Jonas

Jonas 1 1 E veio a palavra do SENHOR a Jonas, filho de Amitai, dizendo 1 ויהי דבר יהוה אל יונה בן אמתי לאמר 2 Levanta-te, vai à grande cidade de Nínive e clama contra ela, porque a sua malícia subiu até mim. 2 קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני 3 E Jonas se levantou para fugir de diante da face do SENHOR para Társis; e, descendo a Jope, achou um navio que ia para Társis; pagou, pois, a sua passagem e desceu para dentro dele, para ir com eles para Társis, de diante da face do SENHOR. 3 ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה 4 Mas o SENHOR mandou ao mar um grande vento, e fez-se no mar uma grande tempestade, e o navio estava para quebrar-se. 4 ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר 5 Então, temeram os marinheiros, e clamava cada um ao seu deus, e lançavam no mar as fazendas que estavam no navio, para o aliviarem do seu peso; Jonas, porém, desceu aos lugares do porão, e se deitou, e dormia um profundo sono. 5 וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם 6 E o mestre do navio chegou-se a ele e disse-lhe Que tens, dormente? Levanta-te, invoca o teu Deus; talvez assim Deus se lembre de nós para que não pereçamos. 6 ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד 7 E dizia cada um ao seu companheiro Vinde, e lancemos sortes, para que saibamos por que causa nos sobreveio este mal. E lançaram sortes, e a sorte caiu sobre Jonas. 7 ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על יונה 8 Então, lhe disseram Declara-nos tu, agora, por que razão nos sobreveio este mal. Que ocupação é a tua? E donde vens? Qual é a tua terra? E de que povo és tu? 8 ויאמרו אליו הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו מה מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי מזה עם אתה 9 E ele lhes disse Eu sou hebreu e temo ao SENHOR, o Deus do céu, que fez o mar e a terra seca. 9 ויאמר אליהם עברי אנכי ואת יהוה אלהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה 10 Então, os homens se encheram de grande temor e lhe disseram Por que fizeste tu isso? Pois sabiam os homens que fugia de diante do SENHOR, porque ele lho tinha declarado. 10 וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית כי ידעו האנשים כי מלפני יהוה הוא ברח כי הגיד להם 11 E disseram-lhe Que te faremos nós, para que o mar se acalme? Por que o mar se elevava e engrossava cada vez mais. 11 ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער 12 E ele lhes disse Levantai-me e lançai-me ao mar, e o mar se aquietará; porque eu sei que, por minha causa, vos sobreveio esta grande tempestade. 12 ויאמר אליהם שאוני והטילני אל הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם 13 Entretanto, os homens remavam, esforçando-se por alcançar a terra, mas não podiam, porquanto o mar se ia embravecendo cada vez mais contra eles. 13 ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם 14 Então, clamaram ao SENHOR e disseram Ah! SENHOR! Nós te rogamos! Não pereçamos por causa da vida deste homem, e não ponhas sobre nós o sangue inocente; porque tu, SENHOR, fizeste como te aprouve. 14 ויקראו אל יהוה ויאמרו אנה יהוה אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל תתן עלינו דם נקיא כי אתה יהוה כאשר חפצת עשית 15 E levantaram Jonas e o lançaram ao mar; e cessou o mar da sua fúria. 15 וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו 16 Temeram, pois, estes homens ao SENHOR com grande temor; e ofereceram sacrifícios ao SENHOR e fizeram votos. 16 וייראו האנשים יראה גדולה את יהוה ויזבחו זבח ליהוה וידרו נדרים 17 Deparou, pois, o SENHOR um grande peixe, para que tragasse a Jonas; e esteve Jonas três dias e três noites nas entranhas do peixe. 17 וימן יהוה דג גדול לבלע את יונה ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות Jonas 2 1 E orou Jonas ao SENHOR, seu Deus, das entranhas do peixe. 1 ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה 2 E disse Na minha angústia, clamei ao SENHOR, e ele me respondeu; do ventre do inferno gritei, e tu ouviste a minha voz. 2 ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי 3 Porque tu me lançaste no profundo, no coração dos mares, e a corrente me cercou; todas as tuas ondas e as tuas vagas têm passado por cima de mim. 3 ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו 4 E eu disse Lançado estou de diante dos teus olhos; todavia, tornarei a ver o templo da tua santidade. 4 ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך 5 As águas me cercaram até à alma, o abismo me rodeou, e as algas se enrolaram na minha cabeça. 5 אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי 6 Eu desci até aos fundamentos dos montes; os ferrolhos da terra correram-se sobre mim para sempre; mas tu livraste a minha vida da perdição, ó SENHOR, meu Deus. 6 לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי 7 Quando desfalecia em mim a minha alma, eu me lembrei do SENHOR; e entrou a ti a minha oração, no templo da tua santidade. 7 בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך 8 Os que