11 Até o pó, que da vossa cidade se nos pegou, sacudimos sobre vós. Sabei, contudo, isto, que já o reino de Deus é chegado a vós.

11 אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃

12 E digo-vos que mais tolerância haverá naquele dia para Sodoma do que para aquela cidade.

12 אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃

13 Ai de ti Corazim, ai de ti, Betsaida que, se em Tiro e em Sidon se fizessem as maravilhas que em vós foram feitas já há muito, assentadas em saco e cinza, se teriam arrependido.

13 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃

14 Portanto, para Tiro e Sidon haverá menos rigor no juízo, do que para vós.

14 אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃

15 E tu, Capernaum, serás levantada até ao céu? Até ao inferno serás abatida.

15 ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃

16 Quem vos ouve a vós, a mim me ouve; e, quem vos rejeita a vós, a mim me rejeita; e, quem a mim me rejeita, rejeita aquele que me enviou.

16 השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃

17 E voltaram os setenta com alegria, dizendo: Senhor, pelo teu nome, até os demónios se nos sujeitam.

17 וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃

18 E disse-lhes: Eu via Satanás, como raio, cair do céu,

18 ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃

19 Eis que vos dou poder para pisar serpentes e escorpiões, e toda a força do inimigo, e nada vos fará dano algum.

19 הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃

20 Mas não vos alegreis por que se vos sujeitem os espíritos; alegrai-vos ainda por estarem os vossos nomes escritos nos céus.

20 אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃

21 Naquela mesma hora se alegrou Jesus no Espírito Santo, e disse: Graças te dou, ó Pai, Senhor do céu e da terra, que escondestes estas coisas aos sábios e inteligentes, e as revelaste às criancinhas; assim é, ó Pai, porque assim te aprouve.

21 בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃

22 Tudo por meu Pai me foi entregue; e ninguém conhece quem é o Filho, senão o Pai, nem quem é o Pai senão o Filho, e aquele a quem o Filho o quiser revelar.

22 הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃

23 E, voltando-se para os discípulos, disse-lhes em particular: Bem-aventurados os olhos que vêem o que vós vedes;

23 ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃

24 Pois vos digo que muitos profetas e reis desejaram ver o que vós vedes, e não o viram; e ouvir o que ouvis, e não o ouviram.

24 כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃

25 E eis que se levantou um certo doutor da lei, tentando-o, e dizendo: Mestre, que farei para herdar a vida eterna?

25 והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃

26 E ele lhe disse: Que está escrito na lei? Como lês?

26 ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃

27 E, respondendo ele, disse: Amarás ao Senhor teu Deus de todo o teu coração, e de toda a tua alma, e de todas as tuas forças, e de todo o teu entendimento, e ao teu próximo como a ti mesmo.

27 ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃

28 E disse-lhe: Respondeste bem; faz isso, e viverás.

28 ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃

29 Ele, porém, querendo justificar-se a si mesmo, disse a Jesus: E quem é o meu próximo?

29 והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃

30 E, respondendo Jesus, disse: Descia um homem de Jerusalém para Jericó, e caiu nas mãos dos salteadores, os quais o despojaram, e, espancando-o, se retiraram, deixando-o meio morto.

30 ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃

31 E ocasionalmente descia pelo mesmo caminho certo sacerdote; e, vendo-o, passou de largo.

31 ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃

32 E de igual modo também um levita, chegando àquele lugar, e vendo-o, passou de largo.

32 וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃

33 Mas um samaritano, que ia de viagem, chegou ao pé dele, e, vendo-o, moveu-se de íntima compaixão;

33 ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃

34 E, aproximando-se, atou-lhe as feridas, deitando-lhes azeite e vinho; e, pondo-o sobre a sua cavalgadura, levou-o para uma estalagem, e cuidou dele;

34 ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃

35 E, partindo ao outro dia, tirou dois dinheiros, e deu-os ao hospedeiro, e disse-lhe: Cuida dele; e tudo o que de mais gastares eu to pagarei quando voltar.

35 ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃

36 Qual, pois, destes três te parece que foi o próximo daquele que caiu nas mãos dos salteadores?

36 ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃

37 E ele disse: O que usou de misericórdia para com ele. Disse, pois, Jesus: Vai, e faz da mesma maneira.

37 ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃

38 E aconteceu que, indo eles de caminho, entrou numa aldeia; e certa mulher, por nome Marta, o recebeu em sua casa;

38 ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃

39 E tinha esta uma irmã chamada Maria, a qual, assentando-se também aos pés de Jesus, ouvia a sua palavra.

39 ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃

40 Marta, porém, andava distraída em muitos serviços, e, aproximando-se, disse: Senhor, não se te dá de que a minha irmã me deixe servir só? Diz-lhe que me ajude.

40 ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃

41 E, respondendo Jesus, disse-lhe: Marta, Marta, estás ansiosa e afadigada com muitas coisas,

41 ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃

42 Mas uma só é necessária; Maria escolheu a boa parte, a qual não lhe será tirada.

42 אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃

Lucas 11

1 E ACONTECEU que, estando ele a orar num certo lugar, quando acabou, lhe disse um dos seus discípulos: Senhor, ensina-nos a orar, como também João ensinou aos seus discípulos.

1 ויהי הוא מתפלל במקום אחד ויאמר אליו אחד מתלמידיו אחרי כלותו אדני למדנו להתפלל כאשר למד גם יוחנן את תלמידיו׃

2 E ele lhes disse: Quando orardes, dizei: Pai, santificado seja o teu nome; venha o teu reino;

2 ויאמר אליהם כי תתפללו אמרו אבינו שבשמים יתקדש שמך תבוא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃

3 Dá-nos cada dia o nosso pão quotidiano;

3 את לחם חקנו תן לנו יום יום׃

4 E perdoa-nos os nossos pecados, pois também nós perdoamos a qualquer que nos deve; e não nos conduzas em tentação, mas livra-nos do mal.

4 וסלח לנו את חובתנו כי סלחים גם אנחנו לכל החיב לנו ואל תביאנו לידי נסיון כי אם הצילנו מן הרע׃

5 Disse-lhes também: Qual de vós terá um amigo, e, se for procurá-lo à meia noite, e lhe disser: Amigo, empresta-me três pães,

5 ויאמר אליהם מי בכם אשר יהיה לו אהב והלך ובא אליו בחצות הלילה ואמר אליו ידידי הלוני שלשת ככרות לחם׃

6 Pois que um amigo meu chegou a minha casa, vindo de caminho, e não tenho que apresentar-lhe;

6 כי אהבי בא אלי מן הדרך ואין לי דבר לשום לפניו׃

7 Se ele, respondendo de dentro, disser: Não me importunes; já está a porta fechada, e os meus filhos estão comigo na cama; não posso levantar-me para tos dar.

7 והוא מלפנים יענה ויאמר אל תוגיעני כי כבר נסגרה הדלת וילדי שוכבים עמדי במטה לא אוכל לקום ולתת לך׃

8 Digo-vos que, ainda que se não levante a dar-lhos, por ser seu amigo, levantar-se-á, todavia, por causa da sua importunação, e lhe dará tudo o que houver mister.

8 אני אמר לכם גם כי לא יקום לתת לו על היותו אהבו יקום בעבור עזות פניו ויתן לו ככל צרכו׃

9 E eu vos digo a vós: Pedi, e dar-se-vos-á; buscai, e achareis; batei, e abrir-se-vos-á;

9 וגם אני אמר לכם שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃

10 Porque qualquer que pede recebe; e quem busca acha; e a quem bate abrir-se-lhe-á.

10 כי כל השאל יקבל והדרש ימצא ולדפק יפתח׃

11 E qual o pai de entre vós que, se o filho lhe pedir pão, lhe dará uma pedra? Ou também, se lhe pedir peixe, lhe dará por peixe uma serpente?

11 ומי בכם האב אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן ואם דג היתן לו נחש תחת הדג׃

12 Ou também, se lhe pedir um ovo, lhe dará um escorpião?

12 או כי ישאלנו ביצה היתן לו עקרב׃

13 Pois se, sendo maus, sabeis dar boas dádivas aos vossos filhos, quanto mais dará o Pai celestial o Espírito Santo àqueles que lho pedirem?

13 הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי האב מן השמים יתן את רוח הקדש לשאלים מאתו׃

14 E estava ele expulsando um demónio, o qual era mudo. E aconteceu que, saindo o demónio, o mudo falou; e maravilhou-se a multidão.

14 ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי אחרי צאת השד וידבר האלם ויתמהו העם׃

15 Mas alguns deles diziam: Ele expulsa os demónios por Belzebu, príncipe dos demónios.

15 ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים׃

16 E outros, tentando-o, pediam-lhe um sinal do céu.

16 ויש אשר נסוהו וישאלו ממנו אות מן השמים׃

17 Mas conhecendo ele os seus pensamentos, disse-lhes: Todo o reino, dividido contra si mesmo será assolado; e a casa, dividida contra si mesma, cairá.

17 והוא ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב ובית יפל על בית׃

18 E, se também Satanás está dividido contra si mesmo, como subsistirá o seu reino? Pois dizeis que eu expulso os demónios por Belzebu.

18 וגם השטן אם נחלק על עצמו איככה תכון ממלכתו כי אמרתם שבבעל זבוב מגרש אני את השדים׃

19 E, se eu expulso os demónios por Belzebu, por quem os expulsam vossos filhos? Eles pois serão os vossos juizes.

19 ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃

20 Mas, se eu expulso os demónios. pelo dedo de Deus, certamente a vós é chegado o reino de Deus.

20 ואם באצבע אלהים מגרש אני את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃

21 Quando o valente guarda, armado, a sua casa, em segurança está tudo quanto tem;

21 בהיות הגבור שמר את חצרו והוא מזין והיה רכושו שלום׃

22 Mas, sobrevindo outro mais valente do que ele, e vencendo-o, tira-lhe toda a sua armadura em que confiava, e reparte os seus despojos.

22 ואם יבוא עליו חזק ממנו ותקפו ישא ממנו את נשקו אשר בטח בו ואת מלקחו יחלק׃

23 Quem não é comigo é contra mim; e quem comigo não ajunta espalha.

23 כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מאסף אתי הוא מפזר׃

24 Quando o espirito imundo tem saído do homem, anda por lugares secos, buscando repouso; e, não o achando, diz: Tornarei para minha casa, donde saí.

24 הרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשוטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצא אז תאמר אשובה נא אל ביתי אשר יצאתי משם׃

25 E, chegando, acha-a varrida e adornada.

25 ובבואה תמצא אתו מטאטא ומהדר׃

26 Então vai, e leva consigo outros sete espíritos piores do que ele, e, entrando, habitam ali; e o último estado desse homem é pior do que o primeiro.

26 ואחר תלך ולקחה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו׃

27 E aconteceu que, dizendo ele estas coisas, uma mulher de entre a multidão, levantando a voz, disse: Bem-aventurado o ventre que te trouxe e os peitos em que mamaste.

27 ויהי כדברו את הדברים האלה ואשה אחת מן העם נשאה את קולה ותאמר אליו אשרי הבטן אשר נשאתך והשדים אשר ינקת׃

28 Mas ele disse: Antes bem-aventurados os que ouvem a palavra de Deus e a guardam.

28 והוא אמר ואף כי אשרי השמעים והשמרים את דבר האלהים׃

29 E, ajuntando-se a multidão, começou a dizer: Maligna é esta geração; ela pede um sinal; e não lhe será dado outro sinal, senão o sinal do profeta Jonas;

29 ויקבצו עם רב ויחל לדבר הדור הזה דור רע הוא אות הוא מבקש ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃

30 Porquanto, assim como Jonas foi sinal para os ninivitas, assim o Filho do homem o será também para esta geração.

30 כי כאשר היה יונה לאנשי נינוה לאות כן יהיה גם בן האדם לדור הזה׃

31 A rainha do sul se levantará no juízo com os homens desta geração, e os condenará; pois até dos confins da terra veio ouvir a sabedoria de Salomão; e eis aqui está quem é maior do que Salomão.

31 מלכת תימן תקום במשפט עם אנשי הדור הזה והרשיעה אותם כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמת שלמה והנה יש פה גדול משלמה׃

32 Os homens de Ninive se levantarão no juízo com esta geração, e a condenarão; pois se converteram com a pregação de Jonas; e eis aqui está quem é maior do que Jonas.

32 אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה והרשיעהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה יש פה גדול מיונה׃

33 E ninguém, acendendo uma candeia, a põe em oculto, nem debaixo do alqueire, mas no velador, para que os que entram vejam a luz.

33 אין מדליק נר אשר ישימהו בסתר או תחת האיפה כי אם על המנורה למען יראו באי הבית את אורו׃

34 A candeia do corpo é o olho. Sendo pois o teu olho simples, também todo o teu corpo será luminoso; mas, se for mau, também o teu corpo será tenebroso.

34 נר הגוף הוא העין לכן בהיות עינך תמימה גם כל גופך יאור ובהיותה רעה וחשך גם גופך׃

35 Vê pois que a luz que em ti há não sejam trevas.

35 על כן השמר לך פן יחשך האור אשר בקרבך׃

36 Se, pois, todo o teu corpo é luminoso, não tendo em trevas parte alguma, todo será luminoso, como quando a candeia te alumia com o seu resplendor.

36 והנה אם גופך כלו אור ואין בו כל דבר חשך אז יאור כלו והיה כהאיר לך הנר בברק נגהו׃

37 E, estando ele ainda falando, rogou-lhe um fariseu que fosse jantar com ele; e, entrando, assentou-se à mesa.

37 ויהי בדברו ויבקש ממנו פרוש אחד לאכל אתו לחם ויבא הביתה ויסב׃

38 Mas o fariseu admirou-se, vendo que se não lavara antes de jantar.

38 ויתמה הפרוש בראתו אשר לא נטל ידיו בראשונה לפני הסעודה׃

39 E o Senhor lhe disse: Agora vós, os fariseus, limpais o exterior do copo e do prato; mas o vosso interior está cheio de rapina e maldade.

39 ויאמר אליו האדון כעת אתם הפרושים מטהרים את הכום והקערה מחוץ והפנימי אשר בכם הוא מלא גזל ורשע׃

40 Loucos! O que fez o exterior não fez também o interior?

40 הכסילים הלא עשה החיצון גם עשה את הפנימי׃

41 Dai antes esmola do que tiverdes, e eis que tudo vos será limpo.

41 אבל תנו לצדקה את אשר בם והנה הכל טהור לכם׃

42 Mas ai de vós, fariseus, que dizimais a hortelã, e a arruda, e toda a hortaliça, e desprezais o juízo e o amor de Deus. Importava fazer estas coisas; e não deixar as outras.

42 אך אוי לכם הפרושים כי תעשרו את המנתא ואת הפיגם ואת כל הירק ותעברו את המשפט ואת אהבת אלהים והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃

43 Ai de vós, fariseus, que amais os primeiros assentos nas sinagogas, e as saudações nas praças.

43 אוי לכם הפרושים כי תאהבו את מושב הראש בבתי הכנסיות ואת שאלות שלומכם בשוקים׃

44 Ai de vós, escribas e fariseus hipócritas, que sois como as sepulturas que não aparecem, e os homens que sobre elas andam não o sabem.

44 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי אתם כקברים הנסתרים ובני האדם מתהלכים עליהם ולא ידעו׃

45 E, respondendo um dos doutores da lei, disse-lhe: Mestre, quando dizes isso, também nos afrontas a nós.

45 ויען אחד מבעלי התורה ויאמר אליו רבי בדבריך אלה תחרף גם אתנו׃

46 E ele lhe disse: Ai de vós também, doutores da lei, que carregais os homens com cargas difíceis de transportar, e vós mesmos nem ainda com um dos vossos dedos tocais essas cargas.

46 ויאמר אוי גם לכם בעלי התורה כי עמסים אתם על בני האדם משאות כבדים מסבל ואתם בעצמכם אינכם נגעים במשאות גם באחת מאצבעותיכם׃

47 Ai de vós que edificais os sepulcros dos profetas, e vossos pais os mataram.

47 אוי לכם כי בונים אתם את קברות הנביאים ואבותיכם הרגו אותם׃

48 Bem testificais, pois, que consentis nas obras de vossos pais; porque eles os mataram, e vós edificais os seus sepulcros.

48 וכן אתם מעידים ורוצים במעשי אבותיכם כי המה הרגו אותם ואתם בונים את קבריהם׃

49 Por isso diz também a sabedoria de Deus: Profetas e apóstolos lhes mandarei; e eles matarão uns, e perseguirão outros;

49 בעבור זאת גם אמרה חכמת האלהים אשלח אליהם נביאים ושליחים ומהם יהרגו וירדפו׃

50 Para que desta geração seja requerido o sangue de todos os profetas que, desde a fundação do mundo, foi derramado;

50 למען ידרש מן הדור הזה דם כל הנביאים אשר נשפך למן הוסד הארץ׃

51 Desde o sangue de Abel, até ao sangue de Zacarias, que foi morto entre o altar e o templo; assim, vos digo, será requerido desta geração.

51 מדם הבל עד דם זכריהו אשר נהרג בין המזבח ולבית הן אמר אני לכם דרוש ידרש מן הדור הזה׃

52 Ai de vós, doutores da lei, que tirastes a chave da ciência; vós mesmos não entrastes, e impedistes os que entraram.

52 אוי לכם בעלי התורה כי הסירתם את מפתח הדעת אתם לא באתם ואת הבאים מנעתם׃

53 E, dizendo-lhes ele isto, começaram os escribas e os fariseus a apertá-lo fortemente, e a fazê-lo falar acerca de muitas coisas.

53 ויהי כדברו להם את אלה ויחלו הסופרים והפרושים לשטם אותו מאד ולהקשות לו בדברים רבים׃

54 Armando-lhe ciladas, a fim de apanharem da sua boca alguma coisa para o acusarem.

54 ויארבו לו ויבקשו לצודד דבר מפיהו למען ימצאו עליו שטנה׃

Lucas 12

1 AJUNTANDO-SE entretanto muitos milhares de pessoas, de sorte que se atropelavam uns aos outros, começou a dizer aos seus discípulos: Acautelai-vos primeiramente do fermento dos fariseus, que é a hipocrisia.

1 ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃

2 Mas nada há encoberto que não haja de ser descoberto; nem oculto, que não haja de ser sabido.

2 ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃

3 Porquanto tudo o que em trevas dissestes à luz será ouvido; e o que falastes ao ouvido no gabinete, sobre os telhados será apregoado.

3 לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות׃

4 E digo-vos, amigos meus: Não temais os que matam o corpo, e depois não têm mais que fazer.

4 ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר׃

5 Mas eu vos mostrarei a quem deveis temer; temei aquele que, depois de matar, tem poder para lançar no inferno; sim, vos digo, a esse temei.

5 אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃

6 Não se vendem cinco passarinhos por dois ceitis? E nenhum deles está esquecido diante de Deus.

6 הלא חמש צפרים תמכרנה בשני אסרים ואין אחת מהן נשכחת לפני האלהים׃

7 E até os cabelos da vossa cabeça estão todos contados. Não temais pois; mais valeis vós do que muitos passarinhos.

7 ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצפרים רבות׃

8 E digo-vos que todo aquele que me confessar diante dos homens também o Filho do homem o confessará diante dos anjos de Deus.

8 ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים׃

9 Mas quem me negar diante dos homens, será negado diante dos anjos de Deus.

9 ואשר יכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים׃

10 E a todo aquele que disser uma palavra contra o Filho do homem ser-lhe-á perdoada, mas ao que blasfema contra o Espírito Santo não lhe será perdoado.

10 וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו׃

11 E, quando vos conduzirem às sinagogas, aos magistrados e potestades, não estejais solícitos de como ou do que haveis de responder nem do que haveis de dizer.

11 וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו׃

12 Porque na mesma hora vos ensinará o Espírito Santo o que vos convenha falar.

12 כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃

13 E disse-lhe um da multidão: Mestre, diz a meu irmão que reparta comigo a herança.

13 ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃

14 Mas ele lhe disse: Homem, quem me pôs a mim por juiz ou repartidor entre vós?

14 ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃

15 E disse-lhes: Acautelai-vos e guardai-vos da avareza; porque a vida de qualquer não consiste na abundância do que possui.

15 ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃

16 E propôs-lhes uma parábola, dizendo: A herdade de um homem rico tinha produzido com abundância;

16 וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃

17 E arrazoava ele entre si dizendo: Que farei? Não tenho onde recolher os meus frutos.

17 ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃

18 E disse: Farei isto: Derribarei os meus celeiros, e edificarei outros maiores, e ali recolherei todas as minhas novidades e os meus bens;

18 ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃

19 E direi à minha alma: Alma, tens em depósito muitos bens para muitos anos: descansa, come, bebe, e folga.

19 ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃

20 Mas Deus lhe disse: Louco, esta noite te pedirão a tua alma; e o que tens preparado para quem será?

20 והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃

21 Assim é aquele que para si ajunta tesouros, e não é rico para com Deus.

21 זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃

22 E disse aos seus discípulos: Portanto vos digo: Não estejais apreensivos pela vossa vida, sobre o que comereis, nem pelo corpo, sobre o que vestireis.

22 ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו׃

23 Mais é a vida do que o sustento, e o corpo mais do que o vestido.

23 הנפש יקרה היא מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃

24 Considerai os corvos, que nem semeiam, nem segam, nem têm dispensa nem celeiro, e Deus os aumenta; quanto mais valeis vós do que as aves.

24 התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף׃

25 E qual de vós, sendo solícito pode acrescentar um côvado à sua estatura?

25 ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על קומתו׃

26 (Pois, se nem ainda podeis as coisas mínimas, porque estais ansiosos pelas outras?

26 ועתה הן מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה תדאגו׃

27 Considerai os lírios, como eles crescem; não trabalham, nem fiam; e digo-vos que nem ainda Salomão, em toda a sua glória, se vestiu como um deles.

27 התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃

28 E, se Deus assim veste a erva que hoje está no campo e amanhã é lançada no forno, quanto mais a vós, homens de pouca fé?

28 ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃

29 Não pergunteis, pois, que haveis de comer, ou que haveis de beber, e não andeis inquietos.

29 גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות׃

30 Porque as gentes do mundo buscam todas essas coisas; mas vosso Pai sabe que haveis mister delas.

30 כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה׃

31 Buscai antes o reino de Deus, e todas estas coisas vos serão acrescentadas.

31 אך בקשו את מלכות האלהים ונוסף לכם כל אלה׃

32 Não temas, ó pequeno rebanho, porque a vosso Pai agradou dar-vos o reino.

32 אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃

33 Vendei o que tendes, e dai esmolas. Fazei para vós bolsas que não se envelheçam; tesouro nos céus que nunca acabe, aonde não chega ladrão e a traça não rói.

33 מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃

34 Porque, onde estiver o vosso tesouro, ali estará também o vosso coração.

34 כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃

35 Estejam cingidos os vossos lombos, e acesas as vossas candeias.

35 מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃

36 E sede vós semelhantes aos homens que esperam o seu senhor, quando houver de voltar das bodas, para que quando vier, e bater, logo possam abrir-lhe.

36 ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃

37 Bem-aventurados aqueles servos, os quais, quando o Senhor vier, achar vigiando! Em verdade vos digo que se cingirá, e os fará assentar à mesa, e, chegando-se, os servirá.

37 אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃

38 E, se vier na segunda vigília, e se vier na terceira vigília, e os achar assim, bem-aventurados são os tais servos.

38 ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃

39 Sabei, porém, isto: que, se o pai de família soubesse a que hora havia de vir o ladrão, vigiaria, e não deixaria minar a sua casa.

39 וזאת דעו אשר אם ידע ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד שקוד ולא יתן לחתר את ביתו׃

40 Portanto, estai vós também apercebidos; porque virá o Filho do homem à hora que não imaginais.

40 לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃

41 E disse-lhe Pedro: Senhor, dizes essa parábola a nós, ou também a todos?

41 ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃

42 E disse o Senhor: Qual é pois o mordomo fiel e prudente, a quem o Senhor pôs sobre os seus servos, para lhes dar a tempo a ração?

42 ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃

43 Bem-aventurado aquele servo a quem o senhor, quando vier, achar fazendo assim.

43 אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃

44 Em verdade vos digo que sobre todos os seus bens o porá.

44 אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃

45 Mas, se aquele servo disser em seu coração: O meu Senhor tarda em vir; e começar a espancar os criados e criadas, e a comer, e a beber, e a embriagar-se,

45 והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃

46 Virá o Senhor daquele servo no dia em que o não espera, e numa hora que ele não sabe, e separá-lo-á, e lhe dará a sua parte com os infiéis.

46 בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃

47 E o servo que soube a vontade do seu senhor, e não se aprontou, nem fez conforme a sua vontade, será castigado com muitos açoites;

47 ]84-74[ והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃

48 Mas o que a não soube, e fez coisas dignas de açoites, com poucos açoites será castigado. E, a qualquer que muito for dado, muito se lhe pedirá, e ao que muito se lhe confiou muito mais se lhe pedirá.

48 ]84-74[׃

49 Vim lançar fogo na terra; e que mais quero, se já está aceso?

49 להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃

50 Importa, porém, que seja baptizado com um certo baptismo; e como me angustio até que venha a cumprir-se!

50 ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃

51 Cuidais vós que vim trazer paz à terra? Não, vos digo, mas antes dissensão.

51 החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃

52 Porque daqui em adiante estarão cinco divididos numa casa: três contra dois, e dois contra três.

52 כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃

53 O pai estará dividido contra o filho, e o filho contra o pai; a mãe contra a filha, e a filha contra a mãe; a sogra contra sua nora, e a nora contra sua sogra.

53 האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃

54 E dizia também à multidão: Quando vedes a nuvem que vem do ocidente, logo dizeis: Lá vem chuva, e assim sucede.

54 ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃

55 E, quando assopra o sul, dizeis: Haverá calma; e assim sucede.

55 ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃

56 Hipócritas, sabeis discernir a face da terra e do céu; como não sabeis então discernir este tempo?

56 החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃

57 E porque não julgais também por vós mesmos o que é justo?

57 למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃

58 Quando pois vais com o teu adversário ao magistrado, procura livrar-te dele no caminho; para que não suceda que te conduza ao juiz, e o juiz te entregue ao meirinho, e o meirinho te encerre na prisão.

58 כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃

59 Digo-te que não sairás dali enquanto não pagares o derradeiro ceitil.

59 ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃

Lucas 13

1 E NAQUELE mesmo tempo estavam presentes ali alguns que lhe falavam dos galileus cujo sangue Pilatos misturara com os seus sacrifícios.

1 ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו על דבר הגלילים אשר פילטוס ערב דמם עם זבחיהם׃

2 E, respondendo Jesus, disse-lhes: Cuidais vós que esses galileus foram mais pecadores do que todos os galileus, por terem padecido tais coisas?

2 ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם׃

3 Não, vos digo antes, se vos não arrependerdes, todos de igual modo perecereis.

3 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃

4 E aqueles dezoito, sobre os quais caiu a torre de Siloé e os matou, cuidais que foram mais culpados do que todos quantos homens habitam em Jerusalém?

4 או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים׃

5 Não, vos digo antes, se vos não arrependerdes, todos de igual modo perecereis.

5 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃

6 E dizia esta parábola: Um certo homem tinha uma figueira plantada na sua vinha, e foi procurar nela fruto, não o achando;

6 וישא משלו ויאמר איש אחד היתה לו תאנה נטועה בכרמו ויבא לבקש בה פרי ולא מצא׃

7 E disse ao vinhateiro: Eis que há três anos venho procurar fruto nesta figueira, e não o acho; corta-a; porque ocupa ainda a terra inutilmente?

7 ויאמר אל הכרם הנה זה שלש שנים אנכי בא לבקש פרי בתאנה הזאת ואינני מוצא גדע אותה למה זה תשחית את האדמה׃

8 E, respondendo ele, disse-lhe: Senhor, deixa-a este ano, até que eu a escave e a esterque;

8 ויען ויאמר אליו אדני הניחה אתה עוד השנה הזאת עד כי אעדר ושמתי דמן סביבותיה׃

9 E, se der fruto, ficará, e, se não, depois a mandarás cortar.

9 אולי תעשה פרי ואם לא בשנה הבאה תגדענה׃

10 E ensinava no sábado, numa das sinagogas.

10 ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות׃

11 E eis que estava ali uma mulher que tinha um espírito de enfermidade, havia já dezoito anos; e andava curvada, e não podia de modo algum endireitar-se.

11 והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה׃

12 E, vendo-a Jesus, chamou-a a si, e disse-lhe: Mulher estás livre da tua enfermidade.

12 ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃

13 E pôs as mãos sobre ela, e logo se endireitou, e glorificava a Deus.

13 וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃

14 E, tomando a palavra o príncipe da sinagoga, indignado porque Jesus curava no sábado, disse à multidão: Seis dias há em que é mister trabalhar; nestes pois vinde para serdes curados, e não no dia de sábado.

14 ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת׃

15 Respondeu-lhe, porém, o Senhor, e disse: Hipócrita, no sábado não desprende da manjedoura cada um de vós o seu boi, ou jumento, e não o leva a beber?

15 ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו׃

16 E não convinha soltar desta prisão, no dia de sábado, esta filha de Abraão, a qual há dezoito anos Satanás tinha presa?

16 וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת׃

17 E, dizendo ele isto, todos os seus adversários ficaram envergonhados, e todo o povo se alegrava por todas as coisas gloriosas que eram feitas por ele.

17 ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו׃

18 E dizia: A que é semelhante o reino de Deus, e a que o compararei?

18 ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה׃

19 É semelhante ao grão de mostarda que um homem, tomando-o, lançou na sua horta; e cresceu, e fez-se grande árvore, e em seus ramos se aninharam as aves do céu.

19 דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו׃

20 E disse outra vez: A que compararei o reino de Deus?

20 ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃

21 É semelhante ao fermento que uma mulher, tomando-o, escondeu em três medidas de farinha, até que tudo levedou.

21 דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃

22 E percorria as cidades e as aldeias, ensinando, e caminhando para Jerusalém.

22 ויעבר בערים ובכפרים עבור ולמד וישם את דרכו לבוא ירושלים׃

23 E disse-lhe um: Senhor, são poucos os que se salvam? E ele lhe respondeu:

23 וישאלהו איש לאמר אדנינו המעט הם הנושעים׃

24 Porfiai por entrar pela porta estreita; porque eu vos digo que muitos procurarão entrar e não poderão.

24 ויאמר אליהם התאמצו לבוא בפתח הצר כי אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו׃

25 Quando o pai de família se levantar e cerrar a porta, e começardes a estar de fora, e a bater à porta, dizendo: Senhor, Senhor, abre-nos; e, respondendo ele, vos disser: Não sei de onde vós sois;

25 והיה מיום אשר יקום בעל הבית וסגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדפק על הדלת לאמר אדנינו אדנינו פתח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם׃

26 Então começareis a dizer: Temos comido e bebido na tua presença, e tu tens ensinado nas nossas ruas.

26 אז תחלו לאמר אכלנו ושתינו לפניך וברחבותינו למדת׃

27 E ele vos responderá: Digo-vos que não sei donde vós sois; apartai-vos de mim, vós todos os que praticais a iniquidade.

27 ויאמר אני אמר לכם אינני יודע אתכם מאין אתם סורו ממני כל פעלי האון׃

28 Ali haverá choro e ranger de dentes, quando virdes Abraão, e Isaque, e Jacó, e todos os profetas no reino de Deus, e vós lançados fora.

28 ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את אברהם ויצחק ויעקב ואת כל הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה׃

29 E virão do oriente, e do ocidente, e do norte, e do sul, e assentar-se-ão à mesa no reino de Deus.

29 ויבאו ממזרח וממערב ומצפון ומדרום ויסבו במלכות האלהים׃

30 E eis que derradeiros há que serão os primeiros; e primeiros há que serão os derradeiros.

30 והנה יש אחרונים אשר יהיו ראשונים וראשונים אשר יהיו אחרונים׃

31 Naquele mesmo dia chegaram uns fariseus, dizendo-lhe: Sai, e retira-te daqui, porque Herodes quer matar-te.

31 ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך׃

32 E lhes respondeu: Ide, e dizei àquela raposa: Eis que eu expulso demónios, e efectuo curas, hoje e amanhã, e no terceiro dia sou consumado.

32 ויאמר אליהם לכו ואמרו אל השועל הזה הנני מגרש שדים ופעל רפואות היום ומחר ובשלישי אבא עד קצי׃

33 Importa, porém, caminhar hoje, amanhã, e no dia seguinte, para que não suceda que morra um profeta fora de Jerusalém.

33 אבל הלוך אלך היום ומחר וממחרתו כי לא יתכן אשר יאבד נביא מחוץ לירושלים׃

34 Jerusalém, Jerusalém, que matas os profetas, e apedrejas os que te são enviados! Quantas vezes quis eu ajuntar os teus filhos, como a galinha os seus pintos debaixo das asas, e não quiseste?

34 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם׃

35 Eis que a vossa casa se vos deixará deserta. E em verdade vos digo que não me vereis até que venha o tempo em que digais: Bem-dito aquele que vem em nome do Senhor.

35 הנה ביתכם יעזב לכם שמם ואני אמר לכם כי ראה לא תראוני עד בוא העת אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃

Lucas 14

1 ACONTECEU num sábado que, entrando ele em casa de um dos principais dos fariseus para comer pão, eles o estavam observando.

1 ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃

2 E eis que estava ali diante dele um certo homem hidrópico.

2 והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃

3 E Jesus, tomando a palavra, falou aos doutores da lei, e aos fariseus, dizendo: É lícito curar no sábado?

3 ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃

4 Eles, porém, calaram-se. E, tomando-o, o curou e despediu.

4 ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃

5 E disse-lhes: Qual será de vós o que, caindo-lhe num poço, em dia de sábado, o jumento ou o boi, o não tire logo?

5 ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃

6 E nada lhe podiam replicar sobre isto.

6 ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃

7 E disse aos convidados uma parábola, reparando como escolhiam os primeiros assentos, dizendo-lhes:

7 וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃

8 Quando por alguém fores convidado às bodas, não te assentes no primeiro lugar, não aconteça que esteja convidado outro mais digno do que tu;

8 כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃

9 E, vindo o que te convidou a ti e a ele, te diga: Dá o lugar a esse, e então com vergonha, tenhas de tomar o derradeiro lugar.

9 ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃

10 Mas, quando fores convidado, vai, e assenta-te no derradeiro lugar, para que, quando vier o que te convidou, te diga: Amigo, sobe mais para cima. Então terás honra diante dos que estiverem contigo à mesa:

10 אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃

11 Porquanto qualquer que a si mesmo se exaltar será humilhado, e aquele que a si mesmo se humilhar será exaltado.

11 כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃

12 E dizia também ao que o tinha convidado: Quando deres um jantar, ou uma ceia, não chames os teus amigos, nem teus irmãos, nem os teus parentes nem vizinhos ricos, para que não suceda que também eles te tornem a convidar, e te seja isso recompensado.

12 וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃

13 Mas, quando fizeres convite, chama os pobres, aleijados, mancos e cegos,

13 אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃

14 E serás bem-aventurado; porque eles não têm com que to recompensar; mas recompensado te será na ressurreição dos justos.

14 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃

15 E, ouvindo isto um dos que estavam com ele à mesa, disse-lhe: Bem-aventurado o que comer pão no reino de Deus.

15 וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃

16 Porém ele lhe disse: Um certo homem fez uma grande ceia, e convidou a muitos.

16 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃

17 E à hora da ceia mandou o seu servo dizer aos convidados: Vinde, que já tudo está preparado.

17 וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃

18 E todos à uma começaram a escusar-se. Disse-lhe o primeiro: Comprei um campo, e importa ir vê-lo; rogo-te que me hajas por escusado.

18 ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃

19 E outro disse: Comprei cinco juntas de bois, e vou experimentá-los; rogo-te que me hajas por escusado.

19 ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃

20 E outro disse: Casei, e portanto não posso ir.

20 ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃

21 E voltando aquele servo, anunciou estas coisas ao seu senhor. Então o pai de família, indignado, disse ao seu servo: Sai depressa pelas ruas e bairros da cidade, e traze aqui os pobres, e aleijados, e mancos e cegos.

21 ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃

22 E disse o servo: Senhor, feito está como mandaste; e ainda há lugar.

22 ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃

23 E disse o Senhor ao servo: Sai pelos caminhos e valados, e força-os a entrar, para que a minha casa se encha.

23 ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃

24 Porque eu vos digo que nenhum daqueles varões que foram convidados provará a minha ceia.

24 כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃

25 Ora ia com ele uma grande multidão; e, voltando-se, disse-lhe:

25 והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃

26 Se alguém vier a mim, e não aborrecer a seu pai, e mãe, e mulher, e filhos, e irmãos, e irmãs, e ainda também a sua própria vida, não pode ser meu discípulo.

26 איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃

27 E qualquer que não levar a sua cruz, e não vier após mim, não pode ser meu discípulo.

27 ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃

28 Pois qual de vós querendo edificar uma torre, não se assenta primeiro a fazer as contas dos gastos, para ver se tem com que a acabar?

28 כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃

29 Para que não aconteça que, depois de haver posto os alicerces, e não a podendo acabar, todos os que a virem comecem a escarnecer dele,

29 פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃

30 Dizendo: Este homem começou a edificar e não pôde acabar.

30 כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃

31 Ou qual é o rei que, indo a guerra à pelejar contra outro rei, não se assenta primeiro a tomar conselho sobre se com dez mil pode sair ao encontro do que vem contra ele com vinte mil?

31 אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃

32 Doutra maneira, estando o outro ainda longe, manda embaixadores, e pede condições de paz;

32 ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃

33 Assim, pois, qualquer de vós, que não renunciar a tudo quanto tem, não pode ser meu discípulo.

33 ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃

34 Bom é o sal; mas, se o sal degenerar, com que se adubará?

34 טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃

35 Nem presta para a terra, nem para o monturo; lançam-no fora. Quem tem ouvidos para ouvir, ouça.

35 לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

Lucas 15

1 E CHEGAVAM-SE a ele todos os publicanos e pecadores para o ouvir.

1 ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו׃

2 E os fariseus e os escribas murmuravam, dizendo: Este recebe pecadores, e come com eles,

2 וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם׃

3 E ele lhes propôs esta parábola, dizendo:

3 וידבר אליהם את המשל הזה לאמר׃

4 Que homem de entre vós, tendo cem ovelhas, e perdendo uma delas, não deixa no deserto as noventa e nove, e não vai após a perdida até que venha a achá-la?

4 מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו׃

5 E, achando-a, a põe sobre os seus ombros, gostoso;

5 והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה׃

6 E, chegando a casa, convoca os amigos e vizinhos, dizendo-lhes: Alegrai-vos comigo, porque já achei a minha ovelha perdida.

6 ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד׃

7 Digo-vos que assim haverá mais alegria no céu por um pecador que se arrepende, do que por noventa e nove justos que não necessitam de arrependimento.

7 אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה׃

8 Ou qual a mulher que, tendo dez dracmas, se perder uma dracma, não acende a candeia, e varre a casa, e busca com diligência até a achar?

8 או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃

9 E, achando-a, convoca as amigas e vizinhas, dizendo: Alegrai-vos comigo, porque já achei a dracma perdida.

9 והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃

10 Assim vos digo, que há alegria diante dos anjos de Deus por um pecador que se arrepende.

10 כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃

11 E disse: Um certo homem tinha dois filhos;

11 ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃

12 E o mais moço deles disse ao pai: Pai, dá-me a parte da fazenda que me pertence. E ele repartiu por eles a fazenda.

12 ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃

13 E, poucos dias depois, o filho mais novo, ajuntando tudo, partiu para uma terra longínqua, e ali desperdiçou a sua fazenda, vivendo dissolutamente.

13 ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃

14 E, havendo ele gastado tudo, houve naquela terra uma grande fome, e começou a padecer necessidades.

14 ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃

15 E foi, e chegou-se a um dos cidadãos daquela terra, o qual o mandou para os seus campos a apascentar porcos.

15 וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃

16 E desejava encher o seu estômago com as bolotas que os porcos comiam, e ninguém lhe dava nada.

16 ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃

17 E, tornando em si, disse: Quantos jornaleiros de meu pai têm abundância de pão, e eu aqui pereço de fome!

17 וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃

18 Levantar-me-ei, e irei ter com meu pai, e dir-lhe-ei: Pai, pequei contra o céu e perante ti;

18 אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃

19 Já não sou digno de ser chamado teu filho; faze-me como um dos teus jornaleiros.

19 ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃

20 E, levantando-se, foi para seu pai; e, quando ainda estava longe, viu-o seu pai, e se moveu de íntima compaixão, e, correndo, lançou-se-lhe ao pescoço e o beijou.

20 ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃

21 E o filho lhe disse: Pai, pequei contra o céu e perante ti, e já não sou digno de ser chamado teu filho.

21 ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃

22 Mas o pai disse aos seus servos: Trazei depressa o melhor vestido, e vesti-lho, e ponde-lhe um anel na mão, e alparcas nos pés;

22 ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃

23 E trazei o bezerro cevado, e matai-o; e comamos, e alegremo-nos;

23 והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃

24 Porque este meu filho estava morto, e reviveu, tinha-se perdido, e foi achado. E começaram a alegrar-se.

24 כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃

25 E o seu filho mais velho estava no campo; e quando veio, e chegou perto de casa, ouviu a música e as danças.

25 ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃

26 E, chamando um dos servos, perguntou-lhe que era aquilo.

26 ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃

27 E ele lhe disse: Veio teu irmão; e teu pai matou o bezerro cevado, porque o recebeu são e salvo.

27 ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃

28 Mas ele se indignou, e não queria entrar. E, saindo o pai, instava com ele.

28 ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃

29 Mas, respondendo ele, disse ao pai: Eis que te sirvo há tantos anos, sem nunca transgredir o teu mandamento, e nunca me deste um cabrito para alegrar-me com os meus amigos;

29 ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃

30 Vindo, porém, este teu filho, que desperdiçou a tua fazenda com as meretrizes, mataste-lhe o bezerro cevado.

30 ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃

31 E ele lhe disse: Filho, tu sempre estás comigo, e todas as minhas coisas são tuas;

31 ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃

32 Mas era justo alegrarmo-nos e folgarmos, porque este teu irmão estava morto, e reviveu; e tinha-se perdido, e achou-se.

32 אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃

Lucas 16

1 E DIZIA também aos seus discípulos: Havia um certo homem rico, o qual tinha um mordomo; e este foi acusado perante ele de dissipar os seus bens.

1 ויאמר גם אל תלמידיו איש עשיר היה ולו פקיד על ביתו וילשינהו אליו באמרם כי מפזר הוא את קניניך׃

2 E ele, chamando-o, disse-lhe: Que é isto que ouço de ti? Dá contas da tua mordomia, porque já não poderás ser mais meu mordomo.

2 ויקרא אתו ויאמר אליו מה זאת שמעתי עליך תן חשבון פקדתך כי לא תוכל להיות עוד פקיד׃

3 E o mordomo disse consigo: Que farei, pois que o meu Senhor me tira a mordomia? Cavar, não posso; de mendigar, tenho vergonha.

3 ויאמר הפקיד בלבו מה אעשה כי יקח אדני ממני את הפקדה לעדר לא אוכל ולשאל על הפתחים אני בוש׃

4 Eu sei o que hei-de fazer, para que, quando for desapossado da mordomia, me recebam em suas casas.

4 ידעתי מה אעשה למען יאספוני אל בתיהם בעת אוסר מפקדתי׃

5 E, chamando a si cada um dos devedores do seu senhor, disse ao primeiro: Quanto deves ao meu senhor?

5 ויקרא אל כל איש אשר נשה בהם אדניו וישאל את הראשון כמה אתה חיב לאדני׃

6 E ele respondeu: Cem medidas de azeite. E disse-lhe: Toma a tua obrigação, e, assentando-te já, escreve cinquenta.

6 ויאמר מאת בתי שמן ויאמר אליו קח את שטרך ומהר שב וכתבת חמשים׃

7 Disse depois a outro: E tu quanto deves? E ele respondeu: Cem alqueires de trigo. E disse-lhe: Toma a tua obrigação, e escreve oitenta.

7 ואל אחר אמר כמה אתה חיב ויאמר מאת כר חטים ויאמר קח את שטרך וכתב שמנים׃

8 E louvou aquele Senhor o injusto mordomo prudentemente, porque os filhos deste mundo são mais prudentes na sua geração do que os filhos da luz.

8 וישבח האדון את פקיד העולה על אשר הערים לעשות כי בני העולם הזה ערומים הם בדורם מבני האור׃

9 E eu vos digo: Granjeai amigos com as riquezas da injustiça; para que, quando estas vos faltarem, vos recebam eles nos tabernáculos eternos.

9 וגם אני אמר לכם עשו לכם אהבים בממון העולה למען בעת כלתו יאספו אתכם אל משכנות עולם׃

10 Quem é fiel no mínimo, também é fiel no muito; quem é injusto no mínimo, também é injusto no muito.

10 הנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה והמעול במעט מזער מעול גם בהרבה׃

11 Pois, se nas riquezas injustas não fostes fiéis, quem vos confiará as verdadeiras?

11 לכן אם בממון העולה לא הייתם נאמנים את האמתי מי יפקיד בידכם׃

12 E, se no alheio não fostes fiéis, quem vos dará o que é vosso?

12 ואם בדבר אשר לאחרים לא הייתם נאמנים את אשר לכם מי יתן לכם׃

13 Nenhum servo pode servir dois senhores; porque, ou há-de aborrecer um e amar o outro, ou se há-de chegar a um e desprezar o outro. Não podeis servir a Deus e a Mamom.

13 אין עבד אשר יוכל לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ואת האחר יבזה לא תוכלו עבד את האלהים ואת הממון׃

14 E os fariseus, que eram avarentos, ouviam todas estas coisas, e zombavam dele.

14 וישמעו כל זאת גם הפרושים אשר הם אהבי כסף וילעגו לו׃

15 E disse-lhes: Vós sois os que vos justificais a vós mesmos diante dos homens, mas Deus conhece os vossos corações, porque, o que entre os homens é elevado, perante Deus é abominação.

15 ויאמר אליהם אתם הם המצטדקים לפני האדם ואלהים יודע את לבבכם כי הגבה באדם תועבה הוא לפני האלהים׃

16 A lei e os profetas duraram até João; desde então é anunciado o reino de Deus, e todo o homem emprega força para entrar nele.

16 התורה והנביאים עד יוחנן ומן אז והלאה בשורת מלכות האלהים וכל איש בחזקה יבוא בה׃

17 E é mais fácil passar o céu e a terra do que cair um til da lei.

17 אבל נקל כי יעברו השמים והארץ מאשר יפל קוץ אחד מן התורה׃

18 Qualquer que deixa sua mulher, e casa com outra, adultera; e, aquele que casa com a repudiada pelo marido adultera também.

18 כל איש המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא וכל הלקח את הגרושה מאישה נאף הוא׃

19 Ora, havia um homem rico, que se vestia de púrpura e de linho finíssimo, e vivia todos os dias regalada e esplendidamente.

19 איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום׃

20 Havia também um certo mendigo, chamado Lázaro, que jazia cheio de chagas à porta daquele;

20 ואיש אביון ושמו לעזר משכב פתח שער ביתו והוא מלא אבעבעות׃

21 E desejava alimentar-se com as migalhas que caíam da mesa do rico; e os próprios cães vinham lamber-lhe as chagas.

21 ויתאו לשבע מן הפרורים הנפלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו׃

22 E aconteceu que o mendigo morreu, e foi levado pelos anjos, para o seio de Abraão; e morreu também o rico e foi sepultado.

22 ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר׃

23 E no Hades, ergueu os olhos, estando em tormentos, e viu ao longe Abraão, e Lázaro no seu seio.

23 ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו׃

24 E, clamando, disse: Pai Abraão, tem misericórdia de mim, e manda a Lázaro, que molhe na água a ponta do seu dedo e me refresque a língua, porque estou atormentado nesta chama.

24 ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה׃

25 Disse, porém, Abraão: Filho, lembra-te de que recebeste os teus bens em tua vida, e Lázaro somente males; e agora este é consolado e tu atormentado;

25 ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער׃

26 E, além disso, está posto um grande abismo entre nós e vós, de sorte que os que quisessem passar daqui para vós não poderiam, nem tampouco os de lá passar para cá.

26 ומלבד כל זאת שוחה גדולה מפסקת בינינו וביניכם לבלתי יוכלו עבור החפצים ללכת מפה אליכם ולבלתי יעברו משם אלינו׃

27 E disse ele: Rogo-te pois, ó pai, que o mandes a casa de meu pai,

27 ויאמר אם כן אבי שאל אני מאתך כי תשלח אתו אל בית אבי׃

28 Pois tenho cinco irmãos; para que lhes dê testemunho, a fim de que não venham também para este lugar de tormento.

28 כי יש לי חמשה אחים למען יעיד בהם פן יבאו גם הם אל מקום המעצבה הזה׃

29 Disse-lhe Abraão: Têm Moisés e os profetas: ouçam-nos.

29 ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון׃

30 E disse ele: Não, pai Abraão; mas, se algum dos mortos fosse ter com eles arrepender-se-iam.

30 ויאמר לא כן אבי אברהם אך אם ילך אליהם אחד מן המתים אז ישובו׃

31 Porém Abraão lhe disse: Se não ouvem a Moisés e aos profetas, tão pouco acreditarão, ainda que algum dos mortos ressuscite.

31 ויאמר אליו אם לא ישמעו אל משה ואל הנביאים גם כי יקום אחד מן המתים לא יאמינו׃

Lucas 17

1 E DISSE aos discípulos: É impossível que não venham escândalos, mas ai daquele por quem vierem!

1 ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃

2 Melhor lhe fora que lhe pusessem ao pescoço uma mó de atafona, e fosse lançado ao mar, do que fazer tropeçar um destes pequenos.

2 נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃

3 Olhai por vós mesmos. E, se teu irmão pecar contra ti, repreende-o, e, se ele se arrepender, perdoa-lhe.

3 השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃

4 E, se pecar contra ti sete vezes no dia, e sete vezes no dia vier ter contigo, dizendo: Arrependo-me; perdoa-lhe.

4 ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃

5 Disseram então os apóstolos ao Senhor: Acrescenta-nos a fé.

5 ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃

6 E disse o Senhor: Se tivésseis fé como um grão de mostarda, diríeis a esta amoreira: Desarraiga-te daqui, e planta-te no mar; e ela vos obedeceria.

6 ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃

7 E qual de vós terá um servo a lavrar ou a apascentar gado, a quem voltando ele do campo, diga: Chega-te, e assenta-te à mesa?

7 מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃

8 E não lhe diga antes: Prepara-me a ceia, e cinge-te, e serve-me, até que tenha comido e bebido, e depois comerás e beberás tu?

8 הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃

9 Porventura dá graças ao tal servo porque fez o que lhe foi mandado? Creio que não.

9 הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃

10 Assim também vós quando fizerdes tudo o que vos for mandado, dizei: Somos servos inúteis, porque fizemos somente o que devíamos fazer.

10 ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃

11 E aconteceu que, indo ele a Jerusalém, passou pelo meio da Samaria e da Galiléia;

11 ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃

12 E, entrando numa certa aldeia, saíram-lhe ao encontro dez homens leprosos, os quais pararam de longe,

12 ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃

13 E levantaram a voz, dizendo: Jesus, Mestre, tem misericórdia de nós.

13 וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃

14 E ele, vendo-os, disse-lhes: Ide, e mostrai-vos aos sacerdotes. E aconteceu que, indo eles, ficaram limpos.

14 וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃

15 E um deles, vendo que estava são, voltou glorificando a Deus em alta voz;

15 ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃

16 E caiu aos seus pés, com o rosto em terra, dando-lhe graças; e este era samaritano.

16 ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃

17 E, respondendo Jesus, disse: Não foram dez os limpos? E onde estão os nove?

17 ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃

18 Não houve quem voltasse para dar glória a Deus senão este estrangeiro?

18 האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃

19 E disse-lhe: Levanta-te, e vai; a tua fé te salvou.

19 ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃

20 E, interrogado pelos fariseus sobre quando havia de vir o reino de Deus, respondeu-lhes, e disse: O reino de Deus não vem com aparência exterior.

20 וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃

21 Nem dirão: Ei-lo aqui, ou: Ei-lo ali; porque eis que o reino de Deus está entre vós.

21 ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃

22 E disse aos discípulos: Dias virão em que desejareis ver um dos dias do Filho do homem, e não o vereis.

22 ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃

23 E dir-vos-ão: Ei-lo aqui, ou: Ei-lo ali; não vades, nem os sigais;

23 ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃

24 Porque, como o relâmpago ilumina desde uma extremidade inferior do céu até á outra extremidade, assim será também o Filho do homem no seu dia.

24 כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃

25 Mas primeiro convém que ele padeça muito, e seja reprovado por esta geração.

25 אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃

26 E, como aconteceu nos dias de Noé, assim será também nos dias do Filho do homem.

26 וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃

27 Comiam, bebiam, casavam e davam-se em casamento, até ao dia em que Noé entrou na arca, e veio o dilúvio, e os consumiu a todos.

27 אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃

28 Como também da mesma maneira aconteceu nos dias de Ló: comiam bebiam, compravam, vendiam, plantavam e edificavam;

28 וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃

29 Mas no dia em que Ló saiu de Sodoma choveu do céu fogo e enxofre, e os consumiu a todos.

29 ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃

30 Assim será no dia em que o Filho do homem se há-de manifestar.

30 ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃

31 Naquele dia, quem estiver no telhado, tendo as suas alfaias em casa, não desça a tomá-las; e, da mesma sorte, o que estiver no campo não volte para trás.

31 ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃

32 Lembrai-vos da mulher de Ló.

32 זכרו את אשת לוט׃

33 Qualquer que procurar salvar a sua vida, perdê-la-á, e qualquer que a perder, salvá-la-á.

33 המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃

34 Digo-vos que naquela noite estarão dois numa cama; um será tomado, e outro será deixado.

34 אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃

35 Duas estarão juntas, moendo; uma será tomada, e outra será deixada.

35 שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃

36 Dois estarão no campo; um será tomado, o outro será deixado.

36 שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃

37 E, respondendo, disseram-lhe: Onde, Senhor? E ele lhes disse: Onde estiver o corpo, aí se ajuntarão as águias.

37 ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃

Lucas 18

1 E CONTOU-LHES também uma parábola sobre o dever de orar sempre, e nunca desfalecer.

1 וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃

2 Dizendo: Havia numa cidade um certo juiz, que nem a Deus temia nem respeitava o homem.

2 ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃

3 Havia também naquela cidade uma certa viúva, e ia ter com ele, dizendo: Faze-me justiça contra o meu adversário.

3 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃

4 E por algum tempo não quis; mas depois disse consigo : Ainda que não temo a Deus, nem respeito os homens,

4 וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃

5 Todavia, como esta viúva me molesta, hei-de fazer-lhe justiça, para que enfim não volte, e me importune muito.

5 אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃

6 E disse o Senhor: Ouvi o que diz o injusto juiz.

6 ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃

7 E Deus não fará justiça aos seus escolhidos, que clamam a ele de dia e de noite, ainda que tardio para com eles?

7 והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃

8 Digo-vos que depressa lhes fará justiça. Quando porém vier o Filho do homem, porventura achará fé na terra?

8 אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃

9 E disse também esta parábola a uns que confiavam em si mesmos, crendo que eram justos, e desprezavam os outros:

9 ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃

10 Dois homens subiram ao templo, a orar; um fariseu, e o outro publicano.

10 שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃

11 O fariseu, estando em pé, orava consigo desta maneira: ó Deus, graças te dou, porque não sou como os demais homens, roubadores, injustos e adúlteros; nem ainda como este publicano.

11 ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃

12 Jejuo duas vezes na semana, e dou os dízimos de tudo quanto possuo.

12 אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃

13 O publicano, porém, estando em pé, de longe, nem ainda queria levantar os olhos ao céu, mas batia no peito, dizendo: ó Deus, tem misericórdia de mim pecador!

13 והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃

14 Digo-vos que este desceu justificado para sua casa, e não aquele; porque qualquer que a si mesmo se exalta será humilhado, e qualquer que a si mesmo se humilha será exaltado.

14 אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃

15 E traziam-lhe também meninos, para que ele lhes tocasse; e os discípulos, vendo isto, repreendiam-nos.

15 ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃

16 Mas Jesus, chamando-os para si, disse: Deixai vir a mim os meninos, e não os impeçais, porque dos tais é o reino de Deus.

16 ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃

17 Em verdade vos digo que, qualquer que não receber o reino de Deus como menino, não entrará nele.

17 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃

18 E perguntou-lhe um certo príncipe, dizendo: Bom Mestre, que hei-de fazer para herdar a vida eterna?

18 וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃

19 Jesus lhe disse: Porque me chamas bom? Ninguém há bom, senão um, que é Deus.

19 ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃

20 Sabes os mandamentos: Não adulterarás, não matarás, não furtarás, não dirás falso testemunho, honra a teu pai e a tua mãe.

20 את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃

21 E disse ele: Todas essas coisas tenho observado desde a minha mocidade.

21 ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃

22 E quando Jesus ouviu isto, disse-lhe: Ainda te falta uma coisa: vende tudo quanto tens, reparte-o pelos pobres, e terás um tesouro no céu; vem, e segue-me.

22 וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃

23 Mas, ouvindo ele isto, ficou muito triste, porque era muito rico.

23 ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃

24 E, vendo Jesus que ele ficara muito triste, disse: Quão dificilmente entrarão no reino de Deus os que têm riquezas!

24 וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃

25 Porque é mais fácil entrar um camelo pelo fundo duma agulha do que entrar um rico no reino de Deus.

25 כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃

26 E os que ouviram isto disseram: Logo quem pode salvar-se?

26 ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃

27 Mas ele respondeu: As coisas que são impossíveis aos homens são possíveis a Deus.

27 ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃

28 E disse Pedro: Eis que nós deixámos tudo e te seguimos.

28 ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃

29 E ele lhes disse: Na verdade vos digo que ninguém há, que tenha deixado casa, ou pais, ou irmãos, ou mulher, ou filhos, pelo reino de Deus,

29 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃

30 E não haja de receber muito mais neste mundo, e na idade vindoura a vida eterna

30 ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃

31 E, tomando consigo os doze, disse-lhes: Eis que subimos a Jerusalém, e se cumprirá no Filho do homem tudo o que pelos profetas foi escrito;

31 ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃

32 Pois há-de ser entregue às gentes, e escarnecido, injuriado e cuspido;

32 כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃

33 E, havendo-o açoitado, o matarão; e ao terceiro dia ressuscitará.

33 ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃

34 E eles nada disto entendiam, e esta palavra lhes era encoberta, não percebendo o que se lhes dizia.

34 והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃

35 E aconteceu que, chegando ele perto de Jerico, estava um cego assentado junto do caminho, mendigando.

35 ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃

36 E, ouvindo passar a multidão, perguntou que era aquilo.

36 וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃

37 E disseram-lhe que Jesus Nazareno passava.

37 ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃

38 Então clamou, dizendo: Jesus, Filho de Davi, tem misericórdia de mim.

38 ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃

39 E os que iam passando repreendiam-no para que se calasse; mas ele clamava ainda mais: Filho de Davi, tem misericórdia de mim.

39 וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃

40 Então Jesus, parando, mandou que lho trouxessem; e, chegando ele, perguntou-lhe,

40 ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃

41 Dizendo: Que queres que te faça? E ele disse: Senhor, que eu veja.

41 מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃

42 E Jesus lhe disse: Vê; a tua fé te salvou.

42 ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃

43 E logo viu, e seguia-o, glorificando a Deus. E todo o povo, vendo isto, dava louvores a Deus.

43 ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃

Lucas 19

1 E, TENDO Jesus entrado em Jerico, ia passando.

1 ויבוא ויעבר ביריחו׃

2 E eis que havia ali um varão chamado Zaqueu; e era este um chefe dos publicanos, e era rico.

2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃

3 E procurava ver quem era Jesus, e não podia, por causa da multidão, pois era de pequena estatura.

3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃

4 E, correndo adiante, subiu a uma figueira brava para o ver; porque havia de passar por ali.

4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃

5 E, quando Jesus chegou àquele lugar, olhando para cima, viu-o e disse-lhe: Zaqueu, desce depressa, porque hoje me convém pousar em tua casa.

5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃

6 E, apressando-se desceu, e recebeu-o gostoso.

6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃

7 E, vendo todos isto, murmuravam, dizendo que entrara para ser hóspede de um homem pecador.

7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃

8 E, levantando-se Zaqueu, disse ao Senhor: Senhor, eis que eu dou aos pobres metade dos meus bens; e, se nalguma coisa tenho defraudado alguém, o restituo quadruplicado.

8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃

9 E disse-lhe Jesus: Hoje veio a salvação a esta casa, pois também este é filho de Abraão.

9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃

10 Porque o Filho do homem veio buscar e salvar o que se havia perdido.

10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃

11 E, ouvindo ele estas coisas, ele prosseguiu, e contou uma parábola; porquanto estava perto de Jerusalém, e cuidavam que logo se havia de manifestar o reino de Deus.

11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃

12 Disse pois: Certo homem nobre partiu para uma terra remota, a fim de tomar para si um reino e voltar depois.

12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃

13 E, chamando dez servos seus, deu-lhes dez minas, e disse-lhes: Negociai até que eu venha.

13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃

14 Mas os seus concidadãos aborreciam-no, e mandaram após ele embaixadores, dizendo: Não queremos que este reine sobre nós.

14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃

15 E aconteceu que, voltando ele, depois de ter tomado o reino, disse que lhe chamassem aqueles servos, a quem tinha dado o dinheiro, para saber o que cada um tinha ganhado, negociando.

15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃

16 E veio o primeiro, dizendo: Senhor, a tua mina rendeu dez minas.

16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃

17 E ele lhe disse: Bem está, servo bom, porque no mínimo foste fiel, sobre dez cidades terás autoridade.

17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃

18 E veio o segundo, dizendo: Senhor, a tua mina rendeu cinco minas.

18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃

19 E a este disse também: Sê tu também sobre cinco cidades.

19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃

20 E veio outro, dizendo: Senhor, aqui está a tua mina, que guardei num lenço;

20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃

21 Porque tive medo de ti, que és homem rigoroso, que tomas o que não puseste, e segas o que não semeaste.

21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃

22 Porém ele lhe disse: Mau servo, pela tua boca te julgarei; sabias que eu sou homem rigoroso, que tomo o que não pus, e sego o que não semeei;

22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃

23 Porque não meteste pois o meu dinheiro no banco, para que eu, vindo, o exigisse com os juros?

23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃

24 E disse aos que estavam com ele: Tirai-lhe a mina, e dai-a ao que tem dez minas.

24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃

25 (E disseram-lhe eles: Senhor, ele tem dez minas).

25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃

26 Pois eu vos digo que a qualquer que tiver ser-lhe-á dado, mas ao que não tiver até o que tem lhe será tirado.

26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃

27 E, quanto àqueles meus inimigos que não quiseram que eu reinasse sobre eles, trazei-os aqui, e matai-os diante de mim.

27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃

28 E, dito isto, ia caminhando adiante, subindo para Jerusalém.

28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃

29 E aconteceu que, chegando perto de Betfagé, e de Betania, ao monte chamado das Oliveiras, mandou dois dos seus discípulos,

29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃

30 Dizendo: Ide à aldeia que está defronte, e aí, ao entrar, achareis preso um jumentinho em que nenhum homem ainda se assentou; soltai-o e trazei-o;

30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃

31 E, se alguém vos perguntar: Porque o soltais? Assim lhe direis: Porque o Senhor o há de mister.

31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃

32 E, indo os que haviam sido mandados, acharam como lhes dissera.

32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃

33 E, quando soltaram o jumentinho, seus donos lhes disseram: Porque soltais o jumentinho?

33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃

34 E eles responderam: O Senhor o há de mister.

34 ויאמרו האדון צריך לו׃

35 E trouxeram-no a Jesus: e, lançando sobre o jumentinho os seus vestidos; puseram Jesus em cima.

35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃

36 E, indo ele, estendiam no caminho os seus vestidos.

36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃

37 E, quando já chegava perto da descida do monte das Oliveiras, toda a multidão dos discípulos, regozijando-se, começou a dar louvores a Deus em alta voz, por todas as maravilhas que tinha visto,

37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃

38 Dizendo: Bem-dito o Rei que vem em nome do Senhor; paz no céu, e glória nas alturas.

38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃

39 E disseram-lhe de entre a multidão alguns dos fariseus: Mestre, repreende os teus discípulos.

39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃

40 E, respondendo ele, disse-lhes: Digo-vos que, se estes se calarem, as próprias pedras clamarão.

40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃

41 E, quando ia chegando, vendo a cidade, chorou sobre ela,

41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃

42 Dizendo: Ah! se tu conhecesses também, ao menos neste teu dia, o que à tua paz pertence! Mas agora isto está encoberto aos teus olhos.

42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃

43 Porque dias virão sobre ti, em que os teus inimigos te cercarão de trincheiras, e te sitiarão, e te estreitarão de todas as bandas;

43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃

44 E te derribarão, a ti e aos teus filhos que dentro de ti estiverem; e não deixarão em ti pedra sobre pedra, pois que não conheceste o tempo da tua visitação.

44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃

45 E, entrando no templo, começou a expulsar todos os que nele vendiam e compravam,

45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃

46 Dizendo-lhes: Está escrito: A minha casa é casa de oração; mas vós fizestes dela covil de salteadores.

46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃

47 E todos os dias ensinava no templo; mas os principais dos sacerdotes, e os escribas, e os principais do povo procuravam matá-lo,

47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃

48 E não achavam meio de o fazer, porque todo o povo pendia para ele, escutando-o.

48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃

Lucas 20

1 E ACONTECEU num daqueles dias que, estando ele ensinando o povo no templo, e anunciando o evangelho, sobrevieram os principais dos sacerdotes e os escribas com os anciãos,

1 ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃

2 E falaram-lhe, dizendo: Diz-nos, com que autoridade fazes estas coisas? Ou, quem é que te deu esta autoridade?

2 ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃

3 E, respondendo ele, disse-lhes: Também eu vos farei uma pergunta dizei-me pois:

3 ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃

4 O baptismo de João era do céu ou dos homens?

4 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃

5 E eles arrazoavam entre si, dizendo: Se dissermos: Do céu, ele nos dirá: Então porque o não crestes?

5 ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃

6 E se dissermos: Dos homens; todo o povo nos apedrejará, pois têm por certo que João era profeta.

6 ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃

7 E responderam que não sabiam donde era.

7 ויענו לא ידענו מאין׃

8 E Jesus lhes disse: Tampouco vos direi com que autoridade faço isto.

8 ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

9 E começou a dizer ao povo esta parábola: Certo homem plantou uma vinha, e arrendou-a a uns lavradores, e partiu para fora da terra por muito tempo;

9 ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃

10 E no próprio tempo mandou um servo aos lavradores, para que lhe dessem dos frutos da vinha; mas os lavradores, espancando-o, mandaram-no vazio.

10 ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃

11 E tornou ainda a mandar outro servo; mas eles, espancando também a este, e afrontando-o, mandaram-no vazio.

11 ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃

12 E tornou ainda a mandar terceiro; mas eles, ferindo também a este, o expulsaram.

12 ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃

13 E disse o Senhor da vinha: Que farei? Mandarei o meu filho amado; talvez que, vendo-o, o respeitem.

13 ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃

14 Mas, vendo-o os lavradores, arrazoaram entre si, dizendo: Este é o herdeiro; vinde, matêmo-lo, para que a herança seja nossa.

14 וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃

15 E, lançando-o fora da vinha, o mataram. Que lhes fará pois o Senhor da vinha?

15 ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃

16 Irá, e destruirá estes lavradores, e dará a outros a vinha. E, ouvindo eles isto, disseram: Não seja assim!

16 יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃

17 Mas ele, olhando para eles, disse: Que é isto pois que está escrito? A pedra, que os edificadores reprovaram, essa foi feita cabeça da esquina.

17 ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃

18 Qualquer que cair sobre aquela pedra ficará em pedaços, e aquele sobre quem ela cair será feito em pó.

18 כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃

19 E os principais dos sacerdotes e os escribas procuravam lançar mão dele naquela mesma hora; mas temeram o povo: porque entenderam que contra eles dissera esta parábola.

19 ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃

20 E, trazendo-o debaixo de olho, mandaram espias, que se fingissem justos, para o apanharem nalguma palavra e o entregarem à jurisdição e poder do presidente.

20 ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃

21 E perguntaram-lhe, dizendo: Mestre, nós sabemos que falas e ensinas bem e rectamente, e que não consideras a aparência da pessoa, mas ensinas com verdade o caminho de Deus.

21 וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃

22 É-nos lícito dar o tributo a César ou não?

22 המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃

23 E entendendo ele a sua astúcia, disse-lhes: Porque me tentais?

23 ויכר את נכליהם ויאמר להם׃

24 Mostrai-me uma moeda. De quem tem a imagem e a inscrição? E respondendo eles disseram: De César.

24 מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃

25 Disse-lhes então: Dai pois a César o que é de César, e a Deus o que é de Deus.

25 ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃

26 E não puderam apanhá-lo em palavra alguma diante do povo; e, maravilhados da sua resposta, calaram-se.

26 ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃

27 E, chegando-se alguns dos saduceus, que dizem não haver ressurreição, perguntaram-lhe,

27 ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃

28 Dizendo: Mestre, Moisés nos deixou escrito que, se o irmão dalgum falecer, tendo mulher, e não deixar filhos, o irmão dele tome a mulher, e suscite posteridade a seu irmão.

28 מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃

29 Houve pois sete irmãos, e o primeiro tomou mulher, e morreu sem filhos;

29 והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃

30 E o segundo e o terceiro também a tomaram,

30 ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃

31 E igualmente os sete: todos eles morreram, e não deixaram filhos.

31 ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃

32 E por último, depois de todos, morreu também a mulher.

32 ובאחרונה מתה גם האשה׃

33 Portanto, na ressurreição, de qual deles será a mulher, pois que os sete por mulher a tiveram?

33 והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃

34 E, respondendo Jesus, disse-lhes: Os filhos deste mundo casam-se, e dão-se em casamento;

34 ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃

35 Mas os que forem havidos por dignos de alcançar o mundo vindouro, e a ressurreição dos mortos, nem hão-de casar, nem ser dados em casamento;

35 והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃

36 Porque já não podem mais morrer; pois são iguais, aos anjos, e são filhos de Deus, sendo filhos da ressurreição.

36 כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃

37 E que os mortos hão-de ressuscitar também o mostrou Moisés junto da sarça, quando chama ao Senhor, Deus de Abraão, e Deus de Isaque, e Deus de Jacó.

37 וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃

38 Ora Deus não é Deus de mortos, mas de vivos; porque para ele vivem todos.

38 והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃

39 E, respondendo alguns dos escribas, disseram: Mestre, disseste bem.

39 ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃

40 E não ousavam perguntar-lhe mais coisa alguma.

40 ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃

41 E ele lhes disse: Como dizem que o Cristo é filho de Davi?

41 ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃

42 Visto como o mesmo Davi diz no livro dos Salmos: Disse o Senhor ao meu Senhor: Assenta-te à minha direita,

42 והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃

43 Até que eu ponha os teus inimigos por escabelo de teus pés.

43 עד אשית איביך הדם לרגליך׃

44 Se Davi lhe chama Senhor como é ele seu filho?

44 הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃

45 E, ouvindo-o todo o povo, disse Jesus aos seus discípulos:

45 ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃

46 Guardai-vos dos escribas, que querem andar com vestidos compridos; e amam as saudações nas praças, e as principais cadeiras nas sinagogas, e os primeiros lugares nos banquetes;

46 הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃

47 Que devoram as casas das viúvas, fazendo, por pretexto, largas orações. Estes receberão maior condenação.

47 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃

Lucas 21

1 E, OLHANDO ele viu os ricos lançarem as suas ofertas na arca do tesouro;

1 ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר׃

2 E viu também uma pobre viúva lançar ali duas pequenas moedas;

2 וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות׃

3 E disse: Em verdade vos digo que lançou mais do que todos, esta pobre viúva;

3 ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם׃

4 Porque todos aqueles deitaram para as ofertas de Deus, do que lhes sobeja; mas esta, da sua pobreza, deitou todo o sustento que tinha.

4 כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את כל רכושה נתנה׃

5 E, dizendo alguns a respeito do templo, que estava ornado de formosas pedras e dádivas, disse:

5 ויהי באמרם על המקדש כי מהדר הוא באבנים יפות ובמתנות ויאמר׃

6 Quanto a estas coisas que vedes, dias virão em que se não deixará pedra sobre pedra, que não seja derribada.

6 את אשר אתם ראים הנה ימים באים ולא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃

7 E perguntaram-lhe, dizendo: Mestre, quando serão pois estas coisas? E que sinal haverá quando isto estiver para acontecer?

7 וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה׃

8 Disse então ele: Vede não vos enganem, porque virão muitos em meu nome, dizendo: Sou eu, e o tempo está próximo; não vades portanto após eles.

8 ויאמר ראו פן תתעו כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והעת קרובה ואתם אל תלכו אחריהם׃

9 E, quando ouvirdes de guerras e sedições, não vos assusteis. Porque é necessário que isto aconteça primeiro, mas o fim não será logo.

9 ובשמעכם מלחמות ומהומות אל תחתו כי היו תהיה זאת לראשונה אך עוד קץ למועד׃

10 Então lhes disse: Levantar-se-á nação contra nação, e reino contra reino;

10 ויסף דבר אליהם לאמר יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה׃

11 E haverá em vários lugares grandes terramotos, e fomes e pestilências; haverá também coisas espantosas, grandes sinais do céu.

11 והיה רעש גדול כה וכה ורעב ודבר וגם מוראים ואתות גדלות מן השמים׃

12 Mas antes de todas estas coisas lançarão mão de vós, e vos perseguirão, entregando-vos às sinagogas e às prisões, e conduzindo-vos à presença de reis e presidentes, por amor do meu nome.

12 ולפני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדפו וימסרו אתכם לבתי כנסיות ואל בתי כלאים ותובאו לפני מלכים ומשלים למען שמי׃

13 E vos acontecerá isto para testemunho.

13 והיתה זאת לכם לעדות׃

14 Proponde pois em vossos corações não premeditar como haveis de responder;

14 על כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו׃

15 Porque eu vos darei boca e sabedoria a que não poderão resistir nem contradizer todos quantos se vos opuserem.

15 כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם׃

16 E até pelos pais, e irmãos, e parentes, e amigos sereis entregues; e matarão alguns de vós.

16 וגם תמסרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם׃

17 E de todos sereis odiados por causa do meu nome.

17 והייתם שנואים לכל אדם למען שמי׃

18 Mas não perecerá um único cabelo da vossa cabeça.

18 אך לא יפל משערת ראשכם ארצה׃

19 Na vossa paciência possuí as vossas almas.

19 בתוחלתכם קנו לכם את נפשתיכם׃

20 Mas, quando virdes Jerusalém cercada de exércitos, sabei então que é chegada a sua desolação.

20 וכאשר תראו מחנות סובבים את ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה׃

21 Então, os que estiverem na Judéia, fujam para os montes; os que estiverem no meio da cidade, saiam; e, os que nos campos, não entrem nela.

21 אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם בפרזות אל יבואו בה׃

22 Porque dias de vingança são estes, para que se cumpram todas as coisas que estão escritas.

22 כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב׃

23 Mas ai das grávidas, e das que criarem naqueles dias! Porque haverá grande aperto na terra, e ira sobre este povo.

23 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצף על העם הזה׃

24 E cairão ao fio da espada, e para todas as nações serão levados cativos; e Jerusalém será pisada pelos gentios, até que os tempos dos gentios se completem.

24 ונפלו לפי חרב והגלו אל כל הגוים וירושלים תרמס ברגלי גוים עד כי ימלאו עתות הגוים׃

25 E haverá sinais no sol e na lua e nas estrelas; e na terra angústia das nações, em perplexidade pelo bramido do mar e das ondas;

25 והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו׃

26 Homens desmaiando de terror, na expectação das coisas que sobrevirão ao mundo. Porquanto as virtudes do céu serão abaladas.

26 וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃

27 E então verão vir o Filho do homem numa nuvem, com poder e grande glória.

27 ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב׃

28 Ora, quando estas coisas começarem a acontecer, olhai para cima e levantai as vossas cabeças, porque a vossa redenção está próxima.

28 וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא׃

29 E disse-lhes uma parábola: Olhai para a figueira, e para todas as árvores;

29 וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים׃

30 Quando já têm rebentado, vós sabeis por vós mesmos, vendo-as, que perto está já o verão.

30 כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃

31 Assim também vós quando virdes acontecer estas coisas, sabei que o reino de Deus está perto.

31 ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃

32 Em verdade vos digo que não passará esta geração até que tudo aconteça.

32 אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל׃

33 Passará o céu e a terra, mas as minhas palavras não hão-de passar.

33 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃

34 E olhai por vós, não aconteça que os vossos corações se carreguem de glutonaria, de embriaguez, e dos cuidados da vida, e venha sobre vós de improviso aquele dia.

34 רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם׃

35 Porque virá como um laço sobre todos os que habitam na face de toda a terra.

35 כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ׃

36 Vigiai pois em todo o tempo, orando, para que sejais havidos por dignos de evitar todas estas coisas que hão-de acontecer, e de estar em pé diante do Filho do homem.

36 לכן שקדו בכל עת והתפללו למען תעצרו כח להמלט מכל העתידות האלה ולהתיצב לפני בן האדם׃

37 E de dia ensinava no templo, e à noite, saindo, ficava no monte chamado das Oliveiras.

37 ויהי מלמד יומם במקדש ובלילה יצא בהר הנקרא הר הזיתים ללון׃

38 E todo o povo ia ter com ele ao templo, de manhã cedo, para o ouvir.

38 וכל העם השכימו לבוא אליו במקדש לשמע אותו׃

Lucas 22

1 ESTAVA pois perto a festa dos asmos, chamada a páscoa.

1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃

2 E os principais dos sacerdotes, e os escribas, andavam procurando como o matariam; porque temiam o povo.

2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃

3 Entrou, porém, Satanás em Judas, que tinha por sobrenome Iscariotes, o qual era do número dos doze;

3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃

4 E foi, e falou com os principais dos sacerdotes, e com os capitães, de como lho entregaria;

4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃

5 Os quais se alegraram, e convieram em lhe dar dinheiro.

5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃

6 E ele concordou; e buscava oportunidade para lho entregar sem alvoroço.

6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃

7 Chegou, porém, o dia dos asmos, em que importava sacrificar a páscoa:

7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃

8 E mandou a Pedro e a João, dizendo: Ide, preparai-nos a páscoa, para que a comamos.

8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃

9 E eles lhe perguntaram: Onde queres que a preparemos?

9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃

10 E ele lhes disse: Eis que, quando entrardes na cidade, encontrareis um homem, levando um cântaro de água; segui-o até à casa em que ele entrar.

10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃

11 E direis ao pai de família da casa: O Mestre te diz: Onde está o aposento em que hei-de comer a páscoa com os meus discípulos?

11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃

12 Então ele vos mostrará um grande cenáculo mobilado; aí fazei preparativos.

12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃

13 E, indo eles, acharam como lhes havia sido dito; e prepararam a páscoa.

13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃

14 E, chegada a hora, pôs-se à mesa, e com ele os doze apóstolos,

14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃

15 E disse-lhes: Desejei muito comer convosco esta páscoa, antes que padeça;

15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃

16 Porque vos digo que não a comerei mais até que ela se cumpra no reino de Deus.

16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃

17 E tomando o cálix, e havendo dado graças, disse: Tomai-o, e reparti-o entre vós;

17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃

18 Porque vos digo que já não beberei do fruto da vide, até que venha o reino de Deus.

18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃

19 E, tomando o pão, e havendo dado graças, partiu-o, e deu-lho, dizendo: Isto é o meu corpo, que por vós é dado; fazei isto em memória de mim.

19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃

20 Semelhantemente tomou o cálix, depois da ceia, dizendo: Este cálix é o Novo Testamento no meu sangue, que é derramado por vós.

20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃

21 Mas eis que a mão do que me trai está comigo à mesa.

21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃

22 E, na verdade, o Filho do homem vai segundo o que está determinado; mas ai daquele homem por quem é traído!

22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃

23 E começaram a perguntar entre si qual deles seria o que havia de fazer isto.

23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃

24 E houve também entre eles contenda, sobre qual deles parecia ser o maior.

24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃

25 E ele lhes disse: Os reis dos gentios dominam sobre eles, e os que têm autoridade sobre eles são chamados benfeitores.

25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃

26 Mas não sereis vós assim; antes o maior entre vós seja como o menor; e quem governa como quem serve.

26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃

27 Pois qual é maior: quem está à mesa, ou quem serve? Porventura não é quem está à mesa? Eu porém, entre vós sou como aquele que serve.

27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃

28 E vós sois os que tendes permanecido comigo nas minhas tentações.

28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃

29 E eu vos destino o reino, como meu Pai mo destinou;

29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃

30 Para que comais e bebais à minha mesa no meu reino, e vos assenteis sobre tronos, julgando as doze tribos de Israel.

30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃

31 Disse também o Senhor; Simão, Simão, eis que Satanás vos pediu para vos cirandar como trigo;

31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃

32 Mas eu roguei por ti, para que a tua fé não desfaleça; e tu, quando te converteres, confirma teus irmãos.

32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃

33 E ele lhe disse: Senhor, estou pronto a ir contigo até à prisão e à morte.

33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃

34 Mas ele disse: Digo-te, Pedro, que não cantará hoje o galo antes que três vezes negues que me conheces.

34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃

35 E disse-lhes: Quando vos mandei sem bolsa, alforge, ou alparcas, faltou-vos porventura alguma coisa? Eles responderam: Nada.

35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃

36 Disse-lhes pois: Mas agora, aquele que tiver bolsa, tome-a, como também alforge; e, o que não tem espada, venda o seu vestido e compre-a;

36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃

37 Porquanto vos digo que importa que em mim se cumpra aquilo que está escrito: E com os malfeitores foi contado. Porque o que está escrito de mim terá cumprimento.

37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃

38 E eles disseram: Senhor, eis aqui duas espadas. E ele lhes disse: Basta.

38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃

39 E, saindo, foi, como costumava, para o Monte das Oliveiras; e também os seus discípulos o seguiram.

39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃

40 E, quando chegou àquele lugar, disse-lhes: Orai, para que não entreis em tentação.

40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃

41 E apartou-se deles cerca de um tiro de pedra; e, pondo-se de joelhos, orava,

41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃

42 Dizendo: Pai, se queres, passa de mim este cálix, todavia não se faça a minha vontade, mas a tua.

42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃

43 E apareceu-lhe um anjo do céu, que o confortava.

43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃

44 E, posto em agonia, orava mais intensamente. E o seu suor tornou-se em grandes gotas de sangue, que corriam até ao chão.

44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃

45 E, levantando-se da oração, veio para os seus discípulos, e achou-os dormindo de tristeza.

45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃

46 E disse-lhes: Porque estais dormindo? Levantai-vos e orai, para que não entreis em tentação.

46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃

47 E, estando ele ainda a falar, surgiu uma multidão; e um dos doze, que se chamava Judas, ia adiante dela, e chegou-se a Jesus para o beijar.

47 ]74-64[׃

48 E Jesus lhe disse: Judas, com um beijo trais o Filho do homem?

48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃

49 E, vendo os que estavam com ele o que ia suceder, disseram-lhe: Senhor, feriremos à espada?

49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃

50 E um deles feriu o servo do sumo sacerdote, e cortou-lhe a orelha direita.

50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃

51 E, respondendo Jesus, disse: Deixai-os; basta. E, tocando-lhe a orelha, o curou.

51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃

52 E disse Jesus aos principais dos sacerdotes, e capitães do templo, e anciãos, que tinham ido contra ele: Saístes, como a um salteador, com espada e varapaus?

52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃

53 Tenho estado todos os dias convosco no templo, e não estendestes as mãos contra mim, mas esta é a vossa hora e o poder das trevas.

53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃

54 Então, prendendo-o, o levaram, e o meteram em casa do sumo sacerdote. E Pedro seguia-o de longe.

54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃

55 E, havendo-se acendido fogo no meio do pátio, estando todos sentados, assentou-se Pedro entre eles.

55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃

56 E como certa criada, vendo-o estar assentado ao fogo, pusesse os olhos nele, disse: Este também estava com ele.

56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃

57 Porém ele negou-o, dizendo: Mulher, não o conheço.

57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃

58 E, um pouco depois, vendo-o outro, disse: Tu és também deles. Mas Pedro disse: Homem, não sou.

58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃

59 E, passada quase uma hora, um outro afirmava, dizendo: Também este verdadeiramente estava com ele, pois também é galileu.

59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃

60 E Pedro disse: Homem, não sei o que dizes. E logo, estando ele ainda a falar, cantou o galo.

60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃

61 E, virando-se o Senhor, olhou para Pedro, e Pedro lembrou-se da palavra do Senhor, como lhe havia dito: Antes que o galo cante hoje, me negarás três vezes.

61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃

62 E, saindo Pedro para fora, chorou amargamente.

62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃

63 E os homens que detinham Jesus zombavam dele, ferindo-o.

63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃

64 E, vendando-lhe os olhos, feriam-no no rosto, e perguntavam-lhe, dizendo: Profetiza, quem é que te feriu?

64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃

65 E outras muitas coisas diziam contra ele, blasfemando.

65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃

66 E logo que foi dia ajuntaram-se os anciãos do povo, e os principais dos sacerdotes e os escribas, e o conduziram ao seu concílio;

66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃

67 E lhe perguntaram: És tu o Cristo? Diz-no-lo. Ele replicou: Se vo-lo disser, não o crereis:

67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃

68 E também, se vos perguntar, não me respondereis, nem me soltareis.

68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃

69 Desde agora o Filho do homem se assentará à direita do poder de Deus.

69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃

70 E disseram todos: Logo, és tu o Filho de Deus? E ele lhes disse: Vós dizeis que eu sou.

70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃

71 Então disseram: De que mais testemunho necessitamos? Pois nós mesmos o ouvimos da sua boca.

71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃

Lucas 23

1 E, LEVANTANDO-SE toda a multidão deles, o levaram a Pilatos.

1 ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס׃

2 E começaram a acusa-lo, dizendo: Havemos achado este, pervertendo a nossa nação, proibindo dar o tributo a César, e dizendo que ele mesmo é Cristo, o rei.

2 ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃

3 E Pilatos perguntou-lhe, dizendo: Tu és o Rei dos Judeus? E ele, respondendo, disse-lhe: Tu o dizes.

3 וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃

4 E disse Pilatos aos principais dos sacerdotes, e à multidão: Não acho culpa alguma neste homem.

4 ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה׃

5 Mas eles insistiam cada vez mais, dizendo: Alvoroça o povo ensinando por toda a Judéia, começando desde a Galiléia até aqui.

5 והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה׃

6 Então Pilatos, ouvindo falar da Galiléia, perguntou se aquele homem era galileu.

6 ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃

7 E sabendo que era da jurisdição de Herodes, remeteu-o a Herodes, que também naqueles dias estava em Jerusalém.

7 וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃

8 E Herodes, quando viu a Jesus, alegrou-se muito; porque havia muito que desejava vê-lo, por ter ouvido dele muitas coisas; e esperava que lhe veria fazer algum sinal;

8 וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃

9 E interrogava-o com muitas palavras, mas ele nada lhe respondia.

9 וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃

10 E estavam os principais dos sacerdotes, e os escribas, acusando-o com grande veemência.

10 ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃

11 E Herodes, com os seus soldados, desprezou-o, e, escarnecendo dele, vestiu-o de uma roupa resplandecente e tornou a enviá-lo a Pilatos.

11 ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃

12 E no mesmo dia Pilatos e Herodes entre si se fizeram amigos; pois dantes andavam em inimizade um com o outro.

12 ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃

13 E, convocando Pilatos os principais dos sacerdotes, e os magistrados, e o povo, disse-lhes:

13 ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃

14 Haveis-me apresentado este homem como pervertedor do povo; e eis que, examinando-o na vossa presença, nenhuma culpa, das de que o acusais, acho neste homem.

14 ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃

15 Nem mesmo Herodes, porque a ele vos remeti, e eis que não tem feito coisa alguma digna de morte.

15 וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃

16 Castigá-lo-ei pois e soltá-lo-ei.

16 על כן איסרנו ואפטרנו׃

17 E era-lhe necessário soltar-lhes um pela festa.

17 ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃

18 Mas toda a multidão clamou à uma, dizendo: Fora daqui com este, e solta-nos Barrabás.

18 ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃

19 O qual fora lançado na prisão por causa de uma sedição feita na cidade, e de um homicídio.

19 והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃

20 Falou pois outra vez Pilatos, querendo soltar a Jesus.

20 ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃

21 Mas eles clamavam em contrário, dizendo: Crucifica-o, crucifica-o.

21 והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃

22 Então ele, pela terceira vez, lhes disse: Mas que mal fez este? Não acho nele culpa alguma de morte. Castigá-lo-ei pois, e soltá-lo-ei.

22 ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃

23 Mas eles instavam com grandes gritos, pedindo que fosse crucificado. E os seus gritos, e os dos principais dos sacerdotes, redobravam.

23 ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃

24 Então Pilatos julgou que devia fazer o que eles pediam,

24 ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃

25 E soltou-lhes o que fora lançado na prisão por uma sedição e homicídio, que era`o que pediam; mas entregou Jesus à vontade deles.

25 ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃

26 E quando o iam levando, tomaram um certo Simão, cireneu, que vinha do campo, e puseram-lhe a cruz às costas, para que a levasse após Jesus.

26 וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃

27 E seguia-o grande multidão de povo e de mulheres, as quais batiam nos peitos, e o lamentavam.

27 וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃

28 Porém Jesus, voltando-se para elas, disse: Filhas de Jerusalém, não choreis por mim, chorai antes por vós mesmas, e por vossos filhos.

28 ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃

29 Porque eis que hão-de vir dias em que dirão: Bem-aventuradas as estéreis, e os ventres que não geraram, e os peitos que não amamentaram!

29 כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃

30 Então começarão a dizer aos montes: Caí sobre nós, e aos outeiros: Cobri-nos.

30 אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃

31 Porque, se ao madeiro verde fazem isto, que se fará ao seco?

31 כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃

32 E também conduziram outros dois, que eram malfeitores, para com ele serem mortos.

32 וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃

33 E, quando chegaram ao lugar chamado a Caveira, ali o crucificaram, e aos malfeitores, um à direita e outro à esquerda.

33 ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃

34 E dizia Jesus: Pai, perdoa-lhes porque não sabem o que fazem. E, repartindo os seus vestidos, lançaram sortes.

34 ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃

35 E o povo estava olhando. E também os príncipes zombavam dele, dizendo: Aos outros salvou, salve-se a si mesmo, se este é o Cristo, o escolhido de Deus.

35 והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃

36 E também os soldados o escarneciam, chegando-se a ele, e apresentando-lhe vinagre,

36 ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃

37 E dizendo: Se tu és o Rei dos Judeus salva-te a ti mesmo.

37 ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך׃

38 E também por cima dele estava um título, escrito em letras gregas, romanas, e hebraicas: ESTE É O REI DOS JUDEUS.

38 וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃

39 E um dos malfeitores que estavam pendurados blasfemava dele, dizendo: Se tu és o Cristo, salva-te a ti mesmo, e a nós.

39 ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃

40 Respondendo, porém, o outro, repreendia-o, dizendo: Tu nem ainda temes a Deus, estando na mesma condenação?

40 ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃

41 E nós, na verdade, com justiça, porque recebemos o que os nossos feitos mereciam; mas este nenhum mal fez.

41 והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃

42 E disse a Jesus: Senhor, lembra-te de mim, quando entrares no teu reino.

42 ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃

43 E disse-lhe Jesus: Em verdade te digo que hoje estarás comigo no Paraíso.

43 ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃

44 E era já quase a hora sexta, e houve trevas em toda a terra até à hora nona,

44 ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃

45 Escurecendo-se o sol; e rasgou-se ao meio o véu do templo.

45 ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃

46 E, clamando Jesus com grande voz, disse: Pai, nas tuas mãos entrego o meu espírito. E, havendo dito isto, expirou.

46 ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃

47 E o centurião, vendo o que tinha acontecido, deu glória a Deus, dizendo: Na verdade, este homem era justo.

47 וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃

48 E toda a multidão que se ajuntara a este espectáculo, vendo o que havia acontecido, voltava batendo nos peitos.

48 וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃

49 E todos os seus conhecidos, e as mulheres que juntamente o haviam seguido desde a Galiléia, estavam de longe vendo estas coisas.

49 וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃

50 E eis que um varão por nome José, senador, homem de bem e justo,

50 והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃

51 Que não tinha consentido no conselho e nos actos dos outros, de Arimatéia, cidade dos judeus, e que também esperava o reino de Deus,

51 אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃

52 Esse, chegando a Pilatos pediu o corpo de Jesus.

52 ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃

53 E havendo-o tirado, envolveu-o num lençol, e pô-lo num sepulcro escavado numa penha, onde ninguém ainda havia sido posto.

53 ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם׃

54 E era o dia da preparação, e amanhecia o sábado.

54 ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃

55 E as mulheres, que tinham vindo com ele da Galiléia, seguiram-no também e viram o sepulcro, e como foi posto o seu corpo.

55 ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃

56 E, voltando elas, prepararam especiarias e unguentos; e no sábado repousaram, conforme o mandamento.

56 ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃

Lucas 24

1 E NO primeiro dia da semana, muito de madrugada, foram elas ao sepulcro, levando as especiarias que tinham preparado, e algumas outras com elas.

1 ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃

2 E acharam a pedra revolvida do sepulcro.

2 וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃

3 E, entrando, não acharam o corpo do Senhor Jesus.

3 ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃

4 E aconteceu que, estando elas perplexas a esse respeito, eis que pararam junto delas dois varões, com vestidos resplandecentes.

4 ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃

5 E, estando elas muito atemorizadas, e abaixando o rosto para o chão, eles lhes disseram: Porque buscais o vivente entre os mortos?

5 ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃

6 Não está aqui, mas ressuscitou. Lembrai-vos como vos falou, estando ainda na Galiléia.

6 איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃

7 Dizendo: Convém que o Filho do homem seja entregue nas mãos de homens pecadores, e seja crucificado, e ao terceiro dia ressuscite.

7 כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃

8 E lembraram-se das suas palavras.

8 ותזכרנה את דבריו׃

9 E, voltando do sepulcro, anunciaram todas estas coisas aos onze e a todos os demais.

9 ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃

10 E eram Maria Madalena, e Joana, e Maria mãe de Tiago, e as outras que com elas estavam, as que diziam estas coisas aos apóstolos.

10 ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃

11 E as suas palavras lhes pareciam com desvario, e não as creram.

11 ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃

12 Pedro, porém, levantando-se, correu ao sepulcro, e, abaixando-se, viu só os lençóis ali postos; e retirou-se, admirando consigo aquele caso.

12 ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃

13 E eis que no mesmo dia iam dois deles para uma aldeia, que distava de Jerusalém sessenta estádios, cujo nome era Emaus;

13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃

14 E iam falando entre si de tudo aquilo que havia sucedido.

14 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃

15 E aconteceu que, indo eles falando entre si, e fazendo perguntas um ao outro, o mesmo Jesus se aproximou, e ia com eles;

15 ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃

16 Mas os olhos deles estavam como que fechados, para que o não conhecessem.

16 ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃

17 E ele lhes disse: Que palavras são essas que, caminhando trocais entre vós, e porque estais tristes?

17 ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃

18 E, respondendo um, cujo nome era Cleofas, disse-lhe: És tu só peregrino em Jerusalém, e não sabes as coisas que nela têm sucedido nestes dias?

18 ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃

19 E ele lhes perguntou: Quais? E eles lhe disseram: As que dizem respeito a Jesus Nazareno, que foi varão profeta, poderoso em obras e palavras diante de Deus e de todo o povo;

19 ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃

20 E como os principais dos sacerdotes e os nossos príncipes o entregaram à condenação de morte, e o crucificaram.

20 ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃

21 E nós esperávamos que fosse ele o que remisse Israel; mas agora, sobre tudo isso, é já hoje o terceiro dia desde que essas coisas aconteceram.

21 ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃

22 É verdade que também algumas mulheres de entre nós nos maravilharam, as quais de madrugada foram ao sepulcro;

22 והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃

23 E, não achando o seu corpo, voltaram, dizendo que também tinham visto uma visão de anjos, que dizem que ele vive.

23 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃

24 E alguns dos que estavam connosco foram ao sepulcro, e acharam ser assim como as mulheres haviam dito; porém a ele não o viram.

24 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃

25 E ele lhes disse: Ó néscios, e tardos de coração para crer tudo o que os profetas disseram!

25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃

26 Porventura não convinha que o Cristo padecesse estas coisas e entrasse na sua glória?

26 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃

27 E, começando por Moisés, e por todos os profetas, explicava-lhes o que dele se achava em todas as Escrituras.

27 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃

28 E chegaram à aldeia para onde iam e ele fez como quem ia para mais longe.

28 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃

29 E eles o constrangeram, dizendo: Fica connosco, porque já é tarde, e já declinou o dia. E entrou para ficar com eles.

29 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃

30 E aconteceu que, estando com eles à mesa, tomando o pão, o abençoou e partiu, e lho deu.

30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃

31 Abriram-se-lhe então os olhos, e o conheceram, e ele desapareceu-lhes.

31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃

32 E disseram um para o outro: Porventura não ardia em nós o nosso coração quando, pelo caminho, nos falava, e quando nos abria as Escrituras?

32 ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃

33 E na mesma hora, levantando-se, tornaram para Jerusalém, e acharam congregados os onze, e os que estavam com eles;

33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃

34 Os quais diziam: Ressuscitou verdadeiramente o Senhor, e já apareceu a Simão.

34 האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃

35 E eles lhe contaram o que lhe acontecera no caminho, e como deles foi conhecido no partir do pão.

35 ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃

36 E, falando eles destas coisas, o mesmo Jesus se apresentou no meio deles, e disse-lhes: Paz seja convosco.

36 עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃

37 E eles espantados e atemorizados, pensavam que viam algum espírito.

37 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃

38 E ele lhes disse: Porque estais perturbados, e porque sobem tais pensamentos aos vossos corações?

38 ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃

39 Vede as minhas mãos e os meus pés, que sou eu mesmo: apalpai-me e vede; pois um espírito não tem carne nem ossos, como vedes que eu tenho.

39 ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃

40 E, dizendo isto, mostrou-lhes as mãos e os pés.

40 ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃

41 E, não o crendo eles ainda por causa da alegria, e estando maravilhados, disse-lhes: Tendes aqui alguma coisa de comer?

41 והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃

42 Então eles apresentaram-lhe parte de um peixe assado, e um favo de mel.

42 ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃

43 O que ele tomou, e comeu diante deles.

43 ויקח ויאכל לעיניהם׃

44 E disse-lhes: São estas as palavras que vos disse estando ainda convosco: Que convinha que se cumprisse tudo o que de mim estava escrito na lei de Moisés, e nos profetas e nos salmos.

44 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃

45 Então abriu-lhes o entendimento para compreenderem as Escrituras,

45 אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃

46 E disse-lhes: Assim está escrito, e assim convinha que o Cristo padecesse, e ao terceiro dia ressuscitasse dos mortos;

46 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃

47 E em seu nome se pregasse o arrependimento e a remissão dos pecados, em todas as nações, começando por Jerusalém.

47 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃

48 E destas coisas sois vós testemunhas.

48 ואתם עדים בזאת׃

49 E eis que sobre vós envio a promessa de meu Pai: Ficai, porém, na cidade de Jerusalém, até que do alto sejais revestidos de poder.

49 והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃

50 E levou-os fora, até Betania; e, levantando as suas mãos, os abençoou.

50 ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃

51 E aconteceu que, abençoando-os ele, se apartou deles e foi elevado ao céu.

51 ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃

52 E, adorando-o eles, tornaram com grande júbilo para Jerusalém.

52 והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃

53 E estavam sempre no templo, louvando e bem-dizendo a Deus. Amen.

53 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃